"היי." נייל אמר, מתיישב מול המצבה של קנדל. מתיישב בחיוך, מחייך בשפתיים סגורות. "יצאתי מהבית חולים היום, הבנים מחכים לי מחוץ לבית קברות" הוא אמר. קנדל ישבה מולו, מקשיבה לו, מחייכת חיוך עדין.
"את בטח ראית מה קרה, או שלא. אני לא יודע." הוא אמר, מושך בכתפיו באיטיות, "אני ראיתי." היא אמרה, יודעת שהוא לא יכול לשמוע אותה.
"באתי להגיד לך שאני הולך להיות בסדר." הוא אמר, היא נשמה עמוק והנהנה, מחייכת. "אני מצטער על כל מה שראית, על איך שהייתי."
"זה בסדר," היא אמרה, "אני יודע שבטח היית עצובה או כועסת." הוא נשם עמוק, "שניהם." היא אמרה, צוחקת מעט. שמחה לראות אותו מולה, שמחה מהידיעה שהוא לא יכול לראות אותה בגלל שהוא חי.
"אני כן רוצה שתחזרי, יותר מכל דבר אחר בעולם." הוא אמר, היא מקשיבה, "את יודעת, רק כשהייתי קרוב למוות שלי התחרטתי על זה. אני כן רוצה להיות איתך אבל אני גם רוצה לחיות ואני יודע שזה בטח לא פייר."
"הכל בסדר נייל, אני לא כועסת עלייך." היא אמרה, נוגעת בידו אבל הוא לא מרגיש דבר. מביט במצבה שלה, מביט דרכה.
"אז אני מצטער, אני מצטער על כל מה שגרמתי לך." הוא אמר, "אני סולחת לך." היא אמרה, לוחשת.
"אני הולך להיות תחת השגחה של חודשיים." הוא סיפר, "הולכים לעזור לי להשתפר למרות שאני כבר מרגיש יותר טוב."
"פעם ראשונה שאני בא לכאן ואני באמת מחייך ולא בוכה." הוא אמר, צוחק מעט, "זה כבר שיפור לא?" קנדל צחקה ביחד איתו והנהנה.
הוא צחק, "אני מושך זמן למה שאני באמת רוצה להגיד לך, אני מצטער, אני אגיד את זה עכשיו." הוא קטע את הצחוק שלו וחייך, נושם עמוק. משפיל את מבטו לכמה שניות אבל אז חוזר ומרים את ראשו, "אני מתכוון להמשיך הלאה קנדל."
"אחרי שלא תהיה לי השגחה אני הולך להתחיל חיים חדשים, טובים יותר. מאושרים יותר. אני מצטער אם את כועסת עכשיו." הוא אמר, היא הנידה בראשה, "אני לא. תעשה את זה. זה מגיע לך." היא אמרה.
הוא נעמד באנחה, וחייך, מסתכל למטה על המצבה שלה, היא נשארה לשבת כדי שימשיך להסתכל עלייה. "אני אוהב אותך קנדל."
"גם אני אוהבת אותך."
_______
איזה סוף אה? אני אוהבת אותו, אחרי כל הפרקים של הדיכאון הגענו למשהו קצת שמח לא ככה? :') כזה מרגש.
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחח סתם. בכל מקרה, מילות סיום יעלו עוד מעט. שלא תעזו להוריד מהספרייה את הפאנפיק הזה לפני שתקראו את המילות סיום יש שם הודעה חשובה. הודעה חשובה מאוד שאתם לא רוצים לפספס לקרוא אותה. אחרי שתקראו יש לכם אישור להוריד את הספיישל מהספרייה :>
אוהבת♥
YOU ARE READING
Lifeless- (Special to L.M.G)
Fanfictionאתה לא בודד" הוא לחש בטון מתחנן והתיישב בחזרה, "אתה לא בודד יש לך אותנו" תנצל אותנו נייל! תפסיק להיות בבית. תצא איתנו למקומות, תנסה לחיות שוב. תפסיק לחשוב עלייה זה לא עוזר לך." "אני לא יכול לחיות שוב. אני חסר חיים בלעדיה."
