איך היה הצום?🥺❤️ ושנה טובה לכולכם וגמר חתימה טובה🥺❤️
——————————————————————
ההפסקה הגיעה.
יצאתי לחפש את טאהיונג במהרה, מצאתי אותו שם מנסה לדבר עם מי שקוראים לו הוסוק והוסוק רק ניסה להוזיז אותו ממנו והלכתי לשם ומשכתי את טאהיונג ליידי ואמרתי ״יא! סתם שתדע לך שאתה לא ברמה שלו, ואתה היחיד שמפסיד, בסוף אתה זה שתרדוף אחריו״ והוסוק ציחקק ואמר ״לא נראה לי מישהו ירדוף אחריו״ וטאהיונג די נעלב וחיבקתי אותו והוא חיבק חזרה.
הוסוק גילגל את עינייו והלך, היחס שלו לטאהיונג שרק רצה להיות בנוכחותו מאוד עיצבן אותי.
סובבתי את טאהיונג אליי ואמרתי לו ״תקשיב, אל תתייחס אליו, לא מגיע לו, אתה צריך לדעת לשחרר, אני פה לעזור לך למצוא מישהו אחר״ וטאהיונג הסתכל עליי ואמר ״אבל הופי״ ואמרתי ״שום הובי ושום הופי, עכשיו בוא, נמצא לך מישהו אחר״ וטאהיונג השפיל מבט והנהן ומשכתי אותו והלכנו לכיתה והתיישבנו ביחד וראיתי את ג׳יסויאנג בא לכיווני וראיתי את עינייו של טאהיונג שלא משחררות מהבחור שניגש אליינו והסתכלתי על ג׳יסויאנג בחיוך והוא חייך חזרה והסתכל על טאהיונג והם נשארו ככה כמה דקות ואני בנתיים נשענתי עם חיוך אחורה על המושבים של הכיסא.
ראיתי את המבט של הוסוק על שתי הבנים, הוא נראה קנאי, זה בדיוק מה שטוב, חייכתי לעצמי, וגיסויאנג אמר ״שלום, איך קוראים לך?״ וטאהיונג אמר ״אני טאהיונג, ואתה?״ וגיסויאנג אמר ״אני ג׳יסויאנג״ חייכתי לעצמי ואמרתי ״אותי תשבו ביחד, תכירו״ והם הסתכלו עליי ושאלו ״זה בסדר מבחינתך?״ והנהנתי ואמרתי ״ברור״ והם הלכו לשבת ביחד והם לא הפסיקו לדבר ואני שמחתי שהם מסתדרים.
ההפסקה נגמרה והמורה נכנס לכיתה.סוף הלימודים הגיע וקמתי ויצאתי מהכיתה ומהבית ספר וכשהגעתי לשער בית הספר ראיתי את הנער, ליבי הצתמק ונפל, הדופק על 200, בהיתי בו על חבריו, החיוך שלו, החיוך הזה זה הדבר הכי חמוד שראיתי, לא יכולתי להפסיק להתבונן בו, הוא ראה אותי ונופף לי והייתי פשוט משותק ואז אחד הילדים התנגש בי ונפלתי על הריצפה והילד שהפיל אותי אמר ״סליחה״ והנהנתי ואמרתי ״זה בסדר״ והתחלתי לאסוף את הציוד שלי ואז הרגשתי יד נחה על ידי והרמתי את מבטי ופגשתי במבטו של הנער, הלב שלי פעם בקצב מסחרר ופחדתי שישמע את דפיקות ליבי, הרגשתי שאני נופל לעיניו של הבחור שמולי, הבחור שרציתי להיות איתו לנצח, עיניי נפלו לתוך שלו, הרגשתי שהלב שלי קורס.
אחרי כמה שניות שמעתי קול קורא לי ״ג׳ימין אתה בא?״ וזה היה טאהיונג ואמרתי ״כן רק דקה״ והתחלתי לאסוף את הציוד שלי במהרה ואז הנער הושיט לי אחד מהספרים וחייכתי ולקחתי את הספר ואמרתי לו ״תודה״ והוא חייך ואמר ״בבקשה״, פשוט רציתי להתנפל עליו ולהגיד לו כמה שאני אוהב אותו ושיחבק אותי לנצח.
הוא התרומם והושיט לי את ידו והסמקתי כל כך שהתחלתי לפחדת שיראה את פניי שהסומק הספיק לעצב, החזקתי בידו והתרוממתי, קדתי בפניו ואמרתי לו ״תודה רבה״ ,הוא חייך ואמר ״בבקשה״ ,כל כך רציתי להיות איתו במגע שוב, הסתכלתי על גופו שנראה שרירי במיוחד ואז הגעתי למקום האינטימי יותר שלו והייתי בהלם מעט ומהר סובבתי את מבטי למקום אחר ,הוא ראה שהסתכלתי לשם ,הוא הסמיק וציחקק ואמר ״ביי ביי, נתראה״ והנהנתי וברחתי לטאהיונג, טאהיונג לא ראה את מה שקרה ביני לבין הנער, הוא היה שקוע בטלפון שלו.
אני וטאהיונג התקדמנו ואז הוא העלה את השאלה
״תגיד... ג׳ימין... איך אני יכול לזכות בלב של מישהו שדחה אותי?״, הוא שאל אותי על מבט מושפל ועצוב ונאנחתי ועצרתי אותו ותפסתי בכתפיו והעלתי את מבטו ואמרתי אליו ״אתה לא צריך לזכות בלב שלו, הוא זה שצריך לזכות בלב שלך, אל תיתן למחשבות שליליות להיכנס לך לראש בגלל דחיה״ וטאהיונג הנהן וחייך חיוך קטן ואמר ״תודה ג׳ימינה״ והנהנתי ואמרתי עם חיוך קליל ״באהבה טאהיונגשי״.
המשכנו לנו בדרכנו ועצרנו באיזה מאפיה, מאיפה שריח המאפים והעוגות יוצא ממנה ומקשת את האזור בריחות נעימים, מאפיה יחסית גדולה בגודלה, קנינו מה שרצינו והתיישבנו לאכול ודיברנו וטאהיונג אמר ״אני הולך לשירותים,תחכה לי פה״ והנהנתי על חיוך וטאהיונג ציחקק והלך לשירותים ואז מבטי נפל על משהו, הלם הכה בי, התחלתי להיחנק מעט מהקורסון שהחזקתי בידי, הנער, אותו הנער מהחנות שאני פוגש כל בוקר, ראיתי אותו שם.... עם מישהי, הם התחבקו והוא ליטף לראשה... ליבי נשבר, נחת והתרסק לחתיכות רסיסים, לשבבים קטנים שעליהם דרכתי וקרעו את רגלי, השתתקתי ואיני יכולתי לזוז, פשוט ישבתי ובהיתי עם דמעות בעיניים ולב כואב בנער שאני אוהב שנמצא... עם מי שהוא אוהב, הוא אומנם לא מכיר אותי... אבל הרגשתי שיש בינינו חיבור... הייתי בטוח שיש בינינו קשר.
קול נוקשה מאחורי אמר לי ״למה אתה מסתכל עליו?״ נבהלתי והסתובבתי לראות מי זה וזה היה אחד מחבריו של הנער, בחור הכי גבוה מביניהם, ולא עניתי ואז הוא אמר ״למה אתה בוכה?״ ולא עניתי... הנער הסתכל עלינו והתקדם לעברנו והבחור הגבוה אמר אליי ״אתה אוהב אותו?״ והנער עצר ואני נשארתי בהלם ואמרתי במבוכה והכחשה ״ל-לא! מה פתאום! ממש לא״ והבחור הגבוה הרים גבה ואמר ״ראיתי איך הסתכלת עליהם, רואים שאתה אוהב אותו״ והשפילתי מבט ואמרי ״אני לא, דיי״ והבחור הגבוה בא לומר עוד משהו ואז מישהו קטע אותו ״תפסיק נאמג׳ון״ והפנתי את מבטי לאין שהקול ממנו בא וראיתי שזה הנער, הנער אמר ״תעזוב אותו, אל תשפיל אותו ככה״ ונאמג׳ון אמר ״שיהיה״ וחזר להיות עם כל שאר החברה שלהם והנער ניגש אליי ואמר ״אתה בסדר? אני מצטער על זה״ והסתכלתי עליו לכמה שניות, מבטו כל כך יפה ונעים לעין, דואג וחמוד בו זמנית, אני... אני עוד אשתגע... לא הורדתי את מבטי ממנו והוא העביר כזה יד מול הפנים שלי ואמר ״שלום.. אתה בסדר?״ ואני לא יודע מאיפה הדחף הזה הגיע אבל פשוט... פשוט נישקתי אותו.___________________________
מצטערת שזה באיחור קל.
מקווה שאהבתם 🥺❤️🥺❤️
YOU ARE READING
my first love ~ jikook
Romanceג׳ימין הוא נער צעיר אשר הולך לבית סיפרו כל בוקר, יום אחד פגש בנער שמשך את צומת ליבו, כך כל יום שעובר ג׳ימין פגש בפניו של הבחור. עד שיום אחד קרה מקרה ששימח את ג׳ימין עד מאוד. הזהרות: גייז. הומופובים קישט. פרקים 18+ יסומנו!. אלימות. מקווה שתאהבו❤️