my brothers roommate - L.S.// עברית

6 💙

נ.מ. לואי:
נכנסתי הביתה והולי הייתה בסלון ״היי הול״ אמרתי והיא הייתה שקועה בטלוויזיה אז לא שמה לב אליי ״היי הול!!״ צעקתי והיא קפצה ״לואי! הוא היי, לא שמתי לב שאתה פה״ היא אמרה וצחקתי.
״מה קורה?״ היא שאלה והתיישבתי לידה בספה ״לא הרבה, קמתי באיזה 12, הייתי אצל נייל קצת, ראיתי את ה- ראיתי א.. משחק, הייתי אצלו עד עכשיו, ואז באתי לפה, כן״ אמרתי והבנתי שכמעט אמרתי לה על הארי ״לואי וויליאם טומלינסון! יש לך קראש על הארי!!! ידעתי!! ואתה לא סיפרת לי חתיכת זבל״ היא צעקה/אמרה והשפלתי את ראשי ״זה לא קראש, אנחנו לא בכיתה ז׳, אני פשוט מחבב אותו, שאני לא צריך, כי הוא לא בן אדם של מערכות יחסים והוא ׳באד גאי׳ כזה, לא מתאים לי״ אמרתי לה והיא גילגלה את עיניה ״דיי להיות ׳טהור ותמים׳ יאללה אתה מת לשכב איתו״ היא אמרה ופערתי את עייני ״הולי תשתקי!״ צעקתי והיא צחקה בקול, ״זה לא מצחיק מפגרת אחת״ אמרתי ונתתי לה מכה והיא המשיכה לצחוק ״שלא נדבר עלייך ועל נייל״ אמרתי והיא ישר הפסיקה לצחוק ושמה את פניה בין ידיה ״הווווו, פתאום מישהי ביישנית״ אמרתי וצחקתי ״אויש נו שקט״ היא אמרה ונתנה לי מכה ״טוב אני גמור מעייפות, אני הולך לנוח קצת ובערב יש לי שידור״ אמרתי והיא הנהנה, הלכתי לחדר שלי ונכנסתי לשנ׳צ של החיים.
קמתי מהשעון המעורר והשעה הייתה 6, ישנתי שעתיים ועוד שעתיים יש לי שידור, קמתי והתארגנתי ולאחר מכן הכנתי לי משהו לאכול, ואז הלכתי לשידור, שעה לפני אבל אני צריך להיות שם לפני הזמן שיסדרו אותי וזה, זה עבודה חדשה גם, אני רוצה להשאיר רושם טוב על הבוס.
*-
סיימתי את השידור בשעה 9 וקצת, ונייל הזמין אותי אליו, הלכתי כי לא היה לי משהו אחר לעשות, וראיתי ל- לא לא.
דפקתי בדלת ונייל עמד בפתח ״היי ניי״ אמרתי ונתתי לו חיבוק ״היי לו, בדיוק צפינו בשידור שלך, אתה הורג את זה״ (your killing it יעני, בעברית זה לא נשמע טוב- ה.כ.) ״תודה ו.. צפינו?״ שאלתי והוא זז מהדלת וראיתי את הארי ליאם וזאין יושבים על הספה והם אמרו לי היי ״הו היי כולם, שמח שאהבתם את השידור״ אמרתי והתיישבתי לידם.
״אני לא, ואני עולה למעלה ביי״ הארי אמר וקם ״גס רוח״ מלמלתי ושמעתי אותו מצחקק ״כן סליחה עליו, רוצה משהו לשתות או לאכול?״ נייל אמר והנדתי בראשי ״לא תודה, איפה השירותים רק?״ שאלתי ונייל ענה ״פה הם ננעלו איך שהוא, אז זה למעלה״ צחקקתי והנהנתי, עליתי למעלה ולא הייתי בטוח איזה דלת זו אז מה שחשבתי פתחתי ״הו הארי, סליחה חשבתי שזה השירותים..״ אמרתי שראיתי את הארי יושב על המיטה, נכנסתי לחדר שלו, מעולה ״לא, השירותים זה הדלת האחרונה בסוף המסדרון, לא באחד הצדדים״ הוא אמר וזייף חיוך ״ת-תודה״ אמרתי ובאתי ללכת ״תגיד למה אתה רע אליי?״ פלטתי, לא יכולתי שלא ״הוא ציחקק וקם, הלך לעברי ״אני לא רע אלייך, אני רע לכולם, זה פשוט אני״ הוא אמר וגלגלתי את עייני ״זה לא אתה, זה מסיכה, אתה לא באמת כלכך רע, לא אין מצב, יש לך סיפור, ואני רוצה לדעת מהו״ אמרתי ונכנסתי לחדרו, התיישבתי על הכיסא שליד שולחן הכתיבה והוא הסתכל עליי קצת מבולבל אבל קצת כועס ״לא, עכשיו צא מפה טומלינסון״ הוא אמר וגיחכתי, מניד בראשי ״לא אני לא יצא מפה עד שתספר לי מה יש לך״ אמרתי והוא ענה ״אז תשאר, אני הולך״ הוא אמר ובא לצאת אבל צעקתי עליו ״הארי לא! תשאר פה ותספר לי עכשיו!״ הייתי קצת המום מעצמי והארי התקרב אליי במהירות ובזעם ״בסדר אתה רוצה לדעת מה קרה?!?! מה שקרה זה שההורים שלי, שנטשו אותי ואת אחותי בגיל 7 ו-5 , החליטו לחזור אחרי כל השנים האלה, שבכל השנים האלה הייתי צריך לפרנס אותי ואת אחותי, כי היינו אצל דודה שלי שהייתה שיכורה מהתחת ומסוממת, בגיל פאקינג 7 ידעתי את כל הסוגים של הסמים מא-ת בגלל של דודה שלי היה משעמם ואני לא יכולתי ללכת לבית ספר, אז היא ישבה שם שיכורה וסיפרה לי את כ הסוגים, אחרי כמה שנים התחלתי גם להשתמש ולחתוך, הייתי ברמה הכי נמוכה שיש ואחותי ניסתה לעזור לי אבל במקום זה דחפתי אותה ולא נתתי לה לעזור לי, היה לי חבר אחד ששבר לי את הלב ומאז נהייתי סטוציונר, כל הזמן שכבתי ושתתי, הפסקתי עם הסמים אבל אני עדיין שותה,אחרי כמה זמן תפסתי את עצמי בידיים והלכתי ללימודים לעורכי דין, זה תמיד היה החלום שלי, כשאני עורך דין אני מתנהג שונה לגמרי, אני בן אדם נחמד ומצוין, אבל ליד אנשים אחרים, שאני לא בעבודה, אני רע, גס רוח וחסר שליטה, כעוס, כי אני לא רוצה להיפגע שוב. ושסוף סוף הכל היה טוב, ההורים המזדיינים שלי החליטו לחזור, ׳לראות איך הילדים היפים שלהם גדלו׳. אז אמרתי להם שהם יכולים להזדיין ולא להתקרב אלינו בחיים יותר, ואז עברתי לדירה חדשה, אז זה הסיפור שלי לואי, מה שכלכך הייתה חייב לדעת, זה זה״ הוא צעק עליי את הכל ויצא החוצה מטריקת דלת, משאיר אותי המום לגמרי, אני ממש דחפתי אותו לספר לי את זה, זה מוקדם מדי, הוא כנראה לא היה מספר לי את זה בחיים ועכשיו הוא לא ירצה לראות אותי יותר בחיים, מעולה לואי.
ירדתי למטה ואמרתי ביי לנייל שהיה מבולבל וישר יצאתי ונסעתי לבית שלי ושל הולי, נכנסתי להתקלח והלכתי לישון מלא במחשבות על הארי.
*-
עברו כבר שלושה ימים מאז מה שקרה עם הארי, וידעתי שאני חייב להתנצל, אז הלכתי לבית של נייל.
דפקתי בדלת וליאם פתח ״הו, היי לואי״ הוא אמר והנהנתי ״היי ליאם, הארי פה? אני חייב לדבר עם הארי״ אמרתי והוא היה נראה קצת מבולבל ״בייב- הו היי לואי!״ זאין אמר שנכנס לסלון ואז גירד בעורפו ״היי.. זאין..״ אמרתי ואז הסתכלתי על ליאם ״הארי?״ שאלתי והוא הנהן ״אה כן, אני חושב שהוא למעלה בחדר שלו״ הוא אמר והנהנתי ורצתי למעלה, הלכתי לחדר של הארי ודפקתי בדלת ״הארי?״ שאלתי ״לואי תעיף את התחת שלך מפה״ הוא צעק ואז פתחתי את הדלת מוצא את הארי על המיטה בוכה ״הארי! אתה בוכה!״ אמרתי וסגרתי את הדלת ורצתי לידו ״לואי! אמרתי לך פאקינג לעוף מפה!״ הוא אמר וגלגלתי את עייני ״לא, מה קרה?״ אמרתי למרות שידעתי שאני שוב דוחף אותו ״כלום זה פשוט, ראיתי את ההורים שלי היום שוב, הלכתי לאחותי והם היו שם, אז פשוט חזרתי הביתה״ הוא אמר ונאנחתי ״ואתה, סיפרתי לך הכל עליי שאנחנו בקושי מכירים וזה מפגר״ הוא אמר בכעס ונשמתי עמוק ״כן לגבי זה, רציתי לומר סליחה שדחפתי אותך לספר לי..״ אמרתי והוא הסתכל עליי ״סליחה שצעקתי עלייך״ הוא אמר והנהנתי ״אני כנראה לא אמור לספר לך את זה אבל שאני לידך, אני קצת פחות... אני. אם אתה מבין״ הוא אמר והסמקתי מיד והשפלתי את ראשי, הרמנו את ראשינו באותו זמן והיינו כלכך קרובים שיכולתי לשמוע את הנשימות הכבדות שלו מהבכי ולראות את הדמעות, שניה לפני שהשפתיים שלנו נפגשו קמתי מהמיטה ואמרתי ״כ-כן אז רק אמ.. באתי לומר סליחה, אני הולך, ביי״ אמרתי והוא חייך חיוך שובבי כזה, יצאתי מהחדר וסגרתי את הדלת, פערתי את העיניים לעצמי והתנשמתי בכבדות. הו גאד.
———————————————