פרק 2

4.1K 206 11
                                    

נקודת מבט יאן

הגענו למקלט הזה או איך שהם לא קוראים לא וראיתי שם ארבעה אנשים אוקיי אני יגיד את האמת לא חשבתי שעם אנשים כאלה דילן מסתובבת אבל היי רק היום ראיתי את הבחורה בפעם הראשונה בוא נגיד שאני לא יתפלא אם אני ימצא אצל דילן קעקוע או שניים החבורה הציגה את עצמה:

דניאל: או כמו שקוראים לה דני שיער חום חלק עניים דבש בעלת פירסינג באף

יונתן: או כמו שקוראים לו יוני שיער שחור עניים חומות בעל כמה עגילים בפרצוף ושני קעקועים

יסמין: שיער בלונדיני מתולתל עניים ירוקות בלי עגילים על הפרצוף אבל בעלת קעקוע אחד

תומאס: או איך שכולם קוראים לו תום שיער שטני עניים כחולות בעל פירסינג בגבה ובשפה ובעל שלושה קעקועים

אוקי הם לא מהטיפוסים שאני הייתי מסתובב איתם אבל למה לשפוט הם הציעו שנשחק את משחק השוטים (מי שלא מכיר מישהו אחד אומר משהוא שהוא עשה או שיש לו ואם מישהו לא עשה או שאין לו שותה שוט של אלכוהול)

אני לא רציתי לשחק אבל דילן קראה לי נמושה אז אני בסוף מצאתי את עצמי משחק

אחרי כבר כמה שוטים טיפשיים בגלל שמישהו מהם בחיים לא גלש או לא שיחק מונופול (wtf) הגיע התור של דילן להגיד משהו ואז היא אמרה

''אני בחיים לא שכבתי עם מישהו'' והייתי מופתע האמת לא חשבתי שהיא בתולה

יסמין, תומאס, יונתן ואני לקחנו שוט של וודקה והחלטתי שזה מספיק להיום ואמרתי לדילן

''אפשר ללכת הביתה''

והיא ענתה בחיוב והלכנו דילן לא הייתה במצב של לנהוג וככה גם אני אז הלכנו ברגל עד שהגענו לחוף הים וישבנו על החול

''בוא נשחק משחק 21 שאלות'' דילן אמרה

''אוקי אני ראשון'' אמרתי

''נכון שלא רצית לבוא היום למסעדה בבוקר'' הוספתי

''אני ממש לא רציתי ללכת היום אבל עכשיו בסך הכול היה סבבה חוץ מהקטע הזה שאתה חייב ללמד אותי לגלוש'' השיבה

''נחשוב עלייך'' אמרתי והיא דחפה אותי וצחקנו

''אוקי עכשיו אני איך קוראים לאמא שלך'' דילן אמרה

''קראו לאמא שלי גלית'' עניתי

''קראו?'' דילן שאלה

''היא נפטרה לפני חמש שנים'' אמרתי

''אני..'' דילן התחילה

''אל תגידי את זה את בכלל לא הכרת אותה'' קטעתי אותה לפני שהיא הספיקה לומר

''זה גם לא אשמתך בכלל שהיא מתה''. הוספתי

''ממה היא מתה'' דילן שאלה

''מסרטן'' עניתי

''איזה מחלה מגעילה למה לקחת מהעולם אנשים מסכנים שלא עשו כלום'' דילן אמרה

''אני מסכים עם כל מילה שלך'' עניתי

ישבנו בשקט בחוף הים מקשיבים לגלים לא היה שקט מביך כזה הוא היה נעים

לאט לאט דילן שמה את הראש שלה על הכתף שלי ונתתי לה לא שזה הפריע לי או משהו לאט לאט הזריחה התחילה לעלות

''כנראה אנחנו פה מלא זמן אנחנו צריכים ללכת הביתה'' דילן אמרה אז קמנו מהחול והלכנו לבית החדש שלי שבקרוב דילן ואמא שלה יעברו גם הם צריכות עוד לארוז

דילן נשארה נשארה לישון פה כי כבר היה ממש מאוחר בסך הכול היה יום מושלם היום..

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

העלתי פרק חדש אתן/ם אוהבים/ת את הסיפור בבקשה תגיבו ותצביעו כי ככה אני יודעת אם אני צריכה להמשיך את הסיפור

שהיה לכולם יום שמח :-)

R.O

brother's loveWhere stories live. Discover now