לארי סטילינסון - הסוד

פרק 9

״היי הארי״ שמעתי קול לא מוכר כשבאתי לצאת מביתו של לואי
״היי?״ אמרתי לה והיא חייכה ״אני פיזי אחות של לואי״ היא אמרה ״איך את מכירה אותי?״ שאלתי אותה בחשדנות אבל היא המשיכה לחייך ״אממ טוב אולי לואי קצת מדבר עלייך״ עצרה לרגע והמשיכה לדבר ״טוב אולי לא קצת, הוא חופר עלייך כמעט כל היום בלי לשים לב אפילו, לפעמים אני אפילו שומעת אותו מתוך שינה מדבר ואומר ״הארי, הארי״ או דברים כאלה״ היא אמרה ומיד חיוך גדול עלה על שפתיי ״בקיצור הארי, אתה יודע מה בוא לרגע לחדר שלי כדי שנוכל לדבר״ הנהנתי והלכתי אחריה נכנסנו לחדר שלה והוא היה ממש גדול פי 2 מהחדר של לואי, ״אז בקיצור הארי, אני לא מכירה אותך אבל יודעת שאתה חשוב בשבילו״ היא אמרה ״שאת אומרת חשוב בשבילו באיזה מובן את מתכוונת?״ שאלתי אותה ללא הבנה כי לואי אמר שהוא לא יצא מהארון למשפחה שלו ״בהכל הארי״ היא אמרה ״אני יודעת שהוא חושב שאנחנו לא יודעות אבל אנחנו לא כאלה סתומות. אנחנו, אני מתכוונת אני ואחיות שלי. אנחנו רואות את לואי כל יום, קשה להסתיר משהו כזה״ היא אמרה והייתי קצת בהלם. ״את יודעת שהוא ממש מפחד מזה?״ שאלתי אותה והיא לא ענתה ״לואי אף פעם לא דיבר איתנו על המיניות שלו, הוא כל הזמן רק מקשיב לנו מדברות״ היא אמרה והנחתי שהיא לא יודעת. ״אתה יודע הארי, אף פעם לא ראיתי את לואי נפתח למישהו כל כך מהר כמו שהוא נפתח אלייך״ היא אמרה וליבי החל לדפוק במהירות.
״בכל מקרה למה רצית לעזוב עכשיו?״ היא שאלה במבט מסוקרן ״אממ אז אולי אני ולואי דיברנו והוא קצת בכה, לא בגללי. אבל הוא ביקש שאשאיר אותו לבד״ אמרתי לה והיא נשארה בשקט ״הוו הארי, אם לואי אמר לך דבר כזה זה רק אומר כמה שהוא כן רוצה שתישאר לידו ותיהיה איתו״ היא אמרה והרגשתי שהיא צודקת ״אני יודע אבל הוא ביקש ממני לעזוב אותו״ אמרתי לה במבט מאוכזב ״תלך אליו הארי״ היא אמרה ולא ידעתי איך להגיב ״אמממ אני לא יודע״ אמרתי לה ״נו כבר הארי אתה יודע שאם לא תעשה את זה לא תוכל לעזור לו וזה רק ייצור מצב לא נעים בין שניכם״ היא אמרה והיא צדקה שוב ״אוקיי״ אמרתי לה והתכוונתי לצאת מהחדר ״תודה פיזי״ אמרתי לה והיא חייכה אליי ״אין בעד מה״ היא אמרה וחייכתי אליה חיוך קטן ״רק הארי?״ היא שאלה שבאתי לצאת מהחדר ״כן?״ עניתי לה ״רק תבטיח ל שלא תפגע בו יש לו מספיק בלאגן החיים״ היא אמרה ואני חושב שהבנתי למה היא התכוונה ״אני מבטיח״ אמרתי לה ויצאתי מהחדר.
———
תקתקתי על הדלת של החדר של לואי ואף אחד לא ענה אז הנחתי שהוא הלך לשירותים ובאתי להתקדם לעבר הסלון ופתאום שמעתי קול של בכי מהחדר וחזרתי מהר לכיוונו, פתחתי את הדלת וראיתי את לואי בוכה על הכרית שלו, מכורבל בתוך השמיכה שלו , הוא היה נראה כל כך חמוד ככה.
״לואי?!?״ שאלתי אותו ישר כשנכנסתי לחדר והוא לא ענה הוא רק הסתכל עליי, הסתובב והמשיך לבכות בכרית, לא היה לי אכפת שהוא לא רוצה שאני אהיה לידו, הרגשתי חייב להיות שם בשבילו והרגשתי כאב שהוא בוכה.
התקדמתי אליו וישבתי על המיטה לידו נשכבתי לידו והרמתי את ידי ללחי שלו, ״לואי?״ שאלתי אותו שוב ותוך כדי ניגבתי את הדמעות שלו מהלחיים שלו, הוא קצת נרגע והתיישב, התיישבתי אחריו. ירדו לו עדיין דמעות מהעיניים והוא היה נראה כל כך חמוד ורציתי לחבק אותו כל כך אבל לא ידעתי אם זה רגע מתאים, בסוף חיבקתי אותו חזק חזק ושמרתי אותו קרוב אלי ולרגע פחדתי שאני מכאיב לו. לבסוף הוא נרגע, הרגשתי טוב שחיבקתי אותו ואני מקווה שגם הוא.
״סליחה הארי״ הוא אמר ״על מה אתה מצטער?״ שאלתי אותו במהירות ״על זה שאני ככה״ הוא אמר וליבי כמעט יצא מהמקום שלו ״לואי אתה לא צריך להצטער על מי שאתה אף פעם״ אמרתי לו ״לכולם יש תקופות קשות בחיים וצריך לעבור אותם״ המשכתי את המשפט שלי ״אם אתה רוצה שאני אעזור לך במשהו רק תגיד לי, אני תמיד אהיה פה בשבילך ואתה אף פעם לא צריך להצטער, טוב?״ שאלתי אותו במבט מודאג והוא הנהן ״תודה הארי״ הוא אמר והפעם הסתכל עליי וחיוך קפץ לי על הפנים, ״למה אתה מחייך?״ הוא שאל כשהוא עדיין מסתכל עליי ״בגללך״ אמרתי לו ״אתה מסתכל עליי״ המשכתי לדבר והוא התחיל לצחוק ודחף אותי טיפה, ״אני הולך לשטוף פנים״ הוא אמר והנהנתי עם חיוך על פני.
לאחר כמה דקות לואי חזר מהשירותים ״אתה רוצה שנלך לטייל?״ שאלתי אותו והוא הנהן ״אני רק צריך להתארגן״ הוא אמר והנהנתי ״אממ אתה יכול להסתובב?״ הוא שאל קצת בביישנות חייכתי ואמרתי ״כן ברור״ הסתובבתי והוא ביינתים החליף בגדים.
————————
הגענו לפארק וכבר הייתה שקיעה, היא הייתה נראת ממש יפה והיא הבליטה את העיניים של לואי, הוא היה נראה כמו מלאך קטן.
״אני תמיד בא לפה עם אמא שלי״ הוא אמר קצת בעצב, ״אתה יודע לואי, אני בטוח שהיא גאה בך על מי שאתה ואוהבת אותך, אתה אף פעם לא צריך לפקפק בעצמך״ אמרתי לו והוא קצת חייך ״תודה הארי״ הוא אמר ״זאת אולי הפעם המאה שאתה מודה לי״ התחלתי להגיד ״אני רוצה שתעשה משהו אחר״ אמרתי לו הוא התקרב אליי והסתכלנו אחד על השני למשך כמה דקות מתעלמים מכולם כאילו רק שנינו חיים בעולם. שתינו שתקנו שתיקה נעימה ובחנו אחד את השני, לפתע הרגשתי דחף להטיח את שפתיי על שפתיו ומבלי לשים לב עשיתי זאת אך הוא לא נרתע ולא התנגד, התנקשנו נשיקה מלאת תשוקה ולאחר מכן המצח שלי נגע בשלו, נשארנו ככה כמה דקות עם עיניים עצומות נישקתי אותו עוד נשיקה קטנה על שפתיו והוא התרחק עם חיוך גדול.
״זה מספיק?״ הוא שאל עם חיוך וצחקק ״אני אף פעם לא אתנגד ליותר״ אמרתי לו וצחקנו.
————-

אזז מה אתן אומרות על הפרק והנשיקה הראשונה שלהם??❤️❤️