תגידי לי את נורמאלית?? כאלו מאיפה האומץ אחותייי?! אף אחד אבל פשוט אף אחד לא דיבר ככה לאית'ן גריי!" ג'ין התחילה לצרוח עלי ברגע שנכנסנו לכיתה תוך כדי שמשכה אלינו מבטים סקרנים.
מיקה שמה לי יד שטוחה על המצח "את באמת קצת חמה.." אמרה בדאגה. "תרגעו בנות אני מרגישה בסדר" התפתלתי מהיד של מיקה "מה הקטע שלו בכל מקרה?" שאלתי בסקרנות,"אממ זה..אממ, לא ברור"אמרה לי ג'ין ונאנחה "פשוט תרחקי ממנו." ייעצה מיקה "אוחח למה כולם אומרים לי את זה?" רטנתי ביאוש " כי אנחנו רק רוצים בטובת חברתנו הקטנה והתמימה" חייכה אלי מיקה.
ברצינות?? אני לא כזאת תמימה..
"ברצינות?? אני לא כזאת תמימה.." נתתי בה מבט קשה "טוב טוב תרגעייי פשוט יש עליו המון שמועות די מפחידות אז פשוט כדי להתרחק ממנו" מיקה הסבירה.
"כמו מה למשל?" הסתקרנתי " הוא רצח מישהו!" צווחה ג'ין "תשתקי את הפה שלךך! אנשים שומעים אותךך!!" מיקה שלחה יד לפרצוף של ג'ין כדי להשתיק אותה.
סליחה?
"אמרת עכשיו רצח?" שאלתי את ג'ין בדיוק שהמורה נכנסה. "טוב אממ את יודעת זה רק שמועות אבל ביננו אני חושבת שהוא באמת עשה את זה" הרימה לעברי גבות במשמעות רבה. "מיקהה" התפלאתי "ממהה"התגוננה "זאת לא אשמתי,חוץ מזה כולם חושבים ככה." הפטירה.
"טוב אז איזה מזל שאני לא מאמינה לשמועות האלה." אמרתי באנחה למראה הטימטום של חברותיי החדשות. "כל הסטיגמות האלה ממש מוגזמות לא כל מי שנראה מפחיד ולא חברותי רצח מישהו." הטפתי להם.
"שקט שם מאחורה" המורה לשיעור ביולוגיה אמרה. 'טוב הגיעה הזמן לשנת היופי שלי' חשבתי בליבי ולבנות אמרתי "השיחה הזאת ממש לא הסתיימה!" עם מבט חמור והנחתי את הראש על השולחן כדי להשלים שנות שינה אחרי שכל הלילה טום צרח כי אבא שלי לא הסכים לתת לו את מה שהוא רצה.
"ג'סיקה תתעוררי" לחש לעברי קול.
פקחתי את עיניי בזהירות,וואו השיעור הזה היה באמת משעמם!
ג'ייק היה מעל הראש שלי, "מה קורה ג'ייק" פיהקתי."אני בסדר, אבל מה קורה איתך??" אמר משועשע. "אני גם בסדר תודה" גילגלתי עיניים.
"קיי אז את באה לקפיטריה?" חייך את חיוכו הכובש "בטח,עוד שנייה, תתחיל בנתיים ללכת." מיהרתי לקום ולאסוף את חפציי,
"טוב אז נפגש שם." אמר ויצא מהכיתה.
אחרי שגמרתי לאסוף את כל החפצים שלי התחלתי ללכת לכיוון הקפיטריה עד שיד החזיקה בי בפרק כף היד ומנעה ממני להמשיך. "היי מה אתה עושה--" התחלתי לשאול והסתובבתי לראות מי זה שעצר אותי ועצרתי כשראיתי שזה רק אית'ן. "מה אתה רוצה?" דחקתי בו.
"מה יש לך עם ג'ייק?"שאל עם מבט עצבני. 'וואו יש רגע בחיים האלה שהבחור הזה לא עצבני?' גילגלתי עיניים.
"זה ממש לא עיניינך" החזרתי בזילזול.
"רק תעני לי על השאלה!" כמעט שצעק
"מה שאין לי איתך טוב? מרוצה? יכול לשחרר אותי עכשיו?" התחלתי להתעצבן גם אני.
"אני ממש לא מרוצה! תתרחקי מג'ייק הוא יעשה לך רק רע!"
צחקתי לו בפנים."הוא? יעשה לי רע?" צחקתי "אז רק שתדע לך אדון גריי שג'ייק הוא האדם הכי נחמד שפגשתי פה בתיכון הזה אז תחשוב טוב טוב לפני שאתה סתם מאשים אנשים אחרים ומעליל עליהם עלילות" פה כבר כמעט צרחתי
"אני רק אומר לך את זה בניסיון, אני כבר יודע שאת לא אחת שמאמינה לשמועות" רגע,מה? הוא שמע אותי היום בכיתה?
" אני לא יודעת על מה אתה מדבר" הפנתי לו פרצוף תמים.הוא רק צחק "את יודעת טוב מאוד על מה אני מדבר"
"אוח טוב.." נכנעתי "גם אם אני יודעת זה לא אומר שעכשיו אני אלך להקשיב לך ולהתרחק מג'ייק.ועכשיו אם תסלח לי אני מאחרת לארוחת הצהוריים" הזזתי אותו משם ורצתי במסדרון לכיוון חדר האוכל בלי לחכות לתגובה ממנו.
נכנסתי לקפיטריה מתנשפת.ופניתי ישר לספסל שבו ראיתי את מיקה וג'ין,עוד לא ראיתי את ג'ייק באופק.
" היי בנות" התיישבתי ליד מיקה עם המגש שלי."הו היי ג'ס, איפה היית?" שאלה ג'ין בפה מלא צ'יפס. "אממ אני אספר לכן אחר כך" אמרתי והסתכלתי על אית'ן שבדיוק נכנס לקפיטריה.
"הו הייי תיראו הנה ג'ייק" קראה מיקה.
"היייי ג'ייק בוא לשבת איתנו" צרחה ג'ין כדי להתגבר על הרעש של הקפיטריה.
ג'ייק שמע אותה ופנה אלינו עם חיוכו הגדול.
"נה קורה ג'סיקה? אני רואה שבסוף הצלחת לקום מהשולחן" צחק עלי. "כן נו אתה יודע זה כי איזה מישהו דפוק העיר אותי." חייכתי אליו.
"תגידו מה יש לאית'ן? הוא נראה ממש עצבני והוא גם מסתכל לכיוון שלכם,ג'ייק וג'ס" מיקה לחשה.
הסתכלתי מאחורי ג'ייק ובאמת אית'ן הסתכל לכיווננו עם מבט לא מרוצה על פניו הנחתי שזה משום שישבתי ממש קרוב לג'ייק ישר אחרי שהוא הזהיר אותי מפניו. ומשום כך התפלאתי לשמוע את ג'ייק אומר נבוך-
"כן אממ זה יכול להיות בגללי,הוא לא ממש מחבב אותי אני מניח" גייק הסתכל על כפות ידיו.
"למה?" שאלתי מסוקרנת. "אני מניח שזה בגלל משהו שעשיתי בעבר,אבל אני לא ממש רוצה לדבר על זה עכשיו אם לא אכפת לך" אמר והמשיך לשחק עם אצבעותיו.
"אתה לא חייב" שלחתי אליו חיוך מעודד והניתי את ידי על כתפו,הוא החזיר לי חיוך קטן.
'קיי,משהו בטוח קרה בין השניים האלה.' חשבתי לעצמי בזמן שחזרתי לשחק עם האוכל שבצלחתי.
YOU ARE READING
Beautiful
Romanceהוא גיחך " אם כך בואי נתחיל בהתערבות ג'סי". והתחיל להראות לי דרך שונה לפתור את סוג התרגילים הזה. וכמובן שהצלחתי מיד והוא ניצח. "אוקיי, מה אתה רוצה?" הכרזתי בתבוסה בעוד אני מרחיקה את המחברת ממני. "נשיקה". האם החיצוניות של האדם היא בעצם מסכה כדי להסתי...
