הרמיוני -תמיד- יודעת הכל ;)

440 37 41
                                    

"הארי, רון, אתם פה?" נכנסה הרמיוני לחדר, רגעים אחדים לאחר מכן. וזה המראה שראתה:

הארי שכב במיטתו מכוסה מכף רגל ועד ראש ורון בהה בו בפה פעור ובמבט מזוגג, בעודו יושב על קצה מיטתו של שחור- השיער.

"בנים, קרה משהו?... אתם בסדר?!" שאלה הנערה בדאגה, מתיישבת על המיטה השכנה.
רון סובב אליה מבט מבוהל, יוצא מההלם בו נמצא היה. לקח לו כמה שניות להתעשת ולאחריהן אמר בכעס, "קרה? בטח שקרה!" הוא הביט על הרעמה הפרועה שבצבצה ממתחת לשמיכה, "מסתבר שהילד- שנשאר-בחיים, הוא גם הילד- שמסתיר- סודות-מהחברים- שלו!..."

"הארי, מה כבר סיפרת לרון שהוא הגיב ככה?!" הנערה קמה ממקומה והורידה את השמיכה מפניו.

הארי המשיך לשכב בפנים קפואות ובמבט מקובע לקיר.

"הארי, מה קרה?" ניסתה המתולתלת בשנית.

"הוא מאוהב במאלפוי, זה מה שקרה!" ענה במקומו הג'ינג'י, מחכה לראות את אותה הבעת כעס, בלבול ואי- אמון שלו, גם על פניה של הרמיוני.

למרבה הפלא, הרמיוני הגיבה בדיוק ההפך- בחיוך זורח היא קראה, "ידעתי!" ובזאת גרמה לזוג מבטים המומים להביט לכיוונה.

"מה זה?!" שאלו השניים המקהלה.

"הארי, אני שמחה שסוף- סוף הצלחת להודות בזה, גם בפנינו וגם בפני עצמך," המשיכה הרמיוני בחיוך, "ורון, אני לא מאמינה שככה אתה מגיב! תאר לעצמך שאתה היית מתוודא בדבר שכזה בפני חברך הטוב, ואני בטוחה שלא היה להארי קל לעשות זאת, לא היית רוצה שהוא יתמוך בך?!"

"אני לעולם לא הייתי מתאהב בנמייה הגועלית הזאת!"

"רונלד ויזלי!" הפנתה אליו הרמיוני מבט זועם, "דווקא ממך הייתי מצפה להבין שאהבה היא דבר שלא ניתן לשלוט עליו! אני מאוכזבת ממך קשות."

"הרמיוני, לא צריך..." התערב הארי בקול שקט ועגמומי, "הייתי מוכן לזה שרון לא יקבל את זה, ובצדק... אני בעצמי לא מבין איך יכולתי להתאהב באדם גועלי כל כך..." המשיך, ספק לעצמו, ספק לחבריו.

השתררה שתיקה למשך דקות אחדות. כל אחד שקע במחשבותיו. הרמיוני הייתה זו ששברה את הדממה.

"הארי, קרה משהו?" שאלה לפתע, מעט בחשש, "אני מתכוונת, לא היית מספר סתם כך, נכון?"

"ואז, כשמצאנו אתכם במגרש הקווידיץ'... יחד, מה זה היה?!" יצא גם רון מהרהוריו.

"כן, הרמיוני, דרה משהו... ורון, ירד גשם אז חיכינו שהוא יעבור ונרדמנו."

"זה עדיין לא מסביר למה הייתם שם, לבד, מלכתחילה!"

"טוב, סתם הלכתי להתאמן, ומאלפוי," הארי ביטא את השם בקושי, "הוא סתם היה שם..."

"שמת לב שאתה אומר 'סתם' יותר מידי?! ולפי מה שסיפרת, זה בכלל לא סתם!"

DrarryWhere stories live. Discover now