( הפרק מכיל פגיעה עצמית מי שקשה לו שלא יקרא בבקשה❤️🙏🏻)
נ.מ. לואי: (אחרי שבוע)
שבוע, שבוע מאז הנשיקה האחרונה שלי ושל הארי, אני עדיין אצל נייל, אבל עברתי בבית שלי וראיתי שהארי הספיק לקחת כמה דברים, בגדים וכל זה. נישקתי אותו, אני נישקתי אותו, ובטח חושבים שאני מפגר, הוא הסיבה לאחותי המתה ולהתקפי חרדה שלי ומאז שנפרדנו הם כל יום, אני יודע זה מטומטם. אבל זה נשיקה אחרונה בכל זאת.
—————————————————————————————————————
נ.מ. הארי:
״עבר פאקינג שבוע ליאם! שבוע מהנשיקה המדהימהההה הזאת, הנשיקה האחרונה, הסוף שלנו ליאם הסוף שלנו״ אמרתי לליאם שישב בספה וצעקתי חלק בזמן שאני הולך הלוך ושוב מולו ״הארי אתה חייב להרגע״ הוא אמר ובא להמשיך אבל קטעתי אותו ״להירגע. ליאם? להירגע. לא לא חשבתי על זה פשוט תודה שרלוק״ אמרתי עצבני והוא הרים ידיים.
זאין בדיוק נכנס לדירה ושאל ״נו איך הולך?״ את ליאם כאילו אני לא פה ״הוא משתגע עוד שניה״ ליאם אמר ואני הלכתי יותר מהר הלוך ושוב ״הכריס הבן זונה הזה אני לא מצליח למצוא אותו! אם רק לואי יאמין לי פאק!״ צעקתי והם היו רגילים כבר ״תקשיבו אני עוד גג שלושה ימים מוצא דירה ועף לכם מהבית״ אמרתי להם לוקח נשימה ומנסה להרגע ״הארי אתה יכול להשאר כמה שאתה צריך עד שתמצא מקום הכל טוב אחי״ זאין אמר והנהנתי אומר ׳תודה׳ והולך מהר לחדר השירותים.
נכנסתי וסגרתי את הדלת נועל אותה, הורדתי את החולצה הארוכה שלי ששמתי בשביל שזאין וליאם לא יראו את היד שלי והוצאתי מהמגירה שהחבאתי בה, סכין.
אני כבר כמה ימים חותך, האמת מאז הנשיקה האחרונה עם לואי שחזרתי הביתה. מגיע לי הכאב הזה מגיע לי אותו, גרמתי ללואי כאב ומגיע לי גם כזה.
חתכתי ממפרק כף היד עד האמצע של היד והיה קצת דם. זה רק ביד אחת, בשניה חתכתי קצת במפרק כף היד וזהו. ישבתי ברצפה של השירותים בוכה בלי סוף, לואי לא רוצה אותי, לואי לא רוצה אותי ולחברים היחידים שלי נמאס ממני, אח שלי מנסה להרוס לי את החיים ומצליח לו, ההורים שנטשו אותי וחזרו לפני כמה זמן לא מתקשרים איתי יותר וגם אחותי אבל זה ברור, מי ירצה להיות בקשר א-איתי... בלי לואי לא שווה כלום, אין טעם לחיים, אין טעם לכלום יותר.
״הארי?״ שמעתי את קולו של ליאם ו דפיקה בדלת, לא עניתי והמשכתי לבכות ״הארי יש לי מפתח אני יכול ללכת להביא אותו ולפתוח״ ליאם שוב אמר ואז זאין ״הארי תפתח בבקשה״ והנדתי בראשי ״לא לכו מפה״ צעקתי ואז שמעתי את הדלת נפתחת ״הארי!״ ליאם צעק והתיישב לידי מהר וככה גם זאין ״הארי למה״ זאין שאל מודאג וליאם הוציא חומרי חיטוי ״אל תגע בי!״ צעקתי בלחץ ״הארי תרגע בבקשה״ ליאם אמר והמשכתי לבכות ״לא! לא..״ צעקתי את הראשון ונאנחתי את השני ״לא מגיע לי להיות פה, אין טעם להיות פה בלעדיו אתם לא מבינים, לכם יש אחד את השני ואתם כלכך שמחים ביחד אבל אפילו לכם אני הורס! כבר נמאס לכם ממני ואתם רק רוצים שאני פאקינג אעוף מפה״ אמרתי נותן מכה לקיר ״הארי דיי! דיי לדבר ככה בטח שיש טעם לחיות, אתה ממש לא נמאס אתה אף פעם לא! אתה יכול להשאר כמה שאתה צריך״ ליאם אמר ונתתי לו לחטות את הידיים שלי ״אין טעם אין.. הוא הכל בשבילי, הוא המשפחה שלי האהבה שלי הכל, והוא לא מאמין לי, הוא לא פאקינג מאמין לי״ אמרתי בוכה ולא נרתע מהחומר של ליאם, ״זה לא שורף לך?״ זאין שאל והנדתי בראשי מצליח להפסיק את הדמעות ״לא אני רגיל כבר, חייתי ברחוב בערך לעשר שנים״ אמרתי בקרות ״הארי תבטיח שלא תעשה את זה יותר בחיים״ ליאם אמר והתעלמתי ״הארי! זה פאקינג מסוכן על תתעלם! תבטיח עכשיו״ זאין אמר ונאנחתי וגלגלתי עיינים ״מ-מבטיח״.
———————————————
YOU ARE READING
my brothers roommate - L.S.// עברית
Random*גמור* "נו נייל איך הדירה החדשה? והשותפים??״ ״בסדר, יש שניים ממש נחמדים, ואחד שלא מתקשר איתנו כלכך, הוא דיי רע, מיסתורי כזה, הוא גיי, כל הזמן מביא בחורים, סטוצים.״ ״נייל אני לא מעוניין לשמוע על עניינים.. אתה יודע, תודה״ ״בסדר לו, נדבר אחר כך, חייב...
