Hi Mr.Styles - הארי סטיילס

פרק 3

16:29 עוד שיעור באנגלית. 1,2,3,4,5,6,7,8,9,10 צלצול סוף סוף נגמר היום הארוך הזה. אני לא הייתי מרוכזת כל היום בגלל מה שקרה בבוקר עם מר.סטיילס.

מה לעזאזל לא בסדר איתו שהוא אמר לי דברים כאלו , וגרם לי לעשות דברים כאלו.

אוחחחח על מי אני עובדת?! הוא משגע אותי ומטריף לי את כל החושים. הוא כל כך סקסי!

שיט!! האוטובוס! רצתי במהירות לכיוון תחנצ האוטובוס אבל.. לאאא!

פספסתי אותו! פלטתי רצף של קללות מתחת לאפי.

מה זה? הרגשתי משהו רטוב על גבי, ואז עוד פעם על אפי.

נהדר. גשם.

אני נמצאת בתחנת אוטובוס ומחכה לאוטובוס שמגיע פעם בשעה, כמו שכבר אמרתע, נהדר.

משום מקום הופיע ג'יפ שחור שצפר לי, הנהג פתח את החלון וגילתי שהנהג הוא מי אם לא אחר ממר סטיילס.

"מינו!! תכנסי לאוטו!" הוא צעק.

מה לעשות עכשיו? להכנס? או לחכות לאוטובוס הבא?

יורד גשם חזק, והסווטשרט שנמצא עליי לא מחמם כפי שציפיתי. שיהיה.

התקרבתי אל המכונית, פתחתי את דלת המושב הקדמי ונכנסתי.

התיישבתי והדקתי את חגורתי.

"מינו?"

הפניתי את מבטי אל מר .סטיילס שהסתכל עליי ובחן כל סנטימטר בפנים שלי, כך גם אני עשיתי.

הוא קירב את ידו אל כיסו והוציא בלי שום קשר חבילת מנטוס. הוא רציני?

"רוצה?" הוא שאל. "לא, תודה" עניתי.

הוא לקח סוכריה אחת והחזיר את שאר החבילה לכיסו.

הוא  החל בנסיעה.

"איפה את גרה?"

"תומס אדיסון 13" עניתי, בידיעה מוחלטת ששיקרתי, אמרתי את שם הרחוב של החברה הכי טובה שלי, יסמין.

"אוקיי"

אווירת מתח שררה באוטו.

"אפשר להדליק את הרדיו?" שאלתי. הוא הנהן, ואני לחצתי על הכפתור האדום הגדול. נשמע שיר שמדבר על אהבה אסורה. כמה אירוני.

הגענו למקום.

"טוב תודה הארי, נסיעה נחמדה... אמממ... ביי!" אמרתי במהירות וניסיתי לפתוח את הדלת כדי לצאת. הו לא. הדלת נעולה.

"אממ הארי? תפתח לי?"

"מינו? אני יכול לשאול אותך משהו?"

הנהנתי, מחכה בסקרנות.

"את מסכימה לאנשים להתנצל בפנייך?"

מה זאת השאלה הזאת???? ברור שכן!

"אממ כן. אני חושבת"

"אני מצטער" הוא אמר.

"אני מצטער שהתנהגתי אלייך כמו אדיוט! אני מורה לכל הרוחות! אני לא אמור לעשות דברים כאלו!".

"אז למה כן עשית את זה?"

היה רגע של שתיקה .

הוא התקרב אליי, רכן אל אוזני בפעם השניב לאותו יום.

"את מבינה מה את גורמת לי לעשות? אני מכיר אותך רק מהיום, את מיוחדת, את שונה.."

הלב שלי דפק במהירות, הוא הניח יד על ליבי , מרגיש את הפעימות החזקות ומחייך חיוך רחב.

הוא יורד במורד חולצתי, אני מביטה בו במבט מתחנן. הוא ממשיך.

לרגע נראה שהוא חושב על משהו. הוא עצר, הוריד את היד ושיחרר את נעילת הדלת.

"ביי מינו"

מה?

"מר.סטיילס, לפני שניה אתה..." לא. אני לא הולכת להגיד לו את זה. אני חייבת להסתלק. .משכתי בידית ויצאתי מהמכונית. ראיתי אותו הולך ומתרחק. .

הסתובבתי ופניתי לאחור.
שיט! אמרתי לו כתובת לא נכונה!