סיפורים לשעת לילה מאוחרת

"העולם אומרים שסיפורי מעשיות מסוגל לשינה,
ואני אמרתי שעל ידי סיפורי מעשיות מעוררים בני אדם משנתם." ~ רבי נתן מברסלב בשם רבי נחמן מברסלב

לפעמים אני לא ישנה בלילה.
לא בגלל סיוטים או משהו בסגנון. סתם ערה עד אור הבוקר בלי טיפת ריכוז.
הלילות הלבנים האלה תמיד משאירים אחריהם מזכרות משונות:
"דודה" מוזרה למאכלים מקוללים למדי (למשל, בייגלה עם אננס מקופסת שימורים) שנמשכת כבר שנים, יכולת חסרת תועלת או פתק ועליו משהו בכתב ישנוני ורועד.

אני לא תמיד מצליחה לפענח את הכתב שלי, או מה לעזאזל עבר לי בראש באותו הרגע שניסיתי לכתוב.
(מצאתי פעם פתק שהייתה כתובה עליו מילה אחת בגדול, עם רווח בין האותיות: "א ל י ג ט ו ר".)
אבל לפעמים יכולים לצאת מזה גם כמה סיפורים מעניינים.

כי השעות הקטנות של הלילה הן השעות הגדולות באמת.

★★★★★★★★★
סוג של ספר וואנשוטים? אני לא ממש יודעת איך לתאר מה הולך פה.
כמו כן, הרמה והסגנון משתנים לאורך הספר בגלל שלפעמים אני מעלה שטויות ישנות שכתבתי ומצאתי במקרה.
העלאה לא סדירה בעליל.
חלק מהסיפורים שיש פה הם אפילו לא סיפורים קצרים,
אלא סיפורת בזק.(בערך - מיקרו סיפורים)