My guardian angel

פרק 5

העיניים שלי מיד התרחבו, אני לא מכירה אותו. מה הוא עושה.
זזתי באי נוחות בתוך החיבוק שלו והוא ישר הבין. "א..אני מצטער..." הוא אמר בשקט במבט ביישני וחזר למקום שהוא ישב בו בהתחלה. ניגבתי את הדמעות שזלגו לי על הפנים.
היה שקט. אף אחד לא הוציא מילה. זה כל כך מביך.
אני לא מבינה מה אני עושה פה בכלל, אני אמורה להיות בבית שלי עכשיו ישנה במיטה. למרות שזה לא כל כך אפשרי אם אמא שלי בבית.
אני לא יודעת מה לעשות. "אני חושבת שאני יעלה לחדר.." הודעתי בשקט וקמתי בזהירות. הוא הנהן וחייכתי חיוך עקום. התקדמתי לכיוון המדרגות ושניה לפני שעליתי הסתובבתי אחורה לא יודעת למה. ראיתי את הארי מעביר יד בשיער ונושך את שפתו התחתונה. הסתובבתי חזרה ועליתי לחדר של ג׳מה.
שמעתי את אחת הדלתות נפתחות וצעדים יורדים במדרגות, אני מניחה שזאת ג׳מה.
אני צריכה לחשוב קצת עם עצמי מה אני עושה פה, כל זה התקדם מהר מדי. היא פשוט הכניסה אותי לביתה בלי לדעת מי אני, מאיפה אני, היא טובת לב. אבל אסור לי להישאר פה, אם אמא שלי תגלה אני לא יודעת מה היא תהיה מסוגלת לעשות לי. היא מסוגלת להכל.
מצד אחד, זה ממש נדיב מצידם לפנות לי פה מקום לשהות בו, מצד שני, אני לא מכירה אותם ואני מפחדת ממה שאמא שלי תעשה לי אם היא תגלה על כל זה.
זה לא קצת מוזר שהיא פשוט לקחה אותי והחליטה לטפל בי? אני לא יודעת מה לחשוב. כל זה התקדם יותר מדי מהר. אני חושבת שהגיע הזמן שאני אחזור הביתה. לא שאני רוצה לחזור, אני פשוט תופסת להם פה מקום ומפחדת מאמא שלי.
מה לעשות? לדבר על זה עם ג׳מה? אבל היא לא יכולה לעזור לי בכלל, היא תשכנע אותי להישאר.
למה רק לי זה קורה, למה כל התסבוכים האלה קןרים רק לי כל הזמן.
אבא, אם אתה שומע אותי שם למעלה, בבקשה, תן לי כוחות להתמודד, תן לי את הכוח להתמודד עם הדבר הזה שנקרא חיים.