אחרי הצהריים חזרתי הביתה והתקבלתי בברכה על ידי הקפיצה של טום עלי."בל התגעגעתי" צעק לי באוזן תוך כדי חיבוק.
"אבל ראית אותי רק הבוקר" צחקתי עליו
"אבל זה היה לפני...אמממ שלוש...שבע..מתאיים ומאה שעות!"ספר על אצבעותיו הקטנטנות. אני פשוט לא מסוגלת למפלצות הזאת!."אין עליך בעולם אתה יודע??"שאלתי ונישקתי אותו בלחיו,"איכ בל!" צרח באמצע שהוא מורח את כף ידו על מקום הנשיקה כדי לנקות אותה. " צחקתי והורדתי אותו לרצפה "טוב סטיץ' אני עולה לחדר" התחלתי להתרחק ממנו אבל אחרי שנייה הסתובבתי בחזרה "אל תפריע לי" נתתי בו מבט מאיים. "אם את אחרי זה משחקת איתי, אני מבטיח לך בשוקולד שלי שאני לא מפריע לך" החזיר לי מבט רציני. הסתכלתי עליו והתפוצצתי מצחוק,כשנרגעתי הנהנתי אליו ועליתי לחדרי.
העברתי בראשי את כל מה שקרה היום בבית ספר עד שהגעתי לחלק של הקפיטריה. 'אני חייבת לברר מה קרה בין ג'ייק ואית'ן' הרהרתי בליבי מנסה לחשוב על אפשרויות לריב בניהם.
'מעניין מה קרה בניהם..אולי כשהם היו קטנים אית'ן קילל את ג'ייק והוא ממש נפגע?..דווקא מתאים לאית'ן.. אבל זה לא מסביר למה שהוא יכעס על ג'ייק...
אולי אחד מהם אפסיד לשני במשחק כדורגל?
אויש נוו באמת הם לא עד כדי כך מטומטמים! נכון?
אז מה זה יכול להיות??
אולי אחד מהם גנב לשני את האהובה?' חשבתי.
'או... שאולי אחד מהם היה מאוהב בשני והוא דחה אותו?
קיי.. זה נשמע לי יותר הגיוני... מעניין מי דחה את מי..' דפקתי על מיצחי כדי לחשוב."נו בל בואי לשחק איתי"התחנן טום ובעט בדלת חדרי."טוב טוב אני באה רק אל תשבור לי את הדלת בבקשה" נאנחתי והלכתי לקיים את מה שהבטחתי לאחי הקטן.
השאלה הזאת נתקעה לי בראש גם למחרת בשיעור כימיה שהייתי עם שניהם באותה הכיתה מכיוון ששלושתינו היינו במגמת כימיה.
המורה חילקה אותנו לצוותים כדי שיעבוד על הפרוייקט שלמדנו בשיעור בראשון. אני הייתי עם ארתור-מכיתה יא2,ואית'ן וג'ייק היו ביחד בצוות,עובדים לפני מה שהמורה ציוותה לעשות בלי לדבר יותר מדי, יותר נכון:ג'ייק היה להוט ועשה את רב העבודה מאשר אית'ן שפשוט ישב שם וצייר במחברת ומדי פעם הסתכל על המבחינה כמו שומר עליה שלא תתפוצץ .הסתכלתי עליהם במהלך כל השיעור במטרה לפענח מי הוא שבור הלב אבל לא הצלחתי לפענח את השאלה. מסתבר שהתעסקתי בליבהות בהם כל השיעור בלי לשים לב למהלכו גרמתי לכך שארתור יתעצבן שאני לא עוזרת לו ויתלונן על כך למורה וברגע שהיא צעקה עלי להפסיק להתבטל כל תשומת הלב של כל הכיתה נמשכה אוטומטית לכיוון הצעקות כולל של ג'ייק ואית'ן,ששניהם קרצו לי ברגע שהבנתי שאני עדיין בוהה בהם, ג'ייק קרץ ומשך את שערו לאחור בצניעות ואית'ן בדרך אינטימית וצינית כאחד.
נו באמתתת!
החזרתי את מבטי לדף וציירתי מבלי לשים לב מה יוצא בסוף עדיין מנסה לפענח את אשר משגע ומעסיק את מוחי.
כשנשמע הצלצול המודיע לסוף השיעור ראיתי צל עומד מעלי, הרמתי את ראשי וראיתי את אית'ן מסתכל עלי.
"אפשר לעזור לך?" קולי נטף ציניות
"הכל בסדר איתך? את נראת קצת מוזר.."הביט בי בדאגה.
אה?
"אממ תודה?" הבטתי בו בבילבול וחזרתי לקשקש במחברת תוך כדי מחשבות.
"לאלא התכוונ- רגע,מה את מציירת שם?"
שאל וחטף ממני את דף המחברת.
"שום דבר" קראתי וניסיתי להגיע למחברת שהחזיק גבוה הרחק ממני.
"תרגעי אני רק מסתכל.."הביט עלי בגיחך.
הוא הרים את מבטו עם חיוך לעבר הציור,החיוך נפל לו מהר מאוד מהפנים
"זה מה שאת חושבת עלי?" נתן בי מבט קשה
'מה כבר קישקשתי שם שגרם לו לתגובה הזאת?' תהיתי.
YOU ARE READING
Beautiful
Romanceהוא גיחך " אם כך בואי נתחיל בהתערבות ג'סי". והתחיל להראות לי דרך שונה לפתור את סוג התרגילים הזה. וכמובן שהצלחתי מיד והוא ניצח. "אוקיי, מה אתה רוצה?" הכרזתי בתבוסה בעוד אני מרחיקה את המחברת ממני. "נשיקה". האם החיצוניות של האדם היא בעצם מסכה כדי להסתי...
