20,000 feet away

פרק 21

קפיצת זמן.. כאילו... אש יכול ללכת  לבד עכשיו😶

נ.מ ג׳וס:
ישבתי בסלון מזפזפ בין התוכניות, אש נשען עלי בזמן שהוא היה בטלפון
"ג׳וס?" אש שאל
"הממ" עניתי, מפסיק את הזפזופ לרגע
"אתה זוכר את מארק? שיער שחור קצת יותר נמוך ממני? מהמפגש מעריצים?"
קיווצתי את עיניי, כדי לנסות להיזכר, "מארק... מארק.. מארק גבריאל?"
אש חייך והנהן, "הוא ממש נחמד, והחלפנו מספרי טלפון אחרי המפגש ולפני ש...חטפת אותי.." אש השתתק לרגע.

הסתכלתי עליו ברצינות, "בייב... אתה אי פעם התחרטת על להיות כאן איתי?"
הוא הסתכל עלי בכעס וצבט את האף שלי, פלטתי "אווץ׳" בכאב ושפשפתי את אפי.
"חתיכת מטומטם! אם הייתי מתחרט הייתי הולך! אני פאקינג אוהב אותך! אתה מדהים! וחתיך! ואתה נראה מעולה! אבל רק אני צריך לדעת את זה! לא שאני מקנא או משהו! אבל! לא משנה! אני אוהב אותך!"

(זה מה שאני קוראת לו aggressively caring )

אש התנשף, וחיוך קטן התפרש על פניי "למה אתה מחייך, מאנייק" הוא הסמיק וחזר לטלפון שלו, שרבבתי את שפתיי ומשכתי אותו לחיבוק "גם אני אוהב אותךךך" הוא אוטומטית חיבק בחזרה כשהרמתי אותו מהספה וסובבתי אותו באוויר "תוריד אותי! תוריד או-" סתמתי את משפטו בנשיקה קטנה על שפתיו הוא חייך וקבר את ראשו בצווארי, "אז מה רצית לספר לי על מארק?" שאלתי כשהתיישבתי בחזרה בספה

אש השאיר את ראשו בצווארי וצייר עם אצבעותיו עיגולים על גבי "הממ... אז אנחנו מדברים מדי פעם והוא הציע להפגש בבית קפה, מסתבר שיש לנו הרבה במשותף... אז זה-"
"אתה רוצה להיפגש איתו?"
הוא הנהן והתחיל לצייר קווים מסולסלים על גבי
"אבל בוא נשאר ככה עוד קצת" הוא אמר כשהוא השעין את ראשו עמוק יותר על צווארי.
הנהנתי וחיזקתי את האחיזה שלי סביבו.

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~

"מלאךךך עוד חיבוקקק"
אש צחקק וליטף את ראשי
"ג׳וס, בייב, אני הולך לשלוש שעות מקסימום, אני אחזור.."
שילבתי את ידיי והסתכלתי הצידה עם פרצוף עצוב מזויף "הממפ!"
אש משך את ראשי מטה ונתן לי נשיקה על שפתיי "יותר טוב?"
החזקתי את אגנו ומשכתי אותו קרוב יותר "הרבה יותר טוב..."

נישקתי אותו נשיקות קלות על כל הפרצוף "אל תשאר שם הרבה זמן~"
אש צחקק וגם אני התחלתי לצחוק
"אני אראה אותך מאוחר יותר, תתקשר אם אתה צריך משהו"
אש הנהן ונתן לי נשיקת פרידה על הלחי
"ביי ביי "

נופפתי עם ידיי כמו ילד קטן ואש צחקק ויצא החוצה, הסתכלתי מחוץ לחלון רואה אותו נפגש עם מארק, נותן לו חיבוק קל וטפיחה על השכם, הם נכנסו יחד למכונית, הסתכלתי החוצה על המכונית ועקבתי אחרייה עם עיניי עד שלא ראיתי אותה יותר.

לפתע ראיתי מכונית אחרת אך מוכרת חונה מתחת לבית... זאת לא הייתה המכונית של טיי, יש לו מכונית ספורט עם גג פתוח שהוא תמיד אוהב להשוויץ בה, וזאת גם לא ג׳ני, יש לה מכונית בצבע אדום בוהק, היא מתה על המכונית הזאת, ה"בייבי" שלה.

ראיתי מישהו יוצא מהמכונית והולך לכיוון הכניסה של הבית, שמעתי דפיקות בדלת, הצצתי דרך העינית ולא זיהיתי את מי שנמצא שם, אז פתחתי את הדלת

"ג׳וסי, בייבי, התגעגעת?"

"מה את עושה כאן?"

סאם חייכה והחזיקה אה הדלת פתוחה עם הרגל שלה

"באתי להחזיר את מה ששלי"

הערת כותבת:
לא אני מתעצבנת מדמות לא אמיתית שאני המצאתי😃

סאם... מותק.... תעקבי אחרי ההוראות-🚶🚪
יופי, תודה😘💞🤭🥰😉🤡😶✨💃
(אם אתם לא שמים לב ל✨ציניות✨ היא, היא שם)
מקווה שהפרק הזה קצת יותר.... תמים⁦✝️⁩🛐⁦✡️⁩
אני אגיד סליחה ביום כיפור
אבל, תשתו את המים שלכם, ותאכלו משהו נחמד, אולי תכינו שוקו חם או תה, או קפה ותאכלו עוגה או משהו מתוק כדי לחמם את הבטן
מזכירה לכם שאני תמיד כאן 💞

ומצטערת שאני לא העלתי יחסית הרבה זמן🙏
זה לגמרי לא היה השבוע/שבועיים שלי, אין לי מושג כמה זמן עבר מהפעם האחרונה שנכנסתי לוואטפאד..
אני מרגישה קצת over whelmed יש יותר מדי דברים ופחות מדי זמן ומוטיבציה, אני מבטיחה לנסות להתחבר יותר, אוהבת אתכם..💞
נתראה בפרק הבא פיו פיו