~זאק, שבוע קודם~
"הילדה הזאת היא מפלצת", אומר לי אחד החיילים אבל אני בקושי מקשיב.
אני מביט מסביב, זה נראה כמו בית יתומים רגיל לגמרי, אני חושב לעצמי.
"בוא אחרי" אומר חייל, אני בא אחריו בשקט.
הוא מוביל אותי למסדרון חשוך, ואנחנו מגיעים לאזור שנראה שלא ניקו אותו אף פעם, הכל שחור ומטונף.
אנחנו עוצרים מול דלת ברזל ואני שומע מבפנים שמכריזים על בואי, "קייסי, תכירי את זאק". אני נכנס לחדר ורואה נערה עם שיער כהה ועיניים שלא ברור ממש מה הצבע שלהם, מביטה בי.
"הוא יהיה השומר שלך", אני רואה בעיניה שממש כמוני, היא לא מרוצה מהסידור החדש, אבל אין מה לעשות אז אני נשאר אדיש.
אנחנו הבובות שלהם, כלי המשחק, הנסיינים.
ולמרות כל הפעמים שהזהירו אותי ממנה, המפלצת, היא נראת אנושית.
אבל מראה יכול להטעות.
ואני מבין את זה יותר טוב מכולם.
~הווה~
ועוד פעם היא בורחת.
לא משנה מה אני עושה היא כל הזמן מנסה להתחמק.
היא לא מבינה שזה חסר טעם?
למה היא לא מוותרת?
אני ויתרתי.
אני רץ אחריה, חדור מטרה לתפוס אותה, ולא לתת לה להימלט.
לבסוף אנחנו נעצרים על גג, בצד השני של העיר.
היא מתנשפת, שמה ידיים על הברכיים ושואפת אוויר.
אני לא עייף כמוה.
יש לנו, החיילים, כדור מיוחד שכל פעם שאנחנו מרגישים עייפים או מותשים אנחנו בולעים אותו והוא משפר לנו את היכולות הגופניות.
אני מביט בה והיא מביטה בי.
יש כמה רגעים של שקט, אז היא שוברת את הדממה.
"למה?".
לפי החוקים, אני אמור להרביץ לה.
אבל אני סקרן.
"אין לי ברירה."
"תמיד יש ברירה", היא אומרת ואנחנו חוזרים לשתוק.
אני מלווה אותה לחדר שלה ושם מחכים האנשים עם הלבוש השחור.
אני מסתכל עליה והיא נראת מפוחדת אבל אז היא מחזירה את המבט הריק שתמיד שם.
אני נמלא חרטה אבל אז אני נזכר שהיא מפלצת.
היא גרמה למוות של כל כך הרבה אנשים.
אנשים שחשבו שהיא תמימה, וטעו.
האנשים בשחור תופסים בשני צדדיה וגוררים אותה מחוץ לחדר.
היא אפילו לא נאבקת.
למה רק איתי היא נאבקת כל הזמן?
אולי היא חושבת שאני שונה.
אם ככה, היא טועה.
אני מסתכל איך היא נלקחת משם בלי לעשות שום דבר ומרגיש את החרטה צובטת לי בלב.
את טועה שאת מאמינה בי.
אני לא ארחם עליך.
אני לא יכול.
לא תמיד יש ברירה.
***********************************
אוקיי אז קודם כל תודה על התמיכה אני באמת ממש ממש מעריכה את זה, דבר שני אני הוספתי עוד דברים לפרק הראשון ושיניתי את השם של מייקל לזאק כי זה יותר התאים לי מבחינת הדמות ושוב ממש תודה שאתם קוראים את הסיפור שלי!
YOU ARE READING
פרויקט K.C
Actionחמש תקריות וכל אחת יותר נוראית מהקודמת. היא יתומה אבל מסוכנת. כל מי שפוגש אותה מת. ועכשיו היא צריכה לברוח ולהוכיח לה ולעולם שהיא לא נוראית ושאפשר להתמודד איתה.
