אפילוג - סוף.

538 48 24
                                    

מוקדש לחברה הטובה שלי,
נעמי, זה בשבילך.

***

היה זה יום שמש חמים. ויותר חשוב- היה זה סוף שבוע!

אפשר לבקש יותר מזה?!

האמת, זה מה שגם הרמיוני שאלה את עצמה בבוקר אותו היום.

לראשונה מזה זמן רב, היא ישנה כל כך הרבה שעות. וגם כשקמה, ממש לא התחשק לה להתנער מחלומותיה המתוקים.

עבר שבוע וחצי, מאז שהארי ודראקו סיפרו לה שהם ביחד, ומאז היא החליטה סופית- הכל אפשרי! וזה נתן לה תקווה.

היא פיהקה והתמתחה. חייכה לעצמה חיוך מרוצה וקמה, לא לפני שהרימה ממעל השמיכה את הספר שהונך עליה כשניה לפני שנרדמה. הייתה זו הגרסה המורחבת של "הוגוורטס: תולדות", שמרוב שקראה אותו פעמים רבות, הכירה אותו הנערה בעל פה. אבל כמו שהיא תמיד אומרת- 'לקרוא פעם נוספת לא יהרוג אף אחד, ובמיוחד לא מישהי שנהנית מהקריאה!'. היא קמה מהמיטה בקפיצה, מגלה להפתעתה שמאחורי וילונות המיטה, קיים חדר ריק!

נו, טוב. נקווה רק שלא פספסתי את הארוחה!

אך כמו שכבר הבנתם- היא כן פספסה!

טוב, אז למטבחים? שאלה את עצמה.

"הרמיוני?" שאל קול מבוייש מאחוריה.

הנערה הסתובבה במהירות, גורמת לתלתליה להסתובב יחד איתה (כמה שהיא יפה!, חשב אותו נער שקרא לה).

"כן?" השיבה הרמיוני בשאלה.

"לא היית בארוחה היום..." המשיך הנער המנומש, מסמיק מעט.

"אממ, כן. החלטתי לישון היום עד מאוחר... וכנראה שישנתי יותר מידי מאוחר," היא צחקה, מעלה חיוך גם על שפתי הנער.

"ואכלת כבר?"

"עוד לא."

"טוב, אז..." רון האדים עוד יותר, "אממ... אולי..."

"כן?" הגריפינדורית שאלה בסקרנות.

"טוב, אמ... חשבתי..."

"כן??"

הג'ינג'י הסמיק אף יותר והעביר יד בשיערו, לפני שניסה להתחיל את השיחה מכיוון אחר, "הארי ודראקו הלכו ל... אמ, אני לא בטוח לאן... אז, חשבתי שאולי אני ואת נוכל..."

"נוכל מה?" סומק קל נראה כעת גם על לחייה.

"וגם אמרת שלא אכלת עדיין..." המשיך רון, מתעלם משאלתה, "אז חשבתי..."

הוא נשם נשימה עמוקה והחליט- זה הרבה יותר קשה ממה שהיה נראה לו שזה יהיה במיונו!

"חשבתי שאולי נוכל לצאת לפיקניק, אני ואת..."

הרמיוני צרחה מהתרגשות, גורמת לרון לצחוק בהקלה.

"איזה רעיון מעולה!" היא אומרת, "ובדיוק מזג האוויר מתאים!"

הם צוחקים ומביטים זה בזה באושר במשך שניות אחדות, עד שרון מחליט לעשות את המעשה ומנשק את זאת שהוא כל כך אוהב. אוהב במשך זמן כה רב!

***

"אמרתי לך!" לחש בלונדיני מסויים.

"אמרתי לך שאני מסכים איתך!" צחק שחור- השיער שעמד בצמוד אליו, בעודו דוחף קלות את הסלית'ריני.

שני הבנים צחקו, בעודם מביטים בזוג החדש והמאושר.

"להפריע?" שואל הארי.

"נראה לך?! אתה תהרוס את הרגע!"

הגריפינדורי הביט בחברו, מרים גבה. "תגיד, ממתי בדיוק אכפת לך?!"

"אויש סתום!" דראקו תפס בכתפיו של הנער השני וקירב אותו לנשיקה חמה.

You've reached the end of published parts.

⏰ Last updated: Aug 26, 2020 ⏰

Add this story to your Library to get notified about new parts!

DrarryWhere stories live. Discover now