my brothers roommate - L.S.// עברית

8 💛

נ.מ. זאין:
יצאתי מהסרט כדי ללכת לשירותים והרגשתי את היד של ליאם על המותן שלי שיצאתי, חייכתי ונכנסנו ביחד לשירותים, נעלתי את התא והתנפלתי עליו בנשיקה ״כמה זמן רציתי לעשות את זה״ אמרתי והמשכתי לנשק אותו ״גם אני״ הוא אמר וחייכתי לנשיקה.
יצאנו מהשירותים אחרי כמה דקות לאחר שעשינו סקס וזה היה מדהים, כאב לי התחת אבל הצלחתי לתפקד... חזרנו לסרט מנסים לא לצחוק והרבה מבטים היו עלינו, של החברים שלנו כמובן.
נ.מ. הארי:
יצאנו מהקולנוע ונפרדנו מהאחרים לשלום, הם נסעו כבר אבל אני חיכיתי ללואי שהלך לשירותים, רציתי לנסוע איתו שוב מה שעצבן אותי, אני נהפך להיות חתיכת כוסית מזדיינית ״הולכים?״ לואי קטע אותי מהמחשבות והנהנתי, יצאנו החוצה ובאתי לפתוח לו את הדלת אבל גם הוא בא, מה שגרם לנו להיות כלכך קרובים ששוב הרגשתי את הנשימות שלו. לאחר כמה שניות הוא סובב את ראשו פתח את הדלת, ונכנס לאוטו. כוסעמק לואי, כמה פעמים הדבר הזה קורה לנו, למה אני לא יכול לשחרר אותו זה משגע אותי! נכנסתי למושב שליד הנהג והוא התחיל לנסוע ״תגיד הארי?״ הוא שאל והסתכלתי עליו ״מה?״ שאלתי והוא ענה ״אתה יכול לבוא איתי מחר להורים שלי? אני צריך לדבר עם אבא שלי על אם הוא מקבל אותי או לא, ואני לא רוצה להיות לבד אחרי..״ הוא אמר ונאנחתי ״אמ.. כן למה לא, באיזה שעה?״ שאלתי ומבפנים הייתי קצת מתרגש אבל לא הראתי את זה ״12 בצהריים, אחרי שנתעורר וזה..״ הוא אמר והנהנתי ״תודה!״ הוא אמר וחייך וגם לי ברח חיוך קטן.
״אין על מה״ אמרתי והוא הסתכל עליי לשניה ואז שוב על הכביש.
הוא עצר ליד הבית שלנו ויצאנו שנינו מהאוטו ״ביי לואי״ אמרתי שהוא עמד מולי ״ביי הארי״ הוא אמר והתקרב לתת לי נשיקה על הלחי ואז נכנס לאוטו ונסע הביתה, נשכתי את שפתיי מסתכל על האוטו שלו שנוסע ואנחתי, דאמ יו לואי.
נכנסתי הביתה ועליתי לישון, כבר היה 10 בלילה.
*-
התעוררתי בבוקר והשעה הייתה 11, עוד שעה אני הולך עם לואי להורים שלו. התארגנתי ואיך שבאתי לשים חולצה נכנס לחדר לואי ״אה! סליחה!״ הוא אמר ושם את ידו על העניינים וצחקתי ״לואי אני סך הכל בלי חולצה, כבר ראית אותי ככה״ אמרתי והוא שאל ״התלשבת?״ ״כן פרינססה״ אמרתי והוא הוריד את ידו מהפנים ״יופי, יוצאים עוד 10 דקות״ הוא אמר והנהנתי, נכנסתי למקלחת וסידרתי את השיער שלי ואז יצאתי ויצאתי החוצה, נתקלתי בלואי שעמד שם ושוב היינו כלכך קרובים, אבל הפעם, הוא פשוט ירד למטה לאחר פחות משניה, כנראה נמאס לו שיש לו את הקטעים האלה, הרי הוא בתול, גם שפתיים וגם בכללי, ואני יודע את זה. נאנחתי וירדתי למטה ״יוצאים״ לואי אמר קצת עצבני ולא הבנתי למה ״הכל בסדר?״ שאלתי והוא הנהן ״כן זה פשוט, אני לחוץ והפלירטוטים שלך לא עוזרים בשום דבר״ הוא אמר בקול רם שנכנסנו לאוטו ״וואו, אני מצטער״ אמרתי והוא נאנח ״לא, אני מצטער אני מוציא עלייך את העצבים שלי סליחה״ הוא אמר והנהנתי ״זה בסדר אתה רק לחוץ אני מבין אותך״ אמרתי והוא נשם לרווחה ״אז הארי, אתה כאילו עורך דין?״ הוא שאל והנהנתי ״כן, אני אוהב את זה גם״ אמרתי והוא חייך ״אני לא, אני מתכוון אני לא אוהב את העבודה שלי, כאילו אני אוהב להיות כתב חדשות אבל לא טוב לי בערוץ שאני עובד בו״ הוא אמר והסתכלתי עליו ״אני עומד לעזור לך למצוא עבודה חדשה״ החלטתי והוא הסתכל עליי במבט מבולבל ״מה?״ ״אני רוצה שיהיה לך טוב בעבוד- כלומר, אם לא טוב לך.. אתה צריך למצוא עבודה חדשה... אז אני יכול לעזור לך״ אמרתי והוא נהיה אדום ״אוקיי, תודה נראלי״ הוא אמר וצחקקנו.
הגענו לבית של ההורים שלו והוא דפק בדלת, הדלת נפתחה ועמדה שם אישה יפיפיה מחויכת, ״בו-באר! באת חמוד! והבאת איתך חבר״ האישה אמרה וצחקקתי על השם ״היי גברת טומלינסון, אני הארי סטיילס חבר של לואי, אני גר עם נייל גם״ אמרתי והיא חייכה ״שלום הארי! אל תהיה מגוכח, תקרא לי ג׳ואהנה או ג׳יי״ היא אמרה והנהנתי, לפתע היא חיבקה אותי ולואי הסתכל עלינו וחייך ״בואו כנסו! אתם רוצים משהו לשתות?״ היא שאלה וסגרה אחרינו את הדלת ״לא תודה ג׳יי״ אמרתי והיא חייכה ״אני אקח לי מים תודה אמא״ לואי אמר והסתכלתי עליו וחייכתי משפיל את ראשי, אני כלכך מפגר.
״איפה אבא?״ לואי שאל ונאנחתי ״במטבח, אתה בטוח רוצה לדבר איתו?״ ג׳ואהנה שאלה ולואי הנהן והלך למטבח, אני נשארתי בסלון עם אמו ״אז הארי, בן כמה אתה?״ היא שאלה ועניתי ״25 גברתי״ ״אתה מנומס מדי הארי, תקרא לי ג׳יי בבקשה, במה אתה עובד?״ היא אמרה וגיכחתי ״אני עורך דין״ אמרתי והיא הנהנה ״או, עבודה חשובה, ולמה אתה בדיוק גר עם נייל ועוד שני שותפים?״ היא שאלה ולא היה לי כוח להסביר אבל אמרתי בחוסר רצון ״ההורים שלי חזרו ולא רציתי לראות אותם אז עברתי דירה, גרתי עם אחותי והיא השלימה איתם אבל אני לא הייתי מסוגל אז הייתי חייב לעבור״ אמרתי והיא הייתה נראית מבולבלת ״זה נשמע אישי אז אני לא אשאל״ היא אמר וחייכתי חיוך קטן ואז שמענו צעקות לא מובנות כלכך מהמטבח ״אתה יודע מה?!?! אתה יכול ללכת לעזאזל!״ שמעתי את לואי ואז הוא יצא מהמטבח ״הארי בוא הולכים״ הוא אמר ואמרתי ביי לאמא שלו ויצאתי אחריו, הוא כנראה היה ממש עצבני כי יצא מפיו כמעט קללה ״לואי תעצור!״ צעקתי והוא הפסיק לרדת במדרגות והסתובב אליי, דמעות היו בעיניו. מהר ירדתי אליו וחיבקתי איתו, התיישבנו על סוף המדרגות והוא בכה עם ראשו קבור בחזי, והרגשתי את החולצה שלי נרטבת אבל לא היה לי אכפת.
״היי, היי אתה רוצה לומר לי מה קרה שם?״ שאלתי והוא הסתכל עליי, ניגבתי את הדמעה מהלחי שלו והרגשתי כלכך כוסית אבל שוב, לא היה לי אכפת ״הוא אמר שמגעיל אותו שהבן שלו. בן אדם כזה, ושמבחינתו אני לא הבן שלו יותר בכלל, ושהוא ממש לא מקבל אותי, ניסיתי להכניס בו קצת הגיון עד שכבר היה לי נמאס וצעקתי עליו, אני לא מאמין שדיברתי אליו ככה״ הוא אמר ונאנחתי ״לואי מגיע לו, הוא חתיכת מזדיין, למי אכפת שהוא לא מקבל אותך, אמא שלך כן וכל החברים שלך כן״ אמרתי והוא הניד בראשו ״לי אכפת הארי, לי אכפת״ הוא אמר ולאחר מכן השפיל את ראשו והמשיך לבכות, קירבתי אותו אליי יותר וחיבקתי אותו חזק יותר, ״אני מצטער״ אמרתי והוא התיישב לידי ואמר ״לא זה לא באשמתך, זה באשמת אבא שלי, הוא באמת יכול ללכת ל.. אתה יודע, אם הוא לא מקבל אותי זה בעיה שלו, כי זה מי שאני והוא לא יכול לשנות אותי״ הוא אמר וחייכתי. ניגבתי את הדמעה האחרונה שלו אבל הפעם השארתי את ידי שם, הסתכלנו אחד לשני בעיניים ואז...
———————————————