23💙

756 61 11
                                    

נ.מ. לואי:
״לו אני לא לוחץ עלייך, אתה תספר לי אם תרצה ומתי שתהיה מוכן״ הארי אמר והנדתי בראשי, ניגבתי את הדמעות ואמרתי ״לא, כאילו כן, עכשיו אני רוצה ומוכן״ אמרתי והוא הנהן וחצי חייך.
״אוקיי״ הוא אמר וחייכתי קצת גם ״אז. פיזי, פיזי היא אחותי הקטנה, והיא, היא מתה.״ אמרתי מרגיש את הדמעות שוב והוא חיבק אותי והנהן לי כ׳תמשיך׳ ונשמתי עמוק והמשכתי ״אני ופיזי היינו חברים הכי טובים, כמובן שהאהבתי ואני עדיין אוהב את כל האחיות שלי באותה מידה, אבל איתה הכי.. התחברתי, נפתחתי אליה, היא היחידה מהאחיות שיודעת שאני גיי עד עכשיו, היינו מדברים על הכל, הייתי מספר לה על הקראשים שלי והיא על שלה, לא משנה מה, היינו מדברים ומספרים.
יום אחד היא ביקשה ממני לדבר וכמובן הסכמתי, היא אמרה לי ש..״ אמרתי והדמעות פרצו עוד יותר והארי היה נראה שבור ״אני לא יכול לראות אותך ככה לו, אתה לא צריך לספר לי את זה זה נראה שקשה לך ואני לא מסוגל לראות אותך ככה״ הוא אמר והנדתי בראשי ״לא, לא אני רוצה לספר, הנה אני ממשיך״ אמרתי והוא נאנח והנהן ״היא סיפרה לי שהיא נאנסה״ אמרתי והשפתיים שלו נפרדו הוא היה בשוק ״היא נאנסה, ואף אחד לא ידע על זה, זה קרה לה כמה ימים לפני שהיא סיפרה לי ושהיא סיפרה היא פשוט התפרקה, היא בכתה ואני ניחמתי אותה, היא הראתה לי את הסימנים של המכות שהוא עשה לה וסיפרה לי שהיא חותכת, לא יכולתי לראות אותה ככה זה עשה לי רע, עזרתי לה להתגבר על זה והיא עברה את זה, לא מצאנו את האיש שעשה את זה אבל ניסינו ובסופו של דבר וויתרנו. אבל אז. יום אחד היא ביקשה ממני לקחת אותה לחברה, לקחתי אותה וברמזור עצור ראיתי בתיק שלה... סמים. הסתבר שהיא עושה סמים מאז האונס והיא לא סיפרה לי, התעצבנתי עליה וצעקתי עליה באוטו ורבנו, היא יצאה מהאוטו בכעס וטריקת דלת, השארתי את האוטו בצד ויצאתי אחריה, רצתי אחריה וקראתי לה, בדיוק שהיא עלתה על הכביש היא הסתובבה אליי וצעקה לי בחזרה ואז ואז..״ אמרתי בוכה את החיים שלי ולוקח עוד מהמשאף כדי לא לקבל עוד התקף חרדה ״לו..״ הארי אמר וחיבק אותי חזק ״דרסו אותה, דרסו אותה הארי ועוד בגללי״ אמרתי והוא הניד בראשו וליטף את ראשי ״לא לואי, אל תגיד את זה זה לא״ הוא אמר והנהנתי ״זה כן. זה כן וזה למה חודשים אחריי הייתי חותך ומרעיב את עצמי״ אמרתי והוא היה בהלם וליבו החסיר פעימה ״מה?!״ הוא צעק והנהנתי ״כן, זה הגיע לי, זה עדיין מגיע לי אני צריך לחתוך, מגיע לי הכאב הזה ואני לא צריך לאכול! אני לא צריך לאכול היא צריכה להיות פה ולאכול!״ אמרתי בוכה בהיסטריה והוא חיבק אותי ״לא לואי, לא אל תגיד את זה, זה ממש לא מגיע לך ואתה לא תעשה את זה לעצמך יותר שמעת? זה לא מגיע לך אתה הבן אדם הכי מדהים שפגשתי בכל החיים שלי״ הוא אמר וניסיתי לתת לו חיוך קטן ״אל תחייך, אתה לא צריך לזייף חיוך, אני רוצה שתחייך רק שתהיה שמח״ הוא אמר וחייכתי ״אני שמח״ אמרתי והוא גם חייך ונישק אותי ״תודה ששיתפת אותי״ הוא אמר והנהנתי ״תודה שהשתתפת״ אמרתי והוא חייך ונתן לי נשיקה שוב וקמנו ללכת לסלון, יצאנו מהמטבח וראינו בצד את נייל ליאם הולי וזאין יושבים ומאזינים ״מפגרים״ הארי אמר וצחקקתי ״לואי עם כמה שאנחנו מפגרים, שמענו את הסיפור ואנחנו ממש מצטערים״ ליאם אמר והנהנתי ״וזה ממש לא בגללך, אנחנו ממש מצטערים, גם לך נייל, היא גם אחותך״ זאין אמר ונייל חייך וניגב דמעה שראיתי שהוא בכה, ״תודה״ אמרתי וחיבקתי אותם.
התיישבתי ליד הארי ששם את ידו עליי וכולם ישבו, נייל עם הולי וליאם עם זאין, שישתנו בזוגות, וראינו סרט.
———————————————
😭
אני יודעת שזה פרק קצר (ודי גרוע) אבל רציתי להקדיש פרק שלם לפיזי המדהימה, היא באמת מלאך וכל כך עצוב שאיבדנו אותה, זה כמובן לא הסיפור האמיתי שלה אבל גם לא יודעים אותו ממש.
אז הפרק מוקדש לפיזי והיה לי ממש עצוב לכתוב אותו. ואין סיבה למה כתבתי אותו זה לא יום שנה שלה או יומולדת או משהו פשוט היא הייתה בסיפור וגם בסיפור היא מתה כמו באמיתי, אז רציתי להקדיש לה אותו כי היא באמת מלאך.
אוהבת🥺❤️

my brothers roommate - L.S.// עברית Where stories live. Discover now