נ. מ. פרסי
אחרי ישיבה ארוכה באגם רצתי בחזרה אל ביתן 3
ארזתי לי תיק, עם כל מה שצריך למסע
אמבורסיה, נקטר, דרכמות, כסף אנושי, חבל, וכלי נשק למקרה הצורך
אני לא מתכוון לחכות, אני יוצא עכשיו
אין לי שמץ של מושג איפה היא, או איפה היא יכולה להיות אבל אני חייב לחפש אותה
החלטתי לכתוב פתק לכירון ולכולם
יצאתי לחפש את אנבת'
אל תחפשו אותי ואל תדאגו
אני לא רוצה עזרה, אני יעשה
את זה לבד
פרסי
שמתי את הפתק על המיטה שלי ויצאתי מהביתן
למזלי כבר הגיעה שעת ארוחת הערב אז לא היה אף אחד בחוץ
רצתי במהירות ויצאתי מהמחנה בלי שמישהו שם לב
הסתכלתי על המחנה בפעם האחרונה בידיעה שאני לא יחזור בזמן הקרוב
היה לי קצת עצוב אבל אנבת' יותר חשובה
אחרי עוד רגע החלטתי שאני חייב להתרחק מהמחנה כמה שיותר מהר
רצתי אל תחנת האוטובוס
החלטתי לנסוע אל מוזיאון של המיתולוגיה היוונית ולחפש שם משהו של אתנה
אולי האלה תסכים לעזור לי
נשמתי עמוק,
זה כלום, אפילו לא קצה חוט
אבל זה כל מה שיש לי
*****
נ. מ. ריינה
לפני יומים היה את המסיבה הגדולה במחנה החצויים וכבר עכשיו כירון ביקש ממני להגיע אל המחנה בדחיפות
לא ידעתי מה לחשוב
מה כבר קרה?
ולמה עכשיו?
הגעתי אל המחנה ופגשתי את פייפר
"היי מה נשמע?" שאלתי אותה
"סביר" היא ענתה בשקט
"מה? למה?" שאלתי
"באת לכירון נכון?" היא התעלמה ממני
הנהנתי
"בואי" היא אמרה
הלכנו אל הביתן המרכזי
שם כירון חיכה לי
"ריינה" הוא אמר "תודה שהגעת בהתרעה קצרה כל כך"
"הכל בסדר כירון?" שאלתי "קצת הפחדת אותי"
הוא לא ענה לי
תודה, עכשיו אני רגועה
ג'ייסון הגיע והתיישב ואז כירון התחיל לספר לי מה קרה
"תראי ריינה, אתמול אנחנו גילינו משהו מאוד מצער" הוא אמר
"מה?" שאלתי במתח
"אנבת' נעלמה" הוא אמר
"מה?!" שאלתי
אוי לא, לא שוב
רגע, פרסי!
אוי אלים אדירים מה עם פרסי?
"פרסי יודע?" שאלתי בחשש
פייפר הנהנה
"אני מצאתי את זה על המיטה שלו" היא הושיטה לי פתק
קראתי את הפתק אבל לא הצלחתי להבין מה כתוב בו, הייתי בשוק
"באיזה קטע?" שאלתי בכעס "מה נראה לו שהוא יוצא לבד?"
"ריינה" פייפר ניסתה לומר
אבל אני לא נתתי לה
"אני מבינה שהיא חברה שלו והכל אבל אנבת' היא גם חברה שלנו וגם אנחנו חושבים שזה לא פייר"
"ריינה" פייפר אמרה שוב "אני מסכימה איתך לחלוטין אבל תחשבי על הצד שלו, הוא הרגע סיים 5 שנים של מסעות, הוא רק רוצה לנוח, לבלות עם אנבת' ואז פתאום היא נעלמת, קשה לו והוא רוצה להתמודד עם זה לבד"
"כירון אתה יכול להסכים איתי שזאת החלטה מאוד מטומטמת של פרסי, נכון? שאלתי אותו
"אני בהחלט מסכים איתך" הוא אמר "אבל אני גם מסכים עם פייפר, הוא צריך קצת זמן לבד, גם אם זה לחפש אותה לבד, אבל אני לא חושב שהוא יחפש אותה לבד כל כך הרבה זמן, בסופו של דבר הוא יחזור ואנחנו נעזור לו"
"ריינה בנתיים אף אחד לא יודע" אמר ג'ייסון "ואנחנו רוצים שככה זה ישאר, לפחות לבנתיים"
"ומה נגיד לכולם?" שאלתי
"שהם אצל ההורים שלהם" כירון אמר
"אוקי" מילמלתי
"אם את שומעת משהו, יש לך רמז, כל דבר, תגידי לנו" כירון ביקש
"ברור" עניתי
אחרי רגע אמרתי "אני חוזרת עכשיו למחנה יופיטר, אני צריכה קצת זמן להפנים את כל זה"
הם הינהנו ויצאתי החוצה
ריחמתי על פרסי מאוד, זה לא הגיע לו, וגם לא לאנבת'
לא אכפת לי מה הם אומרים, פרסי החליט החלטה מטומטמת מאוד ומישהו צריך להחזיר אותו למחנה
כבר גיבשתי תוכנית איך לעשות את זה
ותוך כדי עלה לי רעיון בקשר לאנבת'
קיוותי שכל הסיפור יגמר מהר ואז יהיה לנו באמת שקט
ווהו פרק!
פתאום אני קולטת כמה זמן לא כתבתי (אופס😂)
למה כתבתי עכשיו?
לאדעת, אולי כי בשעות האלה יש לי הרבה רעיונות
טוב אני מקווה שאהבתם
שיהיה לכם יום מקסים
YOU ARE READING
אוהב לנצח, גם אם זה קשה
Fanfiction***הושלם*** החיים של פרסי ואנבת' סוף סוף התחילו להסתדר רק שאז, אויב ותיק החליט שהוא צריך לנקום והנקמה קשה מקום ראשון ב מסעחיפושים: 4.4.21 19.9.21
