Hi Mr.Styles - הארי סטיילס

פרק 2- חתיכת שמוק

שוב פעם שמעתי את הצלצול המוכר. בוקר טוב.

הבוקר דווקא נעים הפעם. השמש מחממת את החדר בצורה נחמדה.

אני מתארגנת ומכינה את ארוחת הבוקר שלי, כריך עם סלט ביצים, הכריך האהוב עליי.

אני לוקחת מפתחות , פלאפון ,אוזניות אומרת להתראות לאבא שבכלל לא שם לב אליי בגלל שהוא חצי ישן, ועפה מהבית.

השעה:7:35

המקום: תחנת אוטובוס

מה אני צריכה עכשיו? להשתין.

נהדר! אני באמת חייבת להשתין! איפה בדיוק? מאחורי השיחים? האוטובוס התקרב ואני ועוד כמה אנשים שאני רואה כאן בדרך כלל , עלינו ותפסנו את המקומות.

הנסיעה הייתה שקטה, שמעתי באוזניות את Everything has change של טיילור סוויפט ואד שירן.

אחרי כמה תחנות ירדתי והגעתי לבית ספר המוכר, שרק אתמול שררה בו אווירה עצובה מאוד.

נכנסתי דרך השער ואמרתי שלום לשומר. וכפי שאני שמה לב, עדיין יש אווירה עצובה.. איך לא?

"מינו!!" שמעתי את חברתי הטובה ביותר צועקת אליי. יסמין קוראים לה. "היי" השבתי וחיבקתי אותה חיבוק מוחץ עצמות.

אני ויסמין חברות טובות כבר שנתיים, אנחנו מספרות הכל אחת לשניה.

"למה לא התקשרת אליי אתמול?" היא שאלה. בדרך כלל אנחני מדברות כל יום.

החלטתי להתחכם והשבתי לה :"למה לא התקשרת אליי את??" עם פרצוף זועף.

3..2..1..

צחוקים. קורה.

אנחנו יכולות לצחוק אחת מהשניה אפילו כשהשניה רק נושמת. חברות טובות או לא?

"בכל מקרה, עוד 10 דקות צלצול, לכי תארגני את הדברים שלך, ותבואי לכיתה 753"

"למה לכיתה הזו?" שאלתי.

"המנהל רוצה להכיר לנו את המורה החדש. גברת סקופ שלחה לך את ההודעה נכון?" (הערה:גברת סקופ היא המחנכת.)

"כן" השבתי , מנסה לא לחשוב על מאורעות האתמול. מצחיק שבתוך זמן כל כך קצר , הם מצאו מורה מחליף.

"אני ממש מקווה שהמורה הזה לא יהיה עוד אחד מהמורים האלו שיוצא להם רוק מהפה" הבטתי בה במבט ניגעל כתגובה והיא צחקה.

נפרדנו לדרכינו. היא לכיתה ואני ללוקר שלי.

*****************************************

יש לי 3 דקות והכיתה במבנה השני. מה עכשיו מינו??? לרווווץץץץץץץץץץץץץץ!!!

*****************************************

הגעתי לכיתה מתנשפת באיחור של דקה וחצי. כולם מסתכלים עליי מוזר. ויסמין? צוחקת לה החוצפנית. אני כבר אראה לה מה זה אחרי השיעור.

המנהל נכנס.

שקט.

לא, לא שקט, דממה.

דממה נהייתה בכיתה. חיפשתי מקומות בשורה הראשונה מכיוון שלא היו מקומות בשורות שאחריה.

וכמו תמיד, אף אחד לא רוצה להיות שורה ראשונה כשהמנהל בחדר... או בכלל.

"בוקר טוב תלמידים! "

"בוקר טוב" השבנו בקצרה.

מחכים בקוצר רוח לפגוש את המורה החדש.

"כפי שכולכם כבר יודעים, המורה שלכם לגיאוגרפיה, מר.בראוו, לא נמצא איתנו יותר." הוא אמר עם הבעת עצב על פניו.

"המורה החדש נמצא מחוץ לכיתה. הארי סטיילס, כנס בבקשה."

מתוך הדלת נכנס בחור עם שיער מתולתל שזרם למעלה, גבוה ושרירי.

הוא נראה מושלם? או שרק אני חושבת ככה?

הסתכלתי ברחבי הכיתה וראיתי את כל הבנות מהופנטות, ואפילו חלק מהבנים.

הוא נכנס לכיתה באיטיות, כמו דוגמן, ונעמד לעד המנהל.

"אממ..שלום" קולו הצרוד נשמע בכיתה, ללא ספק יש לו מבטא בריטי עמוק.

"אני אהיה המורה החדש שלכם."

"קוראים לי הארי סטיילס , אבל אעדיף אם תקראו לי מר.סטיילס"

"יש שאלות?"

כמה תלמידים הצביעו, שאלו כמה שאלות ובזמן הזה אני הייתי מהופנטת מיופיו של הבחור שעומד מולי.

עכשיו אני מבינה שזה לא כ"כ נורא להיות שורה ראשונה.

לאחר שהמנהל ראה שהכל בסדר, הוא יצא והשאיק את מר.סטיילס לבד יחד איתנו.

מר.סטיילס התחיל ללמד והבנתי כל דבר שהוא אומר. משהו בו גורם לי לרצות ללמוד עוד ועוד.. העיניים הירוקות המבריקות שלו, הגומות, השפתיים הבשרניות שכל כך בא לי לנש-רגעעעעע מה???

לאלאלאלאללא! מינו תתאפסי על עצמך. הוא מורה. את כלום. נקודה.

הצלצול להפסקת האוכל הגיע מוקדם משציפיתי.

כולם יצאו לכיוון הקפיטריה, כשבאתי לצאת, שמעתי את שמי.

"מינו?"

"כן?" עניתי. מופתעת שהוא יודע את השם שלי.

"אני צריך עזרה במשהו"

"ממני?" שאלתי, מופתעת עוד יותר.

"כן, בואי קחי את הדפים האלו."

הוא הגיש לי חבילת דפים , לקחתי אותם מידו והסתכלתי עליו בשאלה.

הוא זז הצידה ובטעות הפיל כמה מהדפים. התכופפתי כדי להרים אותם וכשקמתי עם הדפים בידי ראיתי את עיניו בורקות הרבה יותר מאשר קודם לכן.

ומ שהיה עוד יותר משונה זה הבליטה הנחמדה ששכנה בקדמת מכנסיו.

היה לו חיוך דבילי ומתנשא , מרוח על כל הפנים.

הוא לקח ממני את הדפים והתקרב אליי.

הוא לחש לי באוזן בשקט רב

"תודה רבה מינו, עזרת לי מאוד" ופלט גניחה.

הוא יצא מהכיתה , משאיר אותי עם לב פועם במהירות של מכונית מירוץ וגירודים בין הרגליים.

חתיכת שמוק.