The Guy From The Hallway

Chapter 14.

חזרתי הביתה ומצאתי את אלינור יושבת על הספה וצופה בטלוויזיה.

״איפה היית?״ היא שאלה בשנייה שסגרתי את הדלת.

״אה..״ הלכתי לתלמיד שלך, הארי קוראים לו נכון? אני אמור כבר לדעת לא? את יודעת למה? כי עשינו סקס, יותר נכון הוא ירד לי אבל זה הרגיש כל כך טוב אז זה באמת משנה?

״מחר כריסמס,״ התחלתי. ״הלכתי לקנות דברים אבל היה סגור.״ אני חושב שהצלחתי לצאת מזה.

״שיט, כריסמס מחר? שכחתי לגמרי.״ היא התיישבה באנחה.

״כן, אנחנו הולכים להורים שלי, צריך לארגן מזוודה.״ זה הולך להיות שבוע כיף.

***

לאחר שעתיים של נסיעה לשדה התעופה, טיסה של ארבע שעות ועוד שעתיים נסיעה לבית של ההורים שלי, סוף סוף הגענו.

״לואי!״ אמא שלי קראה ורצה מיד לחבק אותי ואת אלינור.

״אוי כמה שקים גדלה, התגעגעתי אליה.״ היא אמרה.

הטלפון שלי צלצל, הוצאתי אותו מהכיס וראיתי את השם של הארי על המסך.

׳היי׳ הוא שלח.

׳היי?׳ שלחתי לו בחזרה.

אני מקווה שהכל בסדר ושהוא לא צריך אותי כרגע, או בשבוע הקרוב, אני לא יודע איך אני הולך לעבור את השבוע הזה בלעדיו.

״זה החדר שלכם,״ אמא שלי הובילה אותי אל החדר שיהיה שלי ושל אלינור לשבוע הקרוב.

״לואי!״ שמעתי שתי בנות צועקות.

אלה היו שתי האחיות הקטנות שלי, פיבי ודייזי, לא ראיתי אותן מלא זמן, הן גדלו.

הן רצו לכיווני והתחבקנו חיבוק ארוך והטלפון שלי נפל מהכיס וצלצל שוב.

״מי זה הארי?״ פיבי שאלה והרימה את הטלפון.

״פאק, תביאי לי את זה.״ הרמתי את קולי וכיסיתי את הפה שלי במיידיות.

״סליחה.״ היא מלמלה והלכה.

אני לא יודע מה יש לי אבל השבוע הזה הולך להיות נורא והוא כבר התחיל ברגל שמאל.

הלכתי אל החדר שאמא שלי הביאה לנו, בלי לנסות להתנצל, אני אדבר איתה אחר כך, התיישבתי על המיטה.

פתחתי את הטלפון והסתכלתי על ההודעה של הארי.

׳מתי אתה חוזר?׳ הוא שאל.

׳עוד שבוע.׳ עניתי לו וסגרתי את הטלפון, נשכבת על המיטה ועצמתי עיניים.

חשבתי על כל האפשרויות שיכולות לקרות בשבוע הזה, מה אם הארי ימצא מישהי חדשה? מה יקרה אם אני אחזור והוא לא ירצה אותי יותר? מה יקרה אם אני לא ירצה אותו יותר ויבין שהכל היה טעות?