Just Like Him-Larry Stylinson [✔]

Just Like Him-5

למחרת קמתי בתחושת חרדה. השיעור השלישי במערכת הוא ספרות, כלומר, שיעור עם וויל. ובנוסף, אנחנו צריכים להכין את העבודה שלנו. כלומר, אני לא אצליח להתחמק ממנו היום. שיט. טוב, אני מניח שבתור התחלה אני צריך לקום מהמיטה, לא?

התלבשתי בזריזות, צחצחתי שיניים אכלתי והלכתי לשיעור הראשון: ביולוגיה. למזלי, ג'ס וזאין איתי בכיתה בשיעור הזה. למזלי העוד יותר גדול, וויל לא.

נכנסתי לכיתה והתיישבתי במקומי, ליד זאין. דקות ספורות אחר כך נכנס מר פלייר, המורה לביולוגיה, והשיעור התחיל.

*

ואז הגיעה הפסקת הצהריים. ואחר כך יש ספרות. כלומר, שתי פגישות עם וויל. אחת אחרי השנייה. ברצף. תזכירו לי איך נושמים? טוב, בטח אני סתם דרמטי. זה הרי לא יכול להיות כל כך גרוע... נכון? אני מקווה. אוח, הארי, תירגע כבר! זה וויל, נכון? בסך הכל וויל! אתם חברים, נכון? נכון. אז הכל טוב!

לא, שום דבר לא טוב. לעזאזל, כשנכנסתי לקפיטריה וראיתי את וויל יושב במקום הקבוע שלו, כלומר, לידי, הרגשתי כאילו עוד רגע אני חוטף התקף חרדה. ואז הוא נעץ בי מבט. אז הרגשתי כאילו התקף חרדה עומד להיות בדיוק במקום.

לא, לא קיבלתי שום התקף כזה.

במקום זה, התיישבתי ליד וויל שחייך אליי את החיוך הרגיל שלו. "היי סטיילס." חייכתי אליו חזרה חיוך מהסס. "היי, וויל..." הוא נעץ בי מרפק. "למה אתה לחוץ?"

"לחוץ? אני? מה פתאום! אני לא לחוץ, מאיפה הבאת את זה? לא, לא. אני לא לחוץ." מיהרתי להגיד. בלחץ. הוא גיחך וגלגל את עיניו. "ברור." נאנחתי והתחלתי לאכול.

העפתי בו מבט ואז ראיתי שהוא מסתכל עליי. לא, לא מסתכל עליי. בוהה בי.

חייכתי אליו חיוך קטן והרגשתי את לחיי מתחממות מעט. אני מסמיק? למה אני מסמיק?!

הוא גיחך והזיז את מבטו, ואני רק הסמקתי עוד יותר. לעזאזל איתו.

*

שיעור ספרות עבר בצורה די נחמדה, דווקא. וויל כאילו התעלם ממה שקרה אתמול ואני לא העזתי להזכיר את זה. בסוף היום וויל ליווה אותי לחדר ונשען על הדלת בידיים שלובות. "אנחנו צריכים לדבר." אמרתי בשקט. "כן, אתה צודק." הוא מלמל. פתחתי את דלת החדר והזמנתי אותו להיכנס. למזלי, נייל היה בחדר של זאין וליאם ביחד עם ג'ס. התיישבתי לידו על המיטה.

"דבר ראשון, מאיפה אתה מכיר את לואי?" וויל נאנח. "אני והוא מאוד... קרובים." הוא אמר בקצרה. "אפשר הסבר?" שאלתי. הוא הניד בראשו. "אני מצטער, אני לא יכול."

"אנחנו נכנסים לזה שוב?" רטנתי. "כי זה ייגמר אותו הדבר כמו אתמול." הוספתי. וויל הנהן בעצב. "אני מניח שאין לי ברירה אלא להקדים תרופה למכה. וויל, אני לא רוצה שנריב. בבקשה לך."

"אבל הארי..."

"וויל, אני מתחנן, בוא לא נדרדר את זה לאותו מצב שהיינו אתמול. רק לך מפה!"

"הארי, אני לא עומד..."

"וויל, אני מבקש בכל לשון של בקשה, צא מ.." ואז הוא קטע אותי עם מגע שפתיו על שפתיי בנשיקה עדינה.

~~~~~~~~~~

כן זה פרק קצר, אבל לדעתי אחד היפים בפאנפיק :)

משפפים את וויל והארי?

ניחושים מה הקשר של וויל ולואי?

בבקשה תצביעו ותגיבו!

אוהבת ;*