צ'רי

פרק רביעי - התקנון

אייברי וצ'רי פסעו בשתיקה את הדרך מבית הספר לביתה. צ'רי ידעה שהיא חייבת להגן על עצמה מפניו. הם חייבים להגיע להסכמה שהיא תוכל לחיות איתה. הרי אם היא לא תגביל אותו מראש, הוא ישתולל וכל פחדיה יתגשמו. "לגבי התקנון הזה שהזכרת קודם..." היא פתחה.

"לעזאזל," הוא רטן. "קיוויתי שנתחיל בלי כללים."

"אני נותנת לך אצבע ואתה רוצה את כל היד?" היא גערה בו.

"מה אני אעשה עם יד?" התלוצץ אייברי.

"לא יודעת למה אוליב הרגילה אותך, אבל אתה רשאי לחזור אליה בכל עת." הבהירה צ'רי בשילוב ידיים.

"את קשוחה..." הוא רטן שוב ולחץ על הנייד שלו להקלטה. "בסדר, אני מקשיב."

"אני רוצה שתגן עלי מפני כל ההתעללויות של אוילר וחברותיה." היא התחילה.

"לא תמיד אהיה בסביבה, אבל אבקש מחבריי לפקוח עין." הסתייג אייברי. "רק תדאגי לא להיות לבד איתן."

"אתה עוזר לי במתמטיקה, בפיזיקה ובמחשבים." המשיכה צ'רי.

"כל מה שאת רוצה ללמוד איתי, יהיה עלייך ללמוד אצלי בחדר." הוא התנה בתורו.

"אז אסור לך לנצל לרעה את היותנו לבד בחדר שלך." היא הסתייגה בתורה.

"מותר לי לנשק אותך כל אימת שמתחשק לי." דרש אייברי.

"צמצם זאת למינימום שאתה יכול, וכל דבר אינטימי יותר מזה, בשיתוף פעולה שלי בלבד."

"מה זאת אומרת שיתוף פעולה?" הוא היתמם.

"זאת אומרת ללא כפייה, שיהיה ניכר שזה נעשה בהסכמה מצדי."

אייברי חייך תוך ניסיון למצוא פרצות בסעיף הרגיש הזה ואז הוסיף: "עלייך להימנע מלהטעות בחורים אחרים."

"מה זאת אומרת?" היא לא הבינה.

"אסור לך לומר או לעשות שום דבר שיגרום לבחור אחר לחשוב שהוא מוצא חן בעינייך."

צ'רי קימטה את מצחה בהסתייגות. "יש לי יכולת מוגבלת בהבנה של הראש שלכם, אבל אני מבטיחה להשתדל לא לתת לאף אחד רעיונות." 

"ועכשיו, לקנסות..." אמר אייברי וחכך את ידיו. "אם את עוברת על אחד מהסעיפים הרלוונטיים אלייך, מותר לי לעבור על איזה מהסעיפים הרלוונטיים אלי שאבחר."

"ולהיפך." היא הדגישה.

השניים כבר היו קרובים לביתה של צ'רי. אייברי עצר והושיט לה יד. צ'רי הביטה בידו ואז הושיטה לו את שלה. הם לחצו ידיים. לחיצתה הייתה מהוססת ושלו איתנה.

אייברי חייך ושאל: "ברור לך שההסכם תקף מרגע זה, כן?"

"לי זה ברור, אבל נראה שלך לא." היא הדגישה בתרעומת. "אני רוצה את מחברת היסטוריה שלי."