נ.מ. הארי:
שיט, שיט שיט שיט, הרסתי הכל, הרסתי פאקינג הכל, קראתי לו פאקינג מר סטיילס לעתיד "לואי.." אמרתי אבל הוא קטע אותי (הולי שיט ה.כ.) "לא זה- זה בסדר" הוא אמר ונאנחתי (סתם מה אתן לוקחות אותי ברצינות ה.כ.) "לא זה לא בסדר, אני מצטער זה פשוט נפלט לי, א-אני מצטער" אמרתי מרגיש את הדמעות בעיינים "היי, תסתכל עליי" הוא אמר מזיז את ראשי ובהתחלה אני מתנגד אבל אז נכנע למגעו "הכל בסדר, תסתכל עליי הכל בסדר, אתה לא צריך לבכות לאב" הוא אמר מלטף את הלחי שלי "זה פשוט, אני, אני מפחד להרוס הכל, אני לא רוצה להרוס הכל לואי אני אוהב אותך, ובגלל איזה משפט מפגר שנפלט לי הכל יהרס" אמרתי בוכה בקטנה "שום דבר לא נהרס, ולא יהרס שמעת אותי? הארי הכל בסדר, אני גם אוהב אותך שום דבר לא נהרס" הוא אמר וחיבק אותי שבכיתי בזרועותיו (דיי אני יודעת שזה קיטשי ומפגר אבל זה כזה חמודדד ה.כ.).
נרדמתי מחובק עם לואי למרות שהוא יותר קטן ממני ופשוט הרגשתי טוב, הרגשתי מוגן ודבר אחד אני יודע בוודאות, שאני באמת אוהב את הילד הזה.
——————————————————————————————————————
נ.מ. ליאם:
נכנסתי הביתה ובאתי להתגנב בשקט לחדר של זאין אבל אז נזכרתי שדבר אחד. אני לא בתיכון ודבר שני. סיפרנו לכולם עלינו כבר.
״היי בייב, אני בבית״ צעקתי בערך והנחתי את השקית בגדים על הרצפה ״היי לאב, איפה היית?״ הוא שאל ובלעתי רוק ״אמ.. הייתי ב.. קניות״ שיקרתי והרגשתי כלכך רע ״מה קנית?״ הוא שאל ועניתי מהסס ״לא מצאתי כלום, סתם הלכת-״ אמרתי אבל קטעה אותי דפיקה בדלת, פתחתי ושריל עמדה בפתח, שיט ״לי, שכחתי את המוצץ של בר״ היא אמר ודפקתי את היד שלי על הראש מלמלתי ׳פאק׳ ״הו היי, מי אתה?״ שריל אמרה מחויכת ופנתה לזאין ״היי אני זאין, חבר של ליאם, ואת?״ הוא אמר ונאנחתי ״תני לי לענות״ אמרתי ושריל הבינה ״זאין, אני צריך לספר לך משהו..״ אמרתי והפנים שלו התהפכו בשניה ״אתה בוגד בי?!״ הוא כמעט צעק ומיד הנדתי בראשי (הבנתם כבר נכון? ה.כ.) ״זאין יש לי בן״ אמרתי והפנים שלו הפכו לבנות ״מה!?! מזאת אומרת בן?!״ הוא שאל בלחץ ״יש לי תינוק בן שנה וחצי, ושריל היא האמא שלו״ אמרתי והוא כמעט נחנק ״מה!?״ הוא שאל ונשכתי את השפה ״אני אלך.. אני אקח את המוצץ פעם אחרת..״ שריל אמרה ויצאה ״זאי-״ ניסיתי לומר אבל הוא קטע אותי וקם מהספה ״לא ליאם! איך יכולת להסתיר ממני דבר כזה??״ הוא שאל עם דמעות בעיניים וגם בשלי ״זאין אני מצטער, אני חשבתי שלא תרצה להיות איתי אם תדע שיש לי ילד״ אמרתי ודמעה ירדה על הלחי שלי, הוא התיישב לידי בספה שוב וניגב את הדמעה ״למה שאני לא ארצה את זה?״ הוא שאל ונרגע קצת ״כי ילד זה סיפור רציני... זה ילד..״ אמרתי והוא הניד בראשו ״לא ליאם, אני אוהב אותך, עם או בלי ילד זה לא משנה לי, ואני בטוח שאני אתחבר לבן שלך אם רק תתן לי..״ הוא אמר והרמתי את ראשי ״באמת?״ שאלתי בשקט והוא הנהן ״כמובן, אני אוהב אותך לי״ הוא אמר וחייכתי בקטנה ״גם אני אוהב אותך״ אמרתי ונישקתי אותו ״אני רק רוצה לדעת פרטים..״ זאין אמר ומהר הנהנתי (כולנו רוצים ה.כ.) ״אני ושריל היינו חברים הכי טובים מאז התיכון כבר, יום אחד לפני שנתיים פחות או יותר, פגשנו אחד את השניה שוב והשתכרנו ושכבנו, כנראה בלי אמצעי הגנה והיא נכנסה להריון, החלטנו שהיא תלד את התינוק ונגדל אותו במשותף, כחברים הכי טובים עדיין וגם כהורים משותפים, החלטתי לעבור לגור כאן כי הבית של שריל מול הבית שלנו, ואני מבטיח לך ליאם שאני ושריל רק חברים הכי טובים והורים משותפים, לא קרה בנינו כלום מאז הפעם אחת ששכבנו ומהתינוק, באמת לא קרה כלום והיא אפילו מאורסת לאישה... אני נשבע לך ביקר לי שני אוהב רק אותך וכלום לא קורה חוץ מהילד המשותף״ אמרתי והוא הנהן וחייך ״ואני מאמין לך ולא יכול לחכות לפגוש את..בר קוראים לו?״ הוא אמר והנהנתי מחייך גם ״זה למה אתה תמיד יוצא מהבית וחוזר אחרי כמה שעות?״ הוא שאל והנהנתי מצחקק ״כן, שריל מזמינה אותי כל הזמן להיות עם בר ואני ידיד מאוד טוב של ארוסתה גם, אנחנו כמו משפחה ואני רוצה שאתה תתצטרף למשפחה הזאת״ אמרתי והוא הסמיק ״אני אוהב אותך״ הוא אמר ״גם אני אוהב אותך״ אמרתי ונישקתי אותו, ירדנו למטה לחדר שלו בנשיקות ו(ה.כ. אתם יודעים כבר מה קרה).
״לי זה היה מטורף״ זאין אמר וצחקקנו שנינו מתנשפים. ״אני רוצה שמחר תבוא לארוחה אצל שריל ובר״ אמרתי והוא קפא אבל אז חייך ״אני אשמח!״ הוא אמר ונרגעתי מיד ״תודה לאל, אני אדבר עם שריל״ אמרתי והוא הנהן.
———————————————
YOU ARE READING
my brothers roommate - L.S.// עברית
Rastgele*גמור* "נו נייל איך הדירה החדשה? והשותפים??״ ״בסדר, יש שניים ממש נחמדים, ואחד שלא מתקשר איתנו כלכך, הוא דיי רע, מיסתורי כזה, הוא גיי, כל הזמן מביא בחורים, סטוצים.״ ״נייל אני לא מעוניין לשמוע על עניינים.. אתה יודע, תודה״ ״בסדר לו, נדבר אחר כך, חייב...
