Beautiful

פרק 1

"ג'סיקה האני, צריך לקום, כבר שמונה" שמעתי את אמא שלי קוראת מן הסלון
" טוב אמא, אני קמה" נאנחתי לכרית.
היום אני מתחילה את היום הראשון שלי בכיתה יא, הידד לי.
אני ממש מקווה שהיום הזה יעבור טוב כי אני מתחילה ללמוד בבית ספר חדש, וכולנו יודעים מזה אומר להיות תלמיד חדש בבית ספר חדש.....
אז היי אני ג'סיקה אנג'לו,אני בת שבע עשרה תושבת חדשה בניו יורק,אנחנו עוברים כל שנה בית בגלל העבודה של אבא שלי.הוא אומן ולכן יש לו את הקטע הזה של לשנות אווירה כי זה נותן לו מוזה. אמא שלי לא ממש מאושרת מזה אבל היא ממש אוהבת אותו אז היא מאפשרת לו. כן זה עוד דבר על המשפחה שלנו,ההורים שלי מאוהבים בטירוף! מכירים את הסיפור האהבה של סינדרלה? אז ככה האהבה שלהם.
רק שלהם לא היה את הסיפור עם הנעל אלא הם נפגשו בתיכון והוא הזמין אותה לנשף, ומשם זה הלך ככה:נשיקה ראשונה, דייט ראשון
,שני ,שלישי ... הצעת נישואים ואחרי שנתיים אני הופעתי. עד היום הם לא מפסיקים לספר לי על הדייט הראשון שלהם שהוא בטעות שפך עליה גלידה בטעם שוקולד והיה להם קטע מביך שמסתכלים אחד לשני קרוב בעיניים ומתאהבים ומשם הכל היסטוריה.
אני מקווה שיום אחד גם אני אמצא את הנפש התאומה שלי כמו שההורים שלי מצאו אחד את השני.

"נו קדימה ג'ס הגיע הזמן לצאת" שמעתי את צעקתו של אחי הקטן טום "בסדר טומי אני באה.." צעקתי לו בחזרה.
קמתי מהמיטה התלבשתי זריז בחולצה לבנה עם פסים בורדו שמתי מכנסים ארוכים ושחורים, לקחתי את הג'קט ג'ינס השחור שלי ולבסוף נעלתי את המגפי עקב שלי.
עוד דבר עלי-אני משוגעתתת על עקבים!
כןכן אני בחורה בגובה 1.70 ששמה עקבים תתמודדו עם זה.
אספתי את השיער האדום שלי לגולגול מרושל ויצאתי לכיוון המטבח. שם חיכתה לי ארוחת בוקר שכללה:פנקייקים עם שוקולד! "אין זמן! קדימה תאכלי באוטו." אבא שלי אמר לי "אבל אני הנהגת! איך אני יכולה לאכול וגם תוך כדי לנהוג הא?" גירגרתי תוך כדי לעיסה.
"טוב טוב." נכנע אבא "אבל תסיימי מהר,שלא תאחרי ליום הראשון שלך" גילגלתי עיניים" זה לא הפעם הראשונה שאני מתחילה בבית ספר חדש אבא,אל תדאג לי."מילמלתי למרות שאני בטוחה שהוא שמע אותי.

אחרי שגמרת לאכול לקחתי את המפתחות ויצאתי לכיוון האוטו שלי יש לי אוטו שחור מסוג מרצדס, אני לא ממש אוהבת את הסוגים היקרים כי לפי דעתי זה סתם בזבוז כסף גם על האוטו הזה הייתי מוותרת אבל ההורים שלי התעקשו שאני צריכה להתנייד ממקום למקום ולא לנסוע באוטובוס כל הזמן. למרות שאישית אני חושבת שהם פשוט רצו שאני אסיע את טומי לכל מקום במקום אחד מהם...

אחרי נסיעה של עשרים דקות פלוס פקקים הגעתי לתיכון תומפסון.
נכנסתי בשער ומיד התחלתי לחפש את המזכירות כדי שתגיד לי באיזה כיתה אני ותיתן לי מערכת. הגעתי לפתח של המזכירות ודפקתי טיפה על הדלת כדי שתבחין בי.ברגע שהבחינה חייכה אלי חיוך נחמד,חייכתי חזרה כי זה מה שחינכו אותי לעשות מגיל קטן." היי חמודה את החדשה?" שאלה " כן." עניתי " אז בואי הנה אני אביא לך את המערכת שלך ואני רואה פה זאת בכיתה יא1. תצליחי למצוא את בכיתה בכוחות עצמך?" שאלה " אני חושבת שכן" עניתי " מעולה בהצלחה חומד" חייכה "תודה רבה גברתי " השבתי לה בנימוס חייכתי אליה ויצאתי.

טוב אז כנראה שטעיתי אני ממש לא אצליח למצוא את בכיתה שלי בעצמי!
הייתי כל כך מרוכזת בדף ההסבר על הבית ספר שלא הבחנתי שהתנגשתי במשהו קשה. " אאוץ' " מילמלתי והסתכלתי כל עצמי לבחון את הפגיעות. "סליחהה אני מצטער, הייתי צריך לראות לאיפה אני רץ" שמעתי מעלי התנצלות.הרמתי את מבטי וראיתי מעלי את מי שהתנגשתי בו הוא היה בעל שיער בצבע שחור ועיניים שחורות רגילות לא היה אפשר להגיד שהוא הכי חתיך שיש אבל גם לא מכוער,באמצע, ממוצע. זה בסדר חייכתי אליו מנסה להרגיע את הפניו המודאגות והחזקתי ביד שהושטה לעזור לי לעמוד בחזרה. "איך אוכל לפצות אותך?" שאל בחיוך " טוב אתה מוזמן להראות לי איפה זה כיתות יא" הבטתי בו בפרצוף מובס " את חדשה פה נכון? בגלל זה לא זיהיתי אותך" "כן עברתי היום" " ברוכה הבאה" חייך "וברור שאני יכול להראות לך איפה זה כיתות יא אני גם בשיכבה הזאת, באיזה כיתה את?" שאל "יא1 עניתי והשבתי לחיוך שלו " חבל אנחנו לא באותה הכיתה אני יא4.."הביט בי. לפתע נשמע הצלצול, " בואי אנחנו מאחרים" תפס בידי והתחיל לרוץ שידי עדיין מחוברת לידו. 'טוב זאת הולכת להיות שנה מעניינת' חשבתי בליבי עם חיוך בזמן שהבטתי לעבר ידינו המשולבות.