ג'ימין צרח בהלם, הוא כיסה את פיו ישר כדי לא לעשות רעש. הנרות שדולקים לא מספיקים בשביל להאיר את הכל, הוא יכול לראות את השיער הלבן בוהק, ואת זוג העיניים אדומות הלבנות, מספיק בשביל לפחד. זה תפס אותו לא מוכן.
גימין עדיין ישב על הכיסא אחוז פחד כשהאדם הנוסף הסתובב סביבו כמה פעמים. בוחן אותו.
הוא ליטף את שיערו הרך והנעים של ג'ימין, לאט לאט, כמו שמלטפים את שיערותיה של הבובה.
'אתה תהיה בובה מושלמת'... הוא מלמל. 'כן, כן, הוא יאהב אותך... יש בך הכל... אני רואה את זה'.
ג'ימין נבהל עוד יותר. "בובה?!" הוא החמיץ פנים. "בשביל זה גררתים אותי לחור הזה?!" צ'ימ התעצבן על הסיטואציה שנכפתה עליו.
... רגע אתה לא טאהיון? פתאום ג'ימין שינה את תווי פניו, כאילו הוא שקל ברצינות אם אותו אדם הוא טאהיון.
..."לא. אני לא".השיב הבחור המוזר. "הוא לא מרשה לי להשתמש כבר בשמי... והאמת שאני כבר לא זוכר מי אני". הוא קם ויצא בריצה מהחדר. הדלת נטרקה אחריו.
ג'ימין הרגיש שהאוויר נשאב מריאותיו. הוא צריך ללמוד, הוא היה צריך כבר להיות מזמן בסיאול. מה לו ולכל זה?!.
ואז, ג'ימין עמד לקבל את התשובה שחיפש.
הדלת נפתחה בפעם השנייה באותו יום. רעש של צעדים הדהדו בחדר.
לא יכולתי שלא לשים לב שאתה מחפש אותי, אמר וצחק. אני, אני אדון הבובות. ואתה שלי עכשיו, אבל לפני כן, תפסיק לדבר עם היצירות שלי, הוא נאנח.
היה שקט.
תראה אני לא רוצה שהם יקלקלו אותך; את הטוהר שלך, את היופי שיש בך, ושלא יגעו בשיערה משיערך הרך. אני רוצה... לא בעצם... אני צריך אותך טהור.
אני אדאג לך, ואמלא אותך יפה יפה ואעניק לך חיים חדשים- חיים מאושרים.
-
טאהיון היה הראשון; אבל הוא לא הספיק לי. למרות שהוא באמת טוב בהכל הוא פשוט לא מצליח לתת לי את מה שאני מחפש.
טאה היה הפיתיון בשביל צ'ימ אבל אין לי מה עוד לקחת ממנו במשחק הזה.
כל השנים ששמרתי את טאה בגלל הטינה שלו- השתלמו. עכשיו אני רק צריך להתמקד בצ'ים הוא יהיה כרטיס הכניסה שלי לעולם הגדול.
-
ג'אנקוק קם בבהלה מכיסאו כאשר הרגיש יד טופחת על כתפו.
הוא הסתובב אחורה חצי מנומנם עדיין ומולו עומד טאה עם חיוך קטן וטיפשי. "מה שוב אתה חושב על בנות?" הוא צחק וזרק אל קוק את המחברת.
ג'אנקוק צחק "לא... לא הפעם..." והסיט את מבטו הצידה להימנע מקשר עין.
אנחת עצב נפלטה מפיו של טאה "אתה לא באמת חושב שתצליח להתחמק?! ההורים שלצ'ים עוד מעט ישימו לב שמשהו חשוד... והם ימצאו אותך!!".
טאה התקדם אל עבר היציאה מהכיתה וסינן קללות- כמה פעמים הוא יצטרך להגיד לו שהתחרות הזו לא בשבילו,כמה?. אבל ג'אנקוק עצר אותו בדלת.
"מה הבעיה שלך?!". אני רוצה אותו! אני אזכה!
קוק דחף את טאה הצידה ויצא במהירות אל המסדרון- "זה נקמה טאה! נקמה!"
YOU ARE READING
חנות הקסמים בסיאול
Fanfictionפארק ג'ימין נולד בסיאול קוריאה. כשהיה בן 6 ההורים שלו קיבלו הצעת עבודה מפתה בחוץ לארץ. בעקבות כך הם עזבו את קוריאה. עכשיו פארק ג'ימין חוזר אל סיאול קוריאה בהיותו בן 16. משאיר מאחוריו את הוריו בהולנד שעדיין עובדים בעבור ראש ממשלת הולנד. עכשיו ג'ימין...
