5.

558 40 16
                                    


נ. מ. פרסי

הופענו במוזיאון של האקרופוליס

"יש לי דה ז׳ה וו" אמרתי
"הו לא" אתנה אמרה

חייכתי, אנחנו לא רוצים
לחזור על זה

יצאנו משם והסתובבנו באתונה

"לאן עכשיו?" שאלתי
"יש בית ספר של אדריכלות ליד הפרתנון" אתנה אמרה

חייכתי, ברור שלשם הולכים

הלכנו די הרבה עד שהגענו

"למה שייתנו לנו להיכנס?" שאלתי
"אל תדאג" אתנה אמרה "קצת עירפול ויהיה בסדר"

נכנסנו פנימה ואתנה שלפה משהו ירוק

"הכובע!" אמרתי
"ננסה להתגנב למשרדים" אתנה אמרה "נראה אם היא רשומה פה"

היא נתנה לי את הכובע והפכתי לבלתי נראה בזמן שהיא עטפה את עצמה בעירפול

"קדימה" היא אמרה

נכנסנו למשרדים וחיפשנו את הרשימות של כל התלמידים

"אתה תחפש ואני אשמור" אתנה אמרה

הנהנתי והתחלתי לחפש במהירות

אחרי כמה דקות מייאשות ראיתי את זה

"מצאתי!" קראתי
"איפה?" אתנה שאלה בהתרגשות
הצבעתי על הדף:

צ'ייס, אנבת' בת 18, שנה א

יצאנו משם מהר ואתנה גררה אותי מחוץ לבית הספר

"למה יצאנו?" שאלתי "בואי נמצא אותה!"
"לא היום" אתנה הסבירה "נגיע מחר ואני אשתמש בעירפול כדי שיחשבו שאנחנו חלק מהתלמידים"

"למה לא עכשיו?" שאלתי שוב
"אם אני אשתמש בעירפול יותר מדי האלים יבינו איפה אנחנו! ואנחנו לא רוצים שזה יקרה"

נכון, אנחנו ממש לא רוצים שזה יקרה

******

נ

. מ. אנבת'

שמעתי דפיקות על הדלת שלי
'מה עכשיו?' חשבתי

"אנבת' קומי!" שמעתי את ג'סיקה צועקת

"מה השעה?" שאלתי
"7:30" היא ענתה

התארגנתי ללימודים אחרי שהייתי מוכנה נפרדתי מג'סיקה ואלי, השותפות שלי

הגעתי לכיתה והתיישבתי במקום שלי
הייתי אחת מהראשונים וראיתי שיש כאלה חדשים, כי אני לא מכירה אותם

הפרופסור הגיע אחרי כמה דקות והתחיל את השיעור

למה הוא לא התייחס לחדשים?
כאילו.. הם בסך הכל שני בנים אבל עדיין

השיעור נגמר ויצאנו להפסקה

"היי" אמר אחד החדשים "אני שון"
"אני אנבת' " אמרתי בלי חשק

אוהב לנצח, גם אם זה קשהWhere stories live. Discover now