לארי סטילינסון - הסוד

פרק 33

הייי
קודם כל סליחה שלא העלתי שבוע פרקקק❤️❤️
דבר שני ClouderBabes  כותבת סיפור מהמם על האריי ואני ממליצה לכם ללכת לקרוא❤️
תהנו מהפרק❤️❤️

נקודת מבט לואי׳-

״הארי אתה מוכן?״ שאלתי אותו והוא התחיל לרדת במדרגות מכיוון החדר שלנו, הוא כיפתר את החולצה שלו תוך כדי והוא נראה כלכך טוב עכשיו....לא, עכשיו צריך להתרכז במה שהולך לקרות.

״הם באים עוד כמה דקות״ הארי אמר ונישק לשפתיי, אני לחוץ, מאוד. יש לי כל כך הרבה שאלות לא פתורות שאני חייב לדעת, אני לא יודע איך הערב הזה יסתיים אבל אני מקווה שבטוב, הרגשתי את השפה התחתונה שלי רועדת קצת מהלחץ וקיווצתי את ידיי לאגרופים, נהיה לי קר, אפילו שהמזגן על חימום. אני לחוץ.

״לו הכל בסדר? אני יכול להגיד להם ללכת עכשיו אם אתה רוצה,״ הארי אמר לי והתקדם אליי מהמטבח, הכל כבר היה מאורגן לארוחה, והשקענו, השולחן ערוך, מכובד ויפה והכל מפואר יחסית לארוחת ערב.
״כ-כן כן, הכל טוב״ עניתי לו ״בוא לו״ הוא אמר לי ופתח את זרועותיו, מיד התקרבתי אליו והוא עטף אותי עם זרועותיו, אני אסיר תודה שיש לי אותו. הוא ליטף את ראשי ברכות ונרגעתי למגעו, פעימות הלב שלי היו חזקות.
שמענו דפיקות בדלת והבנו שהם הגיעו, הוצאתי נשימה רכה מפי והתנתקנו מהחיבוק.

הארי הלך לפתוח להם את הדלת ואני נשארתי במקומי,
״היי אמא, ו......מארק״ הוא אמר קצת בהיסוס והלחץ חזר אליי, נשמתי שוב והם נכנסו לבית,
אן חייכה אליי חיוך נחמד וחייכתי אליה בחזרה חיוך קצת מזויף,
מבטי התצלב עם מבטנו של מארק, אבא שלי,  והוא חייך אליי חיוך שלא הצלחתי לפענח, סובבתי את ראשי לכיוון הארי שהסתכל עליי.

התקדמנו לשולחן והתיישבנו, הארי ישב לידי ומולנו אן ומארק.

״אז? מה איתכם?״ אן שאלה והסתכלה עלינו,
״אנחנו מצוין מה איתכם?״ הארי ענה לה וחייך בנחמדות,
״גם מצוין, יש סיבה מיוחדת שהזמנתם אותנו?״ אן שאלה,
״לא. רק רצינו לאכול איתכם ארוחת ערב ולהכיר את...מארק יותר....אני חושב״ הארי אמר בהיסוס והיה נזהר במה שאמר.
״הו, זה מצוין״ אן קראה ואכלה,
דיברנו עם אן, מארק שתק ולאחר כמה דקות דיבר מעט,

״כן... אז מארק מה שלומך?״ הארי שאל ונראה כאילו הוא מנסה לפתח שיחה,
״שלומי מצוין״ מארק ענה ביובש ורציתי לצרוח עליו כבר. הוא כל כך אדיש.
״אתה עובד?״ הארי שאל אותו ומארק לא הסתכל עליו,
״כן״ הוא ענה בפשטות ואדישות, שמתי לב שהארי מאבד את הסבלנות שלו ונהיה יותר עצבני, אבל לא הערתי לו על זה, גם אם הוא יתעצבן, והוא מתעצבן במהירות, זה מגיע למארק.
״זה נהדר, אתה גרוש?״ הארי שאל ישירות ומארק סוף סוף הביט בעיניו, הארי נתן לו מבט כועס והסתכל לעיניו, לאחר דקה כמה שניות שהם לא עשו דבר חוץ מלהביט אחד בשני בכעס מארק ענה ״כן״
״אה ויש לך ילדים?״ הארי שאל אותו והוא נראה חושב,
״לא עניינך״ מארק סינן מפיו,
״אני דווקא חושב שזה כן ענייני, אתה יוצא עם אמא שלי וזו סיבה מספיק טובה כדי לדעת אם יש לך ילדים או לא״ הארי אמר בקול תקיף,
הנחתי את ידי על הירך שלו והוא הניח את ידו עליי,

יש המון מתח ושקט מביך בשולחן, זה נראה כאילו מחכים שמישהו יתחיל לדבר,
״אני לא בקשר עם הילדים שלי״ מארק אמר
״ולמה זה?״ שאלתי, התערבתי בשיחה בינהם,
״לא עניינך״ מארק סינן מפיו שוב,
״האוכל נורא טעים״ אן אמרה בשקט וניסתה להעביר את המתח כאן,
הארי היה עדיין עצבני מאוד,
״אני רוצה לדעת למה״ הארי אמר לבסוף, רציתי להעיר לו, אבל מצד שני הוא לא עשה שום דבר רע וגם אני רוצה לדעת מה תהיה תשובתו של מארק.
״זה לא עניינכם ואני לא אחזור על זה שוב!״ מארק ענה בקול תקיף,
״מה הפאקינג בעיה שלך לענות?״ הארי שאל בכעס, ידנו עדיין מחוברות על יריכו,
״אני מניח שאתה כבר יודע את התשובה לבד״ מארק לפתע אמר בשקט, הלב שלי פעל המהירות ולחצתי יותר חזק על ידו של הארי,
״מ-מה? למה שהוא ידע?״ אן התערבה בקצת שוק,
״כן למה שאני אדע?״ הארי החזיר לעבר מארק,
״תסתום את הפה שלך, כן יש לי ילדים ואני אל בקשר איתם״ מארק אמר בכעס,
הרגשתי דמעה נוזלת מעיניי ומיהרתי למחות אותה,
״י-ילדים?״ אן שאלה בתדהמה, אני מניח שאין לה מושג מי זה מארק.
״כן מאמי, אני אסביר לך בבית הכל״
״מאמי?״ הארי אמר בגילגול עיינים,
״למה שלא תסביר לה עכשיו גם איתנו?״ הארי שאל לפתע,
מארק מודע להכל, הוא יודע שאני מודע לזה שהוא אבא שלי והוא יודע שאנחנו מתחקרים אותו עכשיו.

הרגשתי דמעות נוספות נוחתות על המכנס שלי וניגבתי גם אותן, ניתקתי את ידי משל הארי והוא ישר הסתכל עליי, שם לב שאני בוכה ולא רציתי שהוא ידע.
״אתה יודע בכלל מה אתה עושה?״ הארי לפתע צווח עליו יקח מהכיסא, הוא איבד את זה,
אן הסתכלה על כולנו בהלם,
״מה קורה כאן?״ היא שאלה ולפתע מארק קם גם,
״למה אתה עושה את זה?״ הארי שאל אותו שוב,
״אתה בכלל מודע לכמה אתה פוגע?״
״לא אכפת לי״ מארק אמר בחוסר רגישות ונהיה שקט,  התייפחתי והרגשתי שמסתכלים עליי, הם ידעו שאני בוכה כל שאין מה להסתיר.
״למה?״ שאלתי אותו בקול חלש ופגוע והא עדיין לא שינה את הבעתו,
״מה לעזעזל הולך כאן? אתם מכירים?״ אן שאלה ושינו היינו כבר במצב עמידה,
״אתה מוכן לענות על השאלה המזוינת?״ הארי סינן בכעס והתקרב אליי, הוא הניח את ידו באגני ונשענתי עם ראשי על כתפו,
״אני לא חייב לענות על שום דבר״ מארק ענה והלך לדלת, אני לא קיבלתי תשובה לשאלה שלי.

״רק תגיד לי למה עשית את זה״ אמרתי לו שוב והוא עצר בדרכו לדלת אך לא הסתובב.
״כשתהיה גדול תבין״ הוא אמר בכעס והמשיך להתקדם,

״את באה?״ הוא שאל את אן והיא עדיין הייתה מופתעת,
״לא היא לא הולכת איתך לשום מקום״ הארי אמר לו,
״אני נשארת כאן, אדבר איתם קצת״ אן אמרה בשקט לבסוף.
״איך שאת רוצה, ביי הארי, אן ו..לואיס״ הוא אמר וישר יצא מהדלת,
״אתם מוכנים להסביר לי מה לעזעזל קורה? אתם מכירים בכלל? ולמה את-״
״אמא יש לך הרבה במה להתעדכן פשוט תשבי ונסביר לך״
הארי קטע אותה והיא הנהנה והתיישבה בסלון,
״א-אני הולך לשירותים״ אמרתי במהירות ועליתי למעלה,
שטפתי את הפנים ולקחתי נשימה עמוקה,
כעבור כמה דקות ירדתי למטה שוב והארי הניח את ידו על ירכי,

״אז כן, מארק הוא אבא של לואי״
״מ-מה?״

היייי שוב,
סליחה שהפרק מוזר ודי קצר, הפרק הבא יעלה כנראה היום או מחר❤️❤️