My guardian angel

פרק 3

נכנסנו לבית גדול ויפה. הוא היה ענק. התקדמנו לעבר חדר יפה וגדול, קיר אחד היה בצבע כחול והשני בצבע אפור עם כל מיני ציורים יפים כאלה. הקירות האחרים היו לבנים עם ציורים שחורים עליהם. היתה מיטה ענקית לבנה, ארון גדול מעץ יפה וכמה שידות לבנות יפות. הייתה מראה גדולה פרושה לכל אורך הקיר ומסביבה כל מיני קישוטים כאלה מיוחדים.
היא הושיבה אותי על המיטה ולקחה משהו מהארון. היא חזרה אליי כשבידה צמר גפן ונוזל חום כזה, היא שפכה קצת על הצמר גפן ושמה ישר על עורי הפצוע. צעקתי מרוב כאב, זה שרף. היא נרתעה מהצעקה ואז ישר חזרה לשים את הצמר גפן על פצעיי, זה עדיין שרף בהתחלה אבל אחרי זה זה היה נעים ומקרר. היא המשיכה כך עד לפצע האחרון ובסוף שמה פלסטרים ותחבושות איפה שצריך. עדיין נשארו לי סימנים כחולים אבל היא לא יכלה לעשות שום דבר נגד זה.
"ת..תודה" גמגמתי מבעד לשפתיי בקושי מצליחה לדבר. היא חייכה חיוך חם "אין בעד מה, לא יכלתי להשאיר אותך במצב הזה" היא אמרה והתיישבה לידי. אני הולכת להכין לך משהו לאכול. היא הודיעה בדרכה לדלת, "זה בסדר אבל אני לא רעבה" גמגמתי, "זו לא הייתה שאלה" היא אמרה ויצאה מהחדר. נאנחתי ונשכבתי על המיטה הגדולה והנוחה שלה. אחרי כמה דקות היא חזרה ונבהלתי וישר התיישבתי. "את יכולה לשכב" היא צחקקה "בטוח? שאני לא ילכלך לך את המיטה.. היא נקייה ויפה מדי בשביל שאני יישכב עליה.." היא צחקה "תשכבי. זה לא מפריע לי" היא אמרה לקחה משהו מהארון חייכה אליי ויצאה. נשכבתי ועצמתי את עיניי. אחרי כמה דקות נרדמתי.

שפשפתי את עיניי ופתחתי אותן. נבהלתי בהתחלה, לא הבנתי איפה אני נמצאת אבל נזכרתי שהילדה הנחמדה הזאת עזרה לי. רגע..היא לא אמרה לי אפילו איך קוראים לה, חשבתי והתיישבתי. זאת הייתה השינה הכי טובה שלי עד היום. היא נכנסה לחדר עם חיוך על הפנים ומגש עם אוכל בידה. "בוקר טוב" היא אמרה בחיוך והניחה את המגש על השידה שליד המיטה. "תודה" אמרתי ולקחתי את המגש מהשידה, היה על המגש צלחת עם אורז, פסטה בולונז, חתיכות עוף, בקר, סלט וכוס עם מיץ תפוזים. "זה יותר מדי" צחקתי והתחלתי לאכול. "לא ידעתי מה את אוהבת לאכול אז הכנתי מה שהיה" היא חייכה. שתיתי את מיץ התפוזים ואכלתי את כל מה שהיה בצלחת, חוץ מהבשר העוף והבולונז כמובן. היה לה מבט מוזר על הפנים, "למה לא אכלת את הבשר?" היא שאלה בהפתעה, "אני צמחונית" אמרתי וחייכתי אליה. "אה..אופס" היא צחקקה בבישנות. "לא נורא לא היית אמורה לדעת את זה" צחקתי אחריה. "רגע, לא אמרת לי איך קוראים לך בכלל" היא חייכה. "ג׳מה, קוראים לי ג׳מה" חייכתי. "לי קוראים אמה, נעים להכיר" היא צחקה ואני אחריה. "לא היית צריכה לעשות את כל זה בשבילי, את גם בקושי מכירה אותי" אמרתי בבישנות, "אין דבר כזה, לא הייתי יכולה להשאיר אותך ככה" היא אמרה והצביעה על כל התחבושות שהיו מונחות על כל מקום בגופי. "כשאני רואה אדם במצוקה אני לא יכולה לשבת בחיבוק ידיים, אני חייבת לעזור" היא המשיכה "ככה חינכו אותנו" חייכתי אליה בתודה והיא חייכה בחזרה. "אותנו?" שאלתי "כן..יש לי עוד אח קטן, בן 19" גם אני בת 19.. "קטן? אז בת כמה את?" שאלתי בתימהון, היא צחקה כתגובה, "אני בת 21" "אה..את לא כל כך גדולה, גם אני בת 19" חייכתי אליה. "אז איפה אחיך הקטן?" התעניינתי, הוא בחזרות עכשיו, הוא עוד מעט יחזור הביתה. שני ההורים שלנו בחופשה בחו״ל והם יחזרו רק עוד חודש" היא הסבירה. "חזרות? חזרות למה?" היא חייכה, "יש לו ולחברים שלו להקה, היא די מוכרת. וואן דירקשיין מכירה?" חשבתי קצת.."אני לא חושבת שאני מכירה אותם..איזה סוג מוזיקה הם מנגנים?" "פופ" היא ענתה במהירות. "אה..אני לא שומעת פופ.. אני יותר בכיוון של נירוונה ופינקפלויד" היא חייכה "גם אני" היא צחקה וחייכתי אליה.
דיברנו ודיברנו, סיפרתי לה על החיים שלי ואיך כל החבלות האלו קרו לי, עד שהיא שאלה אותי "אוי איך שכחתי!! את רוצה ללכת להתקלח?" צחקתי "בסדר" אמרתי והיא רצה להביא לי מגבת."תלכי ישר ואז בפניה השניה ימינה ויש דלת לבנה כזאת, זאת המקלחת" היא כיוונה אותי והנהנתי כתודה. נכנסתי למקלחת והורדתי את בגדיי המלוכלים ואת בל התחבושות, גל של קור תקף אותי. מהר נכנסתי לאמבטיה והפעלתי את המים. המים היו קפואים וצרחתי צרחה קטנה מהקור, מהר הם עברו לחמים ונעימים. "הכל בסדר??" ג׳מה שאלה מחוץ לאמבטיה בקול לחוץ, "כן" צחקקתי לעצמי "אוקיי, אם תצטרכי משהו תגידי לי" היא אמרה והתרחקה מהמקלחת. התיישבתי באמבטיה ונהניתי מהחום של המים. חפפתי את השיער וסיבנתי את גופי המלא בחבלות.
אחרי חצי שעה בערך יצאתי מהאמבטיה ונזכרתי שאין לי בגדים. נעטפתי במגבת ויצאתי מהמקלחת. גופי רעד מהקור. ראיתי אותה מדברת עם מישהו צעיר. בערך בגיל שלי, ראשו מלא בתלתלים והוא גבוה. זה בטח אח שלה. "אממ..ג׳מה?" קראתי לה בקול ביישני ועצרתי את השיחה שלהם, "כן?" היא חייכה והתקדמה אליי, הילד שדיבר איתה בחן אותי ונשאר במקומו. הסתכלתי על הפרצוף שלו והוא היה יפייפה. עיניו התרחבו שהוא שם לב לגופי המלא בצלקות, סימנים ופצעים. נאנחתי. "אמה?" היא אמרה ונופפה עם ידה מול הפרצוף שלי, היא צחקה וחייכתי שוכחת מהילד שעמד שם. "אין לי בגדים.." אמרתי והיא חייכה. "בואי אחרי" היא אמרה והלכתי אחריה, עברתי ליד הילד והרכנתי את ראשי למטה. הרגשתי שהוא מסתכל עליי עדיין. התעלמתי והמשכתי אחרי ג׳מה. היא הוציאה מהארון בגדים חמים. חייכתי אליה. "מה המידת חזיה שלך?" היא שאלה אותי וחייכתי במבוכה. "C30" אמרתי בביישנות והיא הביאה לי חזיה בדיוק במידה. "זאת גם המידה שלי" היא אמרה בחיוך. היא הוציאה לי תחתונים חדשים מתוך אריזה והניחה על הבגדים. היא הביאה לי אותם ויצאה מהחדר. התנגבתי וזרקתי את המגבת על הרצפה. גל של קור תקף אותי ומהר התלבשתי. סירקתי את השיער עם המסרק שהיא הביאה לי ובאתי לצאת מהחדר ואז שמעתי דיבורים, הצמדתי את האוזן שלי לדלת והקשבתי.

״מי זאת?״ קול עמוק של גבר שאל ״קוראים לה אמה, היא נתקלה בי בטעות ברחוב והיא הייתה מלאה בחבלות ופצעים אז הייתי חייבת לקחת אותה ולטפל בה״ ג׳מה ענתה לו ״את לא יודעת מי זאת בכלל, את לא יכולה לקחת סתם אנשים מהרחוב ולטפל בהם מתי שבאלך!!״ הוא צעק ושמעתי קול חזק של מכה. אני חושבת שהיא נתנה לו סטירה. ״ככה אמא חינכה אותנו, להתחשב באנשים אחרים, לחשוב על טובת אחרים, ממתי נהיית כזה?!״ היא צעקה עליו. היה שקט לכמה שניות. ״את..את צודקת, סליחה. לא חשבתי. פשוט זה היה הפתעה בשבילי. היא פשוט הופיעה בבית שלנו ונבהלתי לא הבנתי מי זאת. אני מצטער״ הוא דיבר בקול חלש. ״יופי. עכשיו אני הולכת לבדוק מה איתה״ היא אמרה.

מהר הלכתי ונשכבתי במיטה עם עיניים עצומות. היא נכנסה לחדר והרגשתי שהיא נעמדה לידי. היא ליטפה את ראשי. שמעתי עוד צעדים. ועוד מישהו נעמד שם. "תראה אותה" היא אמרה "היא ישנה כמו מלאך. היא סיפרה לי שלפני היא בחיים לא ישנה כמו שצריך. היא גם כמעט אף פעם לא ישנה במיטה. היא רוב הזמן ישנה בחוץ על האדמה. אמא שלה הכריחה אותה, גם שהיה שלג היא ישנה בחוץ על השלג" היא נזפה בו בשקט. "תראה" היא סובבה את ידי בעדינות והעבירה את ידה על אחת מהכוויות קור שלי. "זאת כווית קור. מאחד הימים שהיא ישנה בחוץ" "אני מצטער." הוא לחש בקול עצוב. "היא יפיפיה" הוא המשיך. עברה בי צמרמורת. "כן.." ג׳מה אמרה ושניהם יצאו מהחדר. פתחתי את עיני ונשכבתי על המיטה. העברתי את ידי על הכווית קור שקיבלתי. נאנחתי. הסתכלתי על החלון בחוץ וירד שלג. נשכבתי חזרה במיטה וניסיתי להירדם. לא הצלחתי.
היו לי יותר מדי מחשבות בראש.
_____________________
_____________________
מצטערת שלקח לי הרבה זמן להעלות את הפרק..
פשוט הייתי בטיול של שבוע ולא היה לי טלפון וגם אני בריב גדול עם ההורים שלי..