𝘗𝘈𝘙𝘛 6

186 11 2
                                    

אני בסוף אעלה פרקים בכל שני ושישי, כי שמו שאתם שמים לב זה ימים שאני יותר עומדת בהם😂❤️.
————————————————————————

הנער נותר המום ולא זז מההלם, ההלם הכה שם בכולם.
טאהיונג חזר מהשירותים וההלם הכה גם בו.
ניתקתי את הנשיקה, קמתי, לקחתי את התיק שלי והלכתי משם בכאב מועט כי הנשיקה לא הייתה הדדית אבל הייתי מאושר מעט כי בכל זאת הרגשתי את שפתיו של הנער שבו חשקתי כבר זמן מה.

•~נקודת מבט כללית~•

הנער רץ לכיוון ג׳ימין ותפס בידו, הלב של ג׳ימין נעצר, הוא סובב את מבטו אל הנער ששפתיו היו על שלו לפני כמה רגעים.
הנער אמר בשאלה ״אדוני... מי אתה בדיוק?״ , ג׳ימין ענה ״אני מעדיף להישאר אנונימי, בדיוק כמוך״, הנער שיחרר את ידו של ג׳ימין באנחה ואמר ״למה עשית את זה?״, ג׳ימין ענה ״דחף מסויים״, הנער אמר ״ולמה שיהיה לך כזה דחף?״, ג׳ימין ענה ״כי אתה הצלת אותי, וגרמת לי לחייך אחרי הרבה זמן שלא, אז תעשה כבר חשבון״, הנער בא לענות אבל ג׳ימין התקדם משם.

•~נקודת מבט של ג׳ימין~•

רצתי לבייתי, הרגשתי כה מובך, אבל לא חשתי אפילו לא שנייה של צער על מעשיי, אני אהבתי את זה, אני אהבתי את הנשיקה הזאת, כל כך אהבתי, אהבתי אותה יותר משהייתי אמור לאהוב, זה לא בסדר, אני לא בסדר, אני לא יכול לעשות כזה דבר למרות שאני לא מצטער על זה.
עליתי לחדרי במהרה ונשכבתי במיטתי עם נעליי ובגדי כאחד, המחשבות לא יוצאות מראשי.
׳למה.. למה זה היה כל כך טובה נהנתי מזה כל כך, השפתיים שלו... זה היה הדבר הכי טוב שהרגשתי, אני מתגעגע לתחושה הזאת, היא מרגישה לי חסרה..׳.
ירדתי לסלון אחרי עשרות דקות בהם חשבתי על הנשיקה ועל הנער המסטורי שכל כך אהבתי.
אחי היה שם, חייכתי אליו חיוך מחמם ולא רחב מידי, הוא החזיר לי בחיוך, לקחתי צלחת עם אוכל, התיישבתי בשולחן האוכל המורחב לבדי, אחי הקטן רואה סרטים בטלוויזיה.
אכלתי, יותר לאט מהרגיל, המחשבות תוקפות אותי, התחלתי לדמיין דברים ולפנטז דברים שלא הייתי צריך, נאנחתי ואמרתי בכעס ואנחה ״אייש!!״ וניערתי את שיערי, אחי הקטן שאל ״אתה בסדר?״ והנהנתי ונאנחתי, השענתי את מרפקיי על השולחן וידיי תופסות בראשי, מנסה לא להיכנס למחשבות הללו שוב, מחשבות לא תמימות כלל.
אמרתי אל אחי הקטן ״ג׳יהיון, אני הולך לישון, אם אתה צריך אותי אל תתבייש להעיר״ וג׳יהיון הינהן ואמר ״טוב״ וחייכתי לעברו חיוך צדדי קטן ומחמם, עליתי לחדרי,הורדתי את נעליי ונשכבתי במיטה, מנסה להרגע מהמחשבות האלה שתקפו אותי ותפסו אותי לא מוכן.
קמתי ממיטתי, נכנסתי למקלחת.
המים החמים הרטיבו את שיערי, הרטיבו את גופי, את כל כולי.
לאחר מקלחת יצאתי רק עם מגבת על מותניי.
לקחתי פיג׳מה והתלבשתי, נשכבתי במיטתי. נרדמתי עמוקות.

•~נקודת מבט של טאהיונג~•

התקדמתי לביתי, היה כבר מאוחר, הלילה כבר הגיע, הרוע נכנס לעיר ואיתו גם פחדיי, התקדמתי לביתי בפחד כי השעה כבר 3 בלילה, התקדמתי והכנתי את עצמי ל נוראי מכל.
משהו נגע בכתפי וצרחתי כל כך חזק, הסתובבתי והכתי את הדבר שנגע בי עם מחברת שהייתה בידי.
זה היה הוסוק, הוא אמר ״אי!, אי!, תפסיק תפסיק!״.
עצרתי והסתכלתי עליו, אמרתי ״א-או, סליחה, מצטער״ וקדתי בפניו, הוא אמר ״זה בסדר״.
באתי להמשיך להתקדם אבל הוא תפס בידי ומשך אותי למין מקום מבודד.
הוא הצמיד אותי לקיר ואמר ״תקשיב, אני מצטער״, שאלתי ״על מה?״ ואז הוא ענה תשובה שלא ציפיתי לה ״על זה שאני אוהב אותך״ ונישק אותי.
הלם הכה בי, גלים חמימים של חיבה עברו בי, ליבי נשר ממקומו, לא ידעתי איך לעקל את זה, נישקתי חזרה, הנשיקה הייתה כה עדינה, אני כל כך אוהב את זה, הוא החזיק בלחיים שלי, החזקתי בידו ביד אחת, ובחולצתו ביד שנייה.
הסומק שעל פניי גבר.
ניתקנו את הנשיקה בשביל לנשום קצת.
הסתכלתי עליו ואמרתי ״ה-הובי...״, הוא הסתכל עליי ואמר ״טאה, אני אוהב אותך, מאוהב בך״, הייתי בהלם קצר ואז חייכתי, חיבקתי אותו, הוא הגיב בחיוב לחיבוק.
הוא התחיל ואמר ״טאה.. אני מצטער.. ששיקרתי לך ככה, פחדתי...״, לא הבנתי על מה הוא מדבר, אמרתי ״הובי... על מה אתה מדבר?...״, הוא תפס את ידי ומשך אותי איתו, לא התנגדתי, הגענו למן שדה כזה עם פרחים,שבו רק אני והוא נמצאים, שדה מרווח, עצים מקיפים אותו והמרכז שטוח ומלא בפרחים ועשבים ואגם נחמד עם דגים היה שם גם, הפרחים היו בצבעי צהוב ורוד ולבן והעשבים זהובים, בגלל העונה, העלים של העצים היו ורודים.
הוא התיישב על הריצפה, סימן לי לשבת ליידו, חייכתי והתיישבתי ליידו.

•~נקודת מבט כללית~•

הוסוק התחיל ואמר ״אני מצטער.... על זה ששיקרתי לך ככה טאהיונג, הכל... היה שקר, אני אהבתי אותך, תמיד אהבתי, אבל פחדתי... פחדתי מההורים שלי, פחדתי שהם לא יקבלו אותי, פחדתי שהם יגידו לי ללכת... ולא לחזור, פחדתי כל כך, ואז כשראיתי אותך... עם מישהו אחר, הבנתי, הבנתי שאני לא הולך לוותר על משהו הדדי״ טאהיונג היה המום, הוסוק משך אותו לנשיקה, טאהיונג הגיב בחיוב לנשיקה.
תוך כדי נשיקה לוהטת ואוהבת הוסוק שכיב את טאהיונג על הריצפה ועלה מעליו, תופס בידיים לצידי ראשו של טאהיונג.
טאהיונג הסמיק ככ, הם ניתקו את הנשיקה בשביל אוויר, הם התנשפו.
טאהיונג הזיז את הוסוק מעליו במבוכה והתיישב, הוסוק ציחקק והתיישב לייד טאהיונג שוב, טאהיונג הסתכל על הנוף ואמר ״הנוף כל כך יפה״, אבל הוסוק הסתכל רק על טאהיונג ואמר ״נכון... הנוף יפה, הכי יפה שראיתי״, טאהיונג הסיט את מבטו אל הוסוק, הוסוק חייך חיוך צדדי, הוסוק עבר להסתכל על הנוף, טאהיונג חייך ועבר להסתכל גם הוט על הנוף היפיפה.
הזריחה הגיע, הם חייכו, הם שילבו את ידיהם אחד של השני וחייכו זה לזה, הם החזירו את מבטם אל הנוף היפה.
הוסוק הסתכל על מי שליידו נגד הנוף היפיפה, הוסוק לא היסס ושלף את הטלפון וצילם, צילם את טאהיונג עם הנוף היפיפה הזה, טאהיונג הסתכל עליו ואמר ״י-יא! צילמת אותי?״, הוסוק ציחקק והנהן, טאהיונג אמר ״יא תמחק את זה!״, הוסוק אמר ״לא!״, התחיל שם מרדף וכך הם רצו כמו חתול ועכבר זה אחר זה.
טאהיונג התנפל על הוסוק, הם נפלו זה על זה, טאהיונג מעל הוסוק, הפ הסתכלו זה על זה, טאהיונג חייך ונתן להוסוק נשיקה קטנה בפה, טאהיונג קם מהוסוק, הוסוק נשאר על הריצפה, מוסמק, טאהיונג ציחקק והלך, חיוך רחב נפרס על פניו של הוסוק, הוסוק שפ את ידו על הלחי של עצמו לאט, מאושר כל כך, הוא קם ורץ אחרי טאהיונג וצעק אליו ״חכה לי!״, טאהיונג ציחקק וברח, הם רצו ככה עד שהגיעו לבית ספר.

—————————-
שלום.
אומנם היום לא יום שני
ולא יום שישי.
אבל בכל זאת רציתי לעלות למרות שמאוחר.
מקווה שאהבתם ומתנצלת שוב על הבילבול של הימים🥺❤️.

my first love ~ jikook Where stories live. Discover now