brother's love

פרק 12

כן כן אני יודעת הסיפור הגיע ל3k צפיות אהה זה נחמד.
נראה לכםםם נחמד אני מתחרפנת פה בבית איך שראיתי התחלתי לצרוח בכל הבית בחיים לא חשבתי שאני יגיע למספר כזה של קוראות אז תודה תודה תודה תודה לכולם לאב יו
ועכשיו אחרי החפירות המיותרות האלה הנה מה שחיכיתם לו סוף סוף הפרק תהנו
O.R
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
~נקודת מבט של דילן~
''מצטערים להפריע לכם באמצא ההחלפת רוק שלכם אבל חברה שלי נפגעה פה ואני באתי לבקר אותה'' הסתכלתי בדלת שבו עמדו יסמין ודני (החברות שלה הערת הכותבת) די משועשעות מהמצב שבו הם תפסו אותנו
''דילן אני יחכה בחוץ את רוצה שאני יביא לך משהו?'' שאל אותי יאן ''לא תודה'' אמרתי והוא קם ויצא מהחדר
''דילן איך את מרגישה?'' שאלה אותי דני שישבהעל המיטה שלי ''עזבי אותה דני היא מרגישה בסדר גמור'' אמרה יסמין
''מיאפה את יודעת אם יאן עשה לה הנשמה מפה לפה כי היא התעלפה או משהו'' כן הם התחילו להתווכח ובלהתווכח אני מתכוונת שהם התחילו לצעוק אחת על השניה ''היי לא באתן לבדוק מה איתי זה לא נראה ככה'' צעקתי והם השתתקו כן ככה עושים את זה תמיד עובד בכל פעם
אחרי שיחה משעממת של שאלות משעממות של מה שלומי איך אני וכו' הן הלכו אוקיי אני נשמעת כלבה אבל אני אחרי ניתוח אני צריכה לנוח לא?
''הן הלכו?'' יאן שאל עומד בפתח הדלת
''כן תכנס'' אמרתי ''איך את?'' שאל
''בסדר'' עניתי והסתובבתי על הצד במטרה לישון מה שלא כל כך הצליח כאשר אמא וגרי נכנסו ''דדדיייילללןןןן'' אמא צרחה כמו מפגרת ובאה לחבק אותי אחרי שהיא חבקה כלומר חנקה אותי גרי גם בא וחיבק אותי חיבוק כמו חיבוק של אבא אהבתי את זה זה היה נחמד ''אני כל כך מצטערת דילן אני כל כך טיפשה פשוט לא עשיתי כלום ונתתי לנבלה הזה לפגוע בך'' ''אבל אני כאן לא'' שאלתי וניסיתי לעודד אותה אחרי שכות ארוכות שהרופא נכנס מידי פעם בשביל לבדוק מה שלומי וכל פעם זה היה אותה פאקינג תשובה אמא קיבלה טלפון והיא הלכה לענות בצד פשוט היא הפילה את הטלפון שלה על הרצפה וירדה על הברכיים בהלם ''אמא מה קרה'' שאלתי בבהלה ''לא לא לא לא זה לא קורה זה לאהגיוני זה לא נכון לא אני לא מאמינה לזה זה לא נכון היא חייה נכון כן היא חייה הם עובדים עליי'' אמא מילמלה במהירות ואז התחילה לבכות תוך כדי שהיא צורחת ''לאאא'' ''אמא מה קרה מי מת אמא תדברי אליי'' אמרתי לחוצה כבר ''היא מתה'' ''מי מת אמא מי?'' שאלתי ''אמא שלי מתה'' היא אמרה ובכתה בשלב הזה אני גם התחלתי לבכות היא הייתה הכל בשבילי היא סבתא שלי האמא השנייה שלי בכיתי והתחלתי לצרוח על אמא שהיא עובדת עליי חזה לא מצחיק והיא התחילה לגמרי להתחרפן וגם אני יאן בא וחיבק אותי מאחורה שאני מנסה לדחוף אותו ולא מצליחה עד שנכנעתי ונכנסתי לתוך חיבוקו החם של יאן בוכה עליו את נשמתי שאמא גם מחובקת עם גרי

~כעבור שבוע~
היום אני משתחררת מהבית כלא הזה ומשם דודים שלי לוקחים אותי להלוויה של סבתא כי הם גרים יותר קרוב לבית החולים את אמא גרי ויאן אני יפגוש שם הם הלכו להתארגן ירדתי למטה אחרי שסיימתי להתארגן ונכנסתי לאוטו בדרך היו לי מחשבות מוזרות על החיים למה אני כאן ולמה בכלל הכל קורה בדיוק בזמן הזה ומה אלוהים מנשה לרמוז לנו אם יש כזה בכלל אמא ביקשה שאני ידבר היום בהלוויה וסירבתי אני לא חושבת שאחרי כל מה שקרה לי אני יצליח לעשות את זה הגענו להלוויה היה טקס נחמד ועצוב ממש עצוב אחרי הטקס ראיתי את יאן הולך לאן שהו ועקבתי אחריו זה עושה אותי בן אדם נורא אהה לא משנה הייתי בן אדם נורא גם לפני לא סתם בצחוק אז קיצר ראיתי את יאן מתיישב ליד מצבה גדולה ויפה כנראה של אמא דלו ראיתי אותו מדבר איתה ומתחיל לבכות לא יכולתי לסבול את זה יותר אני לא יכולה לראות אנשים בוכים בכללי אני ישר הולכת אליהם אפילו אם אני לא מכירה אותה הלכתי מאחורי יאן וחיבקתי אותו מאחורה ''תודה שאתה כאן זה ממש חשוב לי'' אמרתי לו וזה באמת נכון אני לא יודעת איך הייתי שורדת את מה שאמא אמרה ללא החיבוק המרגיע שלו באותו היום ''אני מצטער'' אמר ''זה לא אשמתך'' אמרתי מצחקקת נזכרת שככה הוא גם ענה לי שאמרתי לו שאני מצטערת על אמא שלו והוא כנראה הבין את זה גם כי הוא צחקק וחיבק אותי אחרי כמה זמן ההורים קראו לנו והלכנו משם עוד שבוע שיגמר השבעה אנחנו טסים כמו שתיכננו לירח דבש המשותף שלנו וואי אני נשמעת כמו נמושה מה קרה לי אני ממש השתנתי
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
פרק קצר וכושל אני מורשה לכן להרוג אותי אבל אני ממש רציתי לעלות לכן פרק בשביל החופש אז בואו נדחה את ההריגה בכמה ימים
אני חושבת שבזמן האחרון הכתיבה שלי נוראית ממש אני ינסה להשתפר ולעלות לכם פרק בעוד כמה ימים כי עכשיו אנחנו בחופשששששששששש אז יהיה לי זמן לכתוב אז שבת שלום לכולם סליחה על החפירה וחג שמח
לאב יו O.R