את מבינה אותי? |1| תחרות המתמטיקה

פרק 4

בפרק הקודם:

פתאום שמעתי את הטייס מדבר עם מישהו באוזניה שלו. "אנחנו מטיסים אותם לקנדה. כן, כן, אנחנו כבר יוצאים. נו, אל תדאג, התוכנית עובדת כמו שצריך." והוא ניתק. "אנג'ל, את שמעת מה הוא אמר?" שאלתי אותה. זה נשמע קצת חשוד. התיישבנו בתא וחגרנו חגורות ורק אז היא הגיבה לי. "זילי, ברור ששמעתי, הוא היה פה לידינו. אבל הוא דיבר בשפה מוזרה, לא הבנתי כלום!" היא צחקקה "אנג'ל... יש לי משהו לספר לך... אני לא בטוחה בזה בעצמי אבל..." אמרתי לה ולא האמתי בעצמי למילותי הבאות.

ולפרק של היום:

"אנג'ל, אני... אני חושבת ש... שאני יכולה... להבין...." גמגמתי. "נו, זילי, אני מתייבשת פה!" אנג'ל אמרה בבדיחות. "טוב, אהה... אז ככה: אני חושבת שאני יכולה להבין שפות בלי ללמוד אותן." את המשפט האחרון אמרתי בנשימה אחת. "כלומר, לפני כמה ימים, שמעתי את נעמי, 'אחותי' כביכול, מדברת עם חבר שלה בטלפון. היא דיברה במבטא כבד ותמיד הם מדברים בצרפתית, אבל אני הבנתי כאילו זה היה עברית. וביום ראשון, בדרך לבית הספר, נדב ואבא שלו איציק דיברו והבנתי אותם, ואז כשהתערבתי בשיחה הם היו המומים ואמרו שהם דיברו באיטלקית. כנראה שגם אני דיברתי באיטלקית כשאמרתי להם. ועכשיו, אני שמעתי את הטייס הזה אומר: אנחנו מטיסים אותם לקנדה. כן, כן, אנחנו כבר יוצאים. נו, אל תדאג, התוכנית עובדת כמו שצריך" ציטטתי מילה במילה. "ואת אמרת שלא הבנת אנג'ל..." המשכתי. "ואווווווו!" צעקה אנג'ל "יש לך כוח נסתר!!!" היא הייתה בשוק מוחלט. צחקקתי למראה התפעלותה, אבל במהרה חיוכי נמחק. "אז... את חושבת שאני יכולה להבין כל שפה?" הרצנתי. "אני ממש מקווה זילי! זה נשמע ממש מגניבב!" אנג'ל המשיכה להתלהב. "עכשיו... בלי קשר ל'כוחותי המיוחדים', למה לדעתך הטייס אמר את זה?" שאלתי בחשש. "ל'ידעת" היא הפתירה. בהמשך הטיסה לא התייחסנו לנושא כמעט בכלל, סתם אכלנו, וצפינו בסרטים, ודיברנו על שטויות.

----------------------------------------------

היי, אני יודעת, זה פרק קצר... 

אבל מחר עולה על הבוקר עוד אחד! 

והוא וגם זה ממש חשובים לעלילה, אז... ביי!