Beautiful

פרק 8

"טוב ג'סיקה את באה לשיעור דרמה?" ניגש אלי גייק למחרת בבוקר, בסוף השיעור הראשון
"אוף,חייבים?" הפנתי לו מבט מסכן.
הייתי ממש עייפה כל הלילה,שוב.
למרות שהפעם זאת לא אשמתו של טום.
זאת אשמת איתן!
כןכן אני מאשימה אותו.
כל הלילה התעסקתי בשאלה- מה הוא רוצה ממני?
למה פעם אחת הוא ממש נחמד ואחרי שנייה הוא מניאק?
אוחח הוא כל כך הפכפך שזה מוציא אותי מדעתי!
"הלו, ג'סיקה?" ג'ייק נפנף בידו והוציא אותי ממחשבותיי על אית'ן.
"ממ.." המהמתי וניסיתי להזכר על מה דיברנו.
"שיעור דרמה..הצגה..דמויות ראשיות... מזכיר לך משהו?" גיחך לעברי גייק.
"אהה נכון! למה לא אמרת לי אדיוט! עכשיו אנחנו נאחר" קמתי במהירות מהכסא עליו ישבתי ורצתי לדלת.
הסתובבתי לאחור אחרי שהבנתי שג'ייק לא מאחוריי,רק כדי לגלות אותו בוהה בי כמהופנט
"אתה זקוק להזמנה מיוחדת?" שאלתי אותו בהרמת גבה מה שהוציא אותו מהטראנס שבו שהה והתחיל להתקדם אלי.
"כןכן סליחה, הנה בואי נלך. אנחנו מאחרים כבר".

----

כמובן שהגענו באיחור אז פשוט נכנסנו בשקט כדי לא להפריע למורה לרצף הדיבר שלה.
"טוב שנזכרתם להגיע, רומאו ויוליה" נזפה בנו המורה בנחמדות.
"אז כמו שהסברתי,הופעת הבכורה תהיה עוד חודש.אני מבקשת מכולם לקחת את התפקידים שלכם ברצינות,במיוחד השחקנים הראשיים שלנו אממ מי הם? אה כןכן ג'ייק וג'סיקה" הכריזה המורה אחרי שהסתכלה במחברת שבידה להזכר איך קוראים לנו ולא רק את שם הדמות שאנחנו משחקים.
"גם מהשחקנים המשנים אני מבקשת רצינות!" היתרה המורה ברייצל שון השחקנים שצריכים לשחק במקומנו ברגע שאחד מאיתנו לא יוכל לשחק מסיבה מסויימת.

"אין לי ממש זמן להתאמן אחרי הלימודים כי יש לי שיעורים פרטיים אז נצטרך להתאמן בזמן הבית ספר, זה בסדר מבחינתך?" שאלתי את ג'ייק בסוף השיעור אחרי שיצאנו מכיתת הדרמה, השיעור היה מיותר לחלוטין!,כל הזמן שלו המורה רק הסבירה לנו שוב את חשיבות הרצינות של השחקנים כאלו שאנחנו לא יודעים את זה כבר, גלגלתי עיניים רק מהמחשבה על השיעור הארוך שעברתי זה עתה.
"בטח אין בעיה,יש לי כל שיעור שלישי זמן להשלמת שיעור בית.נוכל להתאמן אז" חייך גייק.

"מעולה בעצם אני אשאל אם אני יכולה להעביר את השיעור הפרטי של היום ליותר מאוחר וככה נוכל להתאמן מסוף הלימודים עד לתחילתו,מוסכם?"
"כן,מתי את גומרת היום?"
"4"
"אני ב4 וארבעים"
"אז אני אחכה לך"
"אוקיי,נפגש בפתח של מגרש החנייה"

הגיע כבר סוף הלימודים ואני התקדמתי עם ג'יין ליציאת התיכון.
"את צריכה טרמפ הביתה?" שאלה אותי כשראתה שאני לא מתקדמת לכיוון המכוניות אלא רק עוצרת בכניסה ומחכה.
"לאלא אל תדאגי אני מחכה למישהו,אבל תודה" הודתי לה בחיוך.
"או, אז אם ככה נפגש מחר מותק" נפנפה לי בידה עם החיוך הענק שמאפיין אותה.

"מחכה לי?" שמעתי קול מאחורי והסתובבתי לראות את אית'ן גריי
"היית מת"
"צודקת"
"מה" שאלתי בבלבול בהרמת גבה.
"כלום,למי את מחכה ביום נחמד זה?"
"לדודה שלי היא אמורה לבוא היום עם בני הדודים החדשים שלי וטיגריס המחמד שלהם"
"באמת?"
"לא."
הוא צחק "אז לא אכפת לך שאני אחכה איתך נכון?"
"לא" כן,כן אכפת לי אבל לא יזיק לי חברה בשעתיים האלה..
"נכון!" צעקתי ודפקתי לי על המצח לאות הטימטום שלי ובכך הקפצתי את איתן שכבר הספיק להתיישב לידי על הדשא הנמצא ליד מרכז החנייה של שכבה יא.
"שכחתי לשאול אותך אם נוכל להעביר את השיעור של היום ליותר מאוחר כי קבעתי עם מישו להתאמן על ההצגה שיש לנו עוד חודש,ואין לי את המספר שלך ככה שזה יצא מעולה שאתה פה!" אמרתי בהתלהבות לאור המזל שלי.
"תביאי את הטלפון שלך" דרש איתן בפרצוף רציני.
"מה?" התבלבלתי,למה שהוא יצטרך את הטלפון שלי?
"פשוט תביאי לי אותו" אמר,עדיין בפרצוף רציני
הוצאתי את הטלפון שלי מהכיס והגשתי לו.
הוא התחיל להקליד ולא נתן לי לראות מה הוא כותב
"קחי" הגיש לי את הטלפון חזרה ומיהרתי לראות מה כתב,הוא הוסיף לי איז קשר ושמר אותו בתור:
בעלי לעתיד.
אממ קיי?
"עכשיו יש לך את המספר שלי" קרץ לי "מוזמנת להתקשר תמיד"
"אוי נו באמת! תעשה לי טובה!" התחלתי להתעצבן.
"הרגע עשיתי, ואם את משנה אני לא העביר את השיעור שלנו היום ליותר מאוחר" הזהיר כשראה שהתחלתי לשנות את השם שקרא לעצמו.
"טוב בסדר" נאנחתי
"מעולה,תתקשרי אלי שאת מסיימת" נישק אותי בלחיי וחייך,קם והתחיל להתרחק לכיוון המכונית השחורה שלו.
במשך כמה דקות רק בהיתי באוויר מההלם של הנשיקה שלו עד שראיתי יד מתנופפת מולי ואת הפרצוף של ג'ייק מופיע לי בשדה ראייה.
"ג'ס,הכל בסדר?" שאל בדאגה.
"כןכן..אני..אממ...בסדר! בא נלך" יצאתי מהטראנס שלי והתחלתי ללכת לכיוון המכונית שלו
"אממ ג'ס?"
"כן ג'ייק?"
"זה בכיוון ההפוך..."
הסתובבתי והתחלתי ללכת לכיוון הנכון הפעם.