brother's love

עונה 2- פרק 2

~כעבור שש שנים~

~נקודת מבט דילן~

"תומאס, בוא לפה עכשיו" אמרתי לילד השובב שרץ בין הארגזים.

"מה אמא?" הוא שאל אותי,

"אתה תשבור פה משהו בסוף, תיזהר. אנחנו צריכים את החפצים שלנו שלמים לבית החדש" אמרתי לו, מלטפת את השיער החום בהיר נוטה לשטני החלק שלו,

"מצטער אמא" הוא הביט אליי עם העיניים הכחולות שלו, שכנראה קיבל אותם מאבא שלו, שאנס אותי ונטש אותי ברחוב , זה לפחות מה ש'אמא' אמרה לי,

'אמא שלי' היא הסיבה שעכשיו אני עוברת מהדירה שלה. לפני כמה ימים היא סיפרה לי איך היא 'אספה אותי לביתה', כלומר סיפרה לי שעברתי תאונה ושכחתי הכל והיא לקחה אותי אלייה כדאי שאני "לא ישאר לבד". זה היה התירוץ שלה, הסיבה שבגללה היא מנעה ממני ללכת ולחפש אחרי המשפחה האמתית שלי, עכשיו הכל אבוד, בטח הם כבר חושבים שאני מתה או משהו בסגנון,

אבל לא אכפת לי, היום אני מתחילה חיים חדשים עם תומאס, הסיבה שאני עדיין חייה, הבן שלי. היום אנחנו עוברים לארץ חדשה, מתחילים חיים חדשים.

אולי תומאס קצת עצוב לעזוב את החברים שלו מהגן, אני זוכרת את המסיבת פרדה שעשו לו בגן. זה היה ממש עצוב, כל הילדים לא הפסיקו לבכות, אבל אני בטוחה שהוא יסתדר, הוא ילד חברותי מאוד, אני דיי בטוחה שלא יהיה אחד שלא ירצה להיות חבר שלו.

עכשיו אני מעמיסה על המשאית את החפצים שלנו, שלוקחים אותם בדרך פלא לבית החדש שלנו בארץ חדשה, אבל לא אכפת לי, אני משלמת להם כדי שהחפצים שלי יגיעו בבטחה לבית, אז זה כבר לא מעניין אותי.

תומאס מנסה לעזור לי עם הידיים הקטנטנות שלו, הוא מרים את הארגזים הקטנים ונותן אותם לסבלים, שמחייכים כאשר רואים אותו, כי מי לא יחייך שיראה אותו.
''אתה עוזר להם, תומאס?'' שאלתי כאשר ראיתי אותו מתלהב כאשר הצליח לשים את הארגז במשאית,
''כן אמא'' אמר וחייך אליי עם הקול המתוק והגבוה שלו,
''הייתי שמחה שתמשיך, אבל אנחנו צריכים ללכת'' אמרתי לו והוא עזב את הארגז בעדינות על הרצפה.
''טוב אמא'' אמר ורץ להביא את הצעצועים שלו עם הרגליים הקטנות שלו, לאחר כמה דקות חזר עם נאני וטוטי, הצעצועים האהובים עליו.
נאני הוא בובה בצורה של פיל קטן בצבע כחול, עם אף אדום, שקניתי לו בסילבסטר.
טוטי הוא בובה של אריה בצבע ורוד, שקניתי לו בקריסמס. הוא אהב אותם כל כך, שמאז שיקניתי לו אותם הוא לא עזב אותם ולא נרדם בלעדיהם.
''מוכן'' הוא אמר בקול החמוד שלו ונעמד מולי. יצאנו החוצה לאוטו ובדרך מסרתי לסבלים את הכתובת של הבית החדש שלי. הכנסתי את תומאס למושב האחורי, אחרי התחננות מיצידו לשבת מקדימה והסירוב שלי. הוא התומאס היחידי שיש לי, ואני לא רוצה להרוג אותו. אחרי שבדקתי מיליון פעם שהחגורה לא יוצאת מהמקום, הלכתי למושב הקדמי, שמתי חגורה כמובן, ונסענו לשדה תעופה.
....................
אחרי המתנה של שלוש שעות בשדה התעופה, אנחנו נכנסים למטוס. תומאס לא מפסיק להתרגש, כנראה זה היה טעות לתת לו לישון צהריים לפני הטיסה, כי עכשיו יש לו יותר מידי אנרגיות ולי אין והוא מצפה שאני יהיה איתו וישעשע אותו בזמן הטיסה. חיפשנו את המושבים שלנו, זה מטוס קטן, יש רק שתי מושבים בשורה, ככה שאני ותומאס לא נישב ליד מישהו זר. שמצאנו את המושבים, תומאס ביקש לשבת ליד החלון וחגרתי אותו.
''זה בסדר אמא, דיי'' אמר, שלא הפסקתי לבדוק אם החגורה לא רופפת מידי או שהיא תקרע.
''בסדר הנה, לא בודקת יותר'' אמרתי וחגרתי את עצמי.
''מתי נראה את סבתא?'' תומאס שאל אותי והפסקתי לבדוק את החגורה שלי.
תומאס אהב את מארי, האמא הלא אמיתית שלי. ומהרגע שאמרתי לו שאנחנו עוברים דירה, הוא לא מפסיק לשאול מה עם סבתא.
''תומאס, מארי היא לא סבתא שלך. היא אישה שגרנו אצלה, שאוהבת אותנו מאוד, בסדר? ועכשיו אנחנו עוזבים, כדאי להתחיל חיים חדשים, בלי מארי שתשגיח אלינו רק אני ואתה, טוב חבר?'' שאלתי אותו,
''טוב אמא'' אמר וחייך חיוך עצוב.
''אל תדאג תומי, יהיו לך הרבה חברים חדשים בגן החדש. ואנחנו נהיה שמחים'' אמרתי לו
''אני שמעתי, שבגן החדש יש יותר משחקים מהגן הישן והוא יותר גדול ויפה'' הוספתי,
''באמת?'' שאל אותי בקול נרגש והעיניים שלו נצצו.
''כן, באמת'' אמרתי לו והוא פתח את הפה שלו בהתרגשות. ואני דיי בטוחה שהוא פלט איזה, וואו קטן.
''תומאס תראה, אנחנו ממראים'' אמרתי, שראיתי בחלון שאנחנו מתחילים לזוז. תומאס ישר הסתכל בחלון, ראיתי שהוא דיי מתלהב מכל העסק הזה.
''וואו אמא, תראי'' אמר בהתרגשות שהמטוס המריא, הנה עכשיו, ללא חרטות, אני טסה להתחיל את החיים החדשים שלי. רק תומאס ואני, ביחד.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אוקיי יש לי הודעה חשובה להודיע
ביום שלישי אני והמשפחה שלי נוסעים לצרפת לשמונה ימים ולכן יש חלק טוב וחלק רע
החלק הרע: אולי אני לא יעלה לכן פרק אבל אם אני יספיק אני יעלה בשלישי בצהריים או בבוקר
החלק הטוב: טיסה של חמש שעות נסיעה ברכבת זה דיי הרבה זמן ואז אני יוכל לכתוב לכם פרקים שהיו מוכנים ואז אני יעלה הרבה יותר מהר פרקים
.
מקווה שנהנתם מהפרק תודה על החמישים תגובות בפרק הקודם
מקווה שלא תשנו אותי בגלל ההודעה
תמשיכו להגיב ולהצביע
לאב יו O.R ☺