"אאוץ'!" התעוררתי בבהלה.
"מ-מה קרה?!" פרצתי לחדרו של חום השער בריצה.
"הנגאובר!" אמר ואחז בראשו ואני רק נשפתי בהקלה,לא קרה לו שום דבר רע אחר.
"מ-מה חשבת שקרה?" שאל מגחך כשעינו האחת ממצמצת מהכאב.
"כ-כלום" מלמלתי וליבי החל לדפוק בחוזקה כשחשבתי על כל המראות שהיו אתמול.
"אוי..." הוא מלמל ונעמד כשפלג גופו העליון עירום מחולצה,גורם לי להסמיק מעט.
"אתה נראה כאילו לא ישנת כל הלילה!" אמר בזעזוע,עדיין צוחק.
הנהנתי וגירדתי את עורפי במבוכה,מחייך ובו זמנית מפהק בעייפות.
לא רק שחזרתי לביתו בשעה מאוחרת ביותר,לא ישנתי כמו שצריך,המחשבות על כל מה שקרה ושאולי אפגע בעוד אנשים ובעיקר בו התרוצצו בראשי ולא נתנו לי לישון,התעוררתי וחזרתי לישון התעוררתי וחזרתי לישון,כך כל הלילה ולבסוף התעוררתי ב...חמש וחצי בבוקר?!
השעון הורא על כך "אתה אולי רוצה לישון? תיקח עוד יום חופש,הרי לא בכל יום חווים מה שאתה חווית..." אמר וליטף את ראשי.
הנהנתי שוב בזמן שהוא הוביל אותי חזרה לחדרי הזמני.
"דרך אגב..." הוא התחיל כשנעצר בפתח החדר "מממ?" מלמלתי בשאלה
"דודה שלך יודעת שאתה אצלי?" הוא שאל ונזכרתי שהוא לא יודע מה קרה לה.
הנדתי בראשי המורכן כשכבר ישבתי מתחת לסמיכה במיטה.
"תודיע לה,שלא תדאג" אמר בחיוך חברותי.
הנהנתי "מצוין...לילה טוב~" זימר ויצא מהחדר,סוגר את הדלת אחריו ומשאיר אותי בחושך.
"אני חייב לפענח מה עובר עליי" מלמלתי לעצמי.
- - - - - -
התרוממתי מהמיטה כששמעתי את טריקת הדלת החזקה.
הולך הלוך ושוב בתוך החדר בו אני ישן,ידי אוחזת בסנטרי בצורת חשיבה קלישאתית,מבטי על רגליי המהלכות במהירות.
"א-אולי אני צריך לפנות ל-לסול? ה-היא נשמעה כאילו י-ידעה שמשהו כזה י-יקרה..." שאלתי את האוויר.
טלפון הבית צלצל.
יצאתי מחדר השינה,מרים אותו בזמן שלא זיהיתי את המספר שכתו עליו.
"ה-הלו?" מלמלתי מהסס,הרי זה לא הבית שלי ואני בכל זאת עונה לטלפון.
"קטנצ'יק,תגיע למועדון" נאמר ולאחר מכן התנתק.
אבל איך? בשנייה ששמעתי את הכינוי הבנתי שזו סול אבל,התזמון הזה...זה לא צירוף מיקרים נכון?
- - - - - - -
אחרי צעידה ארוכה הגעתי אל המועדון שלמרות שהיה פחות פעיל מבפעם הקודמת בה ביקרתי בו היו עדיין אנשים.
YOU ARE READING
Non Human-לא אנושי
Ужасы"מ-מה אני? מ-מה לעזאזל?! ל-לא יכול להיות ש-שאני כ-כמוהם!" אמרתי נתקף פניקה "אתה לא בדיוק במצב של להכחיש" אמר מונדאיי בקולו הצרוד והאפל "ל-לא! ל-לא יכול להיות!" קראתי ואחזתי בשערותיי הזהובות בחוזקה, כמעט ותולש אותן ממקומן. "א-אני מפלצת!" אמרתי בקו...
