~נקודת מבט דילן~
התקדמתי לאט לאט לכיוון לוגן שהסתכל עליי ולא זז, מחשש שאם אני ילך מהר מידי הוא פשוט יברח.
"דילן" הוא השיב לי בקול שקט וחלש ונשברתי. התקרבתי אליו במהירות, התיישבתי על הברכיים וחיבקתי אותו חזק. הוא לא השיב לי חיבוק,
"דאגתי לך כל כך. לאיפה נעלמת במשך כל הזמן?" אמרתי בדאגה וחיבקתי אותו יותר חזק, מרגישה את תומאס עומד לידי ומחבק את הצד שלי בפחד.
"למה?" לוגן שאל אותי בקול קר,
"כי פשוט נעלמת מבלי להודיע לאף אחד איפה אתה. כל אחד היה דואג לוגן, אני חשבתי כבר שנהרגת. נבהלתי כל כך" אמרתי והתנתקתי מהחיבוק בשביל להסתכל עליו. כל הגוף שלו היה מטונף והפנים שלו היו חבולות, קמתי לעמידה והעמדתי את לוגן ביחד איתי. הוא כמעט התמוטט לי בידיים, חלש מידי בשביל ללכת. התקדמתי סוחבת את לוגן מצד אחד ואת תומאס מצד שני. דפקתי בדלת הבית, לא יכולה להוציא את המפתח מהתיק ותוך כמה שניות שמעתי צעדים מתקדמים לכיוון הדלת ופותחים אותה.
"דילן הגעת הביתה" אמא אמרה מחוייכת והחיוך שלה ירד כאשר הסתכלה לצדי,
"סבתא" תומאס אמר מחייך וחיבק את סבתו ההמומה ברגליה וחיכה לתגובתה שלא הגיעה ממנה,
"אמא תתני לי לטפל בו ואני יסביר לך הכל, בסדר?" פניתי לאימי הקפואה שהנהנה בראשה, עדיין חיוורת וזזה הצידה מפנה לי מעבר פנימה. סחבתי את לוגן המעולף פנימה והשכבתי אותו על הספה בסלון, מסתובבת ומגלה את אמא רצה לסלון עם הערכה לעזרה ראשונה בידייה ומתחילה לטפל בלוגן הישן. התרוממתי מהספה, לוקחת את תומאס לידיים ועולה למעלה להחליף לו בגדים ולהכניס אותו למיטה. שנשקתי לראשו נשיקת לילה טוב, שמעתי צעדים מאחוריי וראיתי את יאן מתקדם אל מיטתו של תומאס, נושק לראשו של בנו ומחייך אליו. תומאס ישר חייך אל יאן וחיבק אותו.
"היי תומי, נהנת היום?" שאל אותו יאן שגיחך אחרי שתומאס הינהן לשלילה בראשו והסתכל עליי,
"כנראה הוא לא אוהב את החבר שלך" יאן פנה אליי בפעם הראשונה מאז שנכנס לחדר והלב שלי התחיל לפעום מהר יותר,
"הוא ילמד לאהוב אותו, לילה טוב יפה של אמא" אמרתי ואז פניתי לתומאס. התרוממתי מהמיטה והתקדמתי לכיוון היציאה שהרגשתי את ידו של יאן תופסת בזרוע שלי.
"חכי רגע דילן, את יודעת שלא התכוונתי לזה ככה" אמר שמשך אותי לכיוון שלו. הסתכלתי בעיניים שלו והלב שלי לא הפסיק להשתולל בחזה שלי, כאילו עמד לפרוץ החוצה בכל רגע.
"אני חייבת ללכת למטה" אמרתי והתנתקתי ממגע ידיו, ירדתי במהירות למטה, רואה את אמא יושבת עדיין ליד לוגן הישן וחייכתי.
"מה קרה לו?" אמא שאלה שהרגישה בנוכחות שלי בחדר,
"הוא נעדר כבר מלא זמן. שחזרתי מצאתי אותו יושב בכניסה לבית, אין לי מושג איך הוא השיג את הכתובת או כמה זמן הוא ישב שם " אמרתי מתיישבת ליד אמא,
YOU ARE READING
brother's love
Romance''דילן אני צריך לומר לך משהו'' אמר לי יאן'' ''תגיד...'' אמרתי לו ''א-אני..'' גמגם יאן ''אתה מה יאן דבר ברור'' ''טוב אני פשוט אגיד את זה בלי לפחד....אני פאקינג מאוהב בך דילן'' הוא אמר ואני הייתי מופתעת לא ידעתי מה להגיד באתי לומר לו שאני לא מסוגלת אב...
