נ. מ. פרסיהופענו במוזיאון של האקרופוליס
"יש לי דה ז׳ה וו" אמרתי
"הו לא" אתנה אמרהחייכתי, אנחנו לא רוצים
לחזור על זהיצאנו משם והסתובבנו באתונה
"לאן עכשיו?" שאלתי
"יש בית ספר של אדריכלות ליד הפרתנון" אתנה אמרהחייכתי, ברור שלשם הולכים
הלכנו די הרבה עד שהגענו
"למה שייתנו לנו להיכנס?" שאלתי
"אל תדאג" אתנה אמרה "קצת עירפול ויהיה בסדר"נכנסנו פנימה ואתנה שלפה משהו ירוק
"הכובע!" אמרתי
"ננסה להתגנב למשרדים" אתנה אמרה "נראה אם היא רשומה פה"היא נתנה לי את הכובע והפכתי לבלתי נראה בזמן שהיא עטפה את עצמה בעירפול
"קדימה" היא אמרה
נכנסנו למשרדים וחיפשנו את הרשימות של כל התלמידים
"אתה תחפש ואני אשמור" אתנה אמרה
הנהנתי והתחלתי לחפש במהירות
אחרי כמה דקות מייאשות ראיתי את זה
"מצאתי!" קראתי
"איפה?" אתנה שאלה בהתרגשות
הצבעתי על הדף:צ'ייס, אנבת' בת 18, שנה א
יצאנו משם מהר ואתנה גררה אותי מחוץ לבית הספר
"למה יצאנו?" שאלתי "בואי נמצא אותה!"
"לא היום" אתנה הסבירה "נגיע מחר ואני אשתמש בעירפול כדי שיחשבו שאנחנו חלק מהתלמידים""למה לא עכשיו?" שאלתי שוב
"אם אני אשתמש בעירפול יותר מדי האלים יבינו איפה אנחנו! ואנחנו לא רוצים שזה יקרה"נכון, אנחנו ממש לא רוצים שזה יקרה
******
נ
. מ. אנבת'
שמעתי דפיקות על הדלת שלי
'מה עכשיו?' חשבתי"אנבת' קומי!" שמעתי את ג'סיקה צועקת
"מה השעה?" שאלתי
"7:30" היא ענתההתארגנתי ללימודים אחרי שהייתי מוכנה נפרדתי מג'סיקה ואלי, השותפות שלי
הגעתי לכיתה והתיישבתי במקום שלי
הייתי אחת מהראשונים וראיתי שיש כאלה חדשים, כי אני לא מכירה אותםהפרופסור הגיע אחרי כמה דקות והתחיל את השיעור
למה הוא לא התייחס לחדשים?
כאילו.. הם בסך הכל שני בנים אבל עדייןהשיעור נגמר ויצאנו להפסקה
"היי" אמר אחד החדשים "אני שון"
"אני אנבת' " אמרתי בלי חשק
YOU ARE READING
אוהב לנצח, גם אם זה קשה
Fanfiction***הושלם*** החיים של פרסי ואנבת' סוף סוף התחילו להסתדר רק שאז, אויב ותיק החליט שהוא צריך לנקום והנקמה קשה מקום ראשון ב מסעחיפושים: 4.4.21 19.9.21