לארי סטילינסון - הסוד

פרק 36

אוקיי אז חשוב לי להגיד משהו,
בפרק הקודם כתבתי על מה שקרה ללוטי עם אבא שלהם בסיפור, אין לי ניסיון ואף פעם לא חוויתי אלימות במשפחה ולכן אולי אני לא כותבת את זה כל כך טוב, אני מצטערת אם נגעתי למישהי בנקודה רגישה אצלה וכמובן שאתן יכולות לדבר איתי תמיד (רק אומרת).
אבל בכל מקרה, אני כותבת מהראש שלי ובגלל זה אולי זה לא מספיק טוב, אני מקווה שאתן נהנות מהסיפור
וקריאה מהנה❤️

יצאתי מהאוטו ואחרי לואי ולוטי, לוטי נאחזה בלואי ונראתה מפוחדת, מאוד.
״לוטי את בטוחה זאת רוצה לעשות את זה?״ שאלתי אותה בפעם המיליון והיא רק הנהנה שוב.
נאנחתי והמשכתי להתקדם איתם לכיוון תחנת המשטרה.
הפקידה ביקשה שנבוא אליהם ונספר לה על המקרה לעומק.

נכנסנו דרך דלתות הזכוכית והתיישבנו על אחד הכיסאות, הרגל של לוטי לא מפסיקה לרעוד ולואי היה בשקט עד עכשיו,
״כן איך אפשר לעזור?״ הפקידה הפנתה אלינו את תשומת ליבה עם חיוך, קמנו אליה והסברתי לה שאתמול התקשרתי ואמרו שאני צריך להגיע לכאן,
״הו כן, אני יודעת על זה, תשבו כאן עד ששוטר יקרא לכם לחקירה״ היא אמרה לנו וחזרה להתעסק במחשב שלה,
״חקירה?״ לוטי שאלה שהתיישבנו
״כן לוט הם צריכים לחקור אותך ולראות מה קרה״ לואי אמר לה ברוגע, ״אבל לא לא לא, אני לא מוכנה לדבר איתם, רק איתכם, לא, אין מצב, אני לא יכולה, לא״ לוטי מלמלה והבנתי למה היא לחוצה כל כך, אבל אתמול היא הייתה יותר בסדר מעכשיו,

״לוטי חייב לדבר איתם, אם את רוצה להרגיש יותר טוב חייב לעשות את זה, זה הדבר הנכון לעשות, מארק ישלם על מה שהוא עשה לך״ אמרתי לה וניסיתי להרגיע אותה, היא רק הנידה עם ראשה והשפילה אותו כלפי מטה,
אני לא טוב בלנחם אנשים עד כדי כך,
״לוט אני איתך הכל בסדר, הכל יהיה בסדר, תירגעי״ לואי אמר וניסה להרגיע אותה, הוא כל כך מתוק כשהוא מנסה להרגיע אותה ועלה לי חיוך על הפנים,

״חברים שלום אני אהיה אחראי על החקירה שלכם, קוראים לי ג'קסון.״ שוטר יצא מחדר וניגש אלינו, הוא נראה בסביבות גיל ה40 לחייו אם אני לא טועה.
״לוט בואי״ לואי אמר לה והיא הנידה עם ראשה המושפל,
״לוטי בואי אני אשמור עלייך לא יקרה לך כלום אני מבטיח רק תספרי לשוטר מה קרה״ אמרתי לה והיא הרימה את ראשה מעט,
היא קמה ממקומה ווואו לא חשבתי שזה יהיה כל כך קל לשכנע אותה לבוא, ״הארי אל תעזבו אותי״ לוטי לחשה אליי ונצמדה לגופי וכך גם לואי,
״אנחנו לא עוזבים אותך״ אמרתי לה והיא הנהנה בשקט,

״ברשותם אני אשמח לשוחח עם לוטי לבד לכמה דקות״ השוטר ג'קסון אמר,
״לוטי זה בסדר מבחינתך?״ לואי שאל אותה והיא הנהנה ונכנסה אחריו לחדר.

עברו 20 דקות ואני ולואי על הספסל, לואי נשען על החזה שלי ואני מלטף את ידו ברכות,
״הארי אתה חושב שלוטי בסדר?״ הוא לפתע שאל בשקט, אני לא יכול לשקר ולהגיד שכן אבל אני גם לא יודע אם לא,
״אני לא יודע, אני חושב שהכל יהיה בסדר ונעזור לה, אבל עכשיו אני לא חושב שהיא בסדר״ עניתי לו בשקט והוא הנהן לתוך החזה שלי,

״תודה שאתה עוזר לנו ככה״ הוא לחש לי וחייכתי חיוך מטומטם, ״הכל בסדר לו, אני שמח לעזור לכם ולהיות איתכם כאן״
לואי הרים אל ראשו ונשק לשפתי נשיקה קצרה, ולאחר מכן הוא התמקם בחזרה על החזה שלי,

חיכינו עוד כמה דקות ולוטי יצאה מחדר החקירות עם השוטר מאחוריה,
״אנחנו עכשיו מוציאים חיפוש אחריו, הוא כנראה יילך ל- 6 שנות מאסר, מה שהוא עשה לה הוא חמור. תשמרו עליה״ (בדקתי על הנושא של השנות מאסר באינטרנט ה.כ.)

״לוטי התקדמה אלינו ונתנה לנו חיבוק.
״אפשר ללכת עכשיו?״ היא שאלה והנהנו.
יצאנו מתחנת המשטרה ונכנסו לאוטו

***

״לוטי בואי הכנו ארוחת צהורים״ קראתי ללוטי מהמטבח,
״אני לא רעבה״ שמענו אותה צועקת מחדר האורחים,
״לוטי את חייבת לבוא ולאכול, לא אכלת כלום כבר הרבה זמן.״ לואי אמר לה והיא לא ענתה,
״לוטי! בואי!״ לואי צעק לה שוב, אך היא לא הגיעה.

נקודת מבט לואי-

״לוט, הכל בסדר כאן?״ שאלתי אותה ברכות כשנכנסתי לחדר, הארי במטבח מחכה לנו.
״ל-לואי״ היא יבבה וקפצה עליי עם חיבוק, הכלב שלה, ריי, הזיז את זנבו מצד לצד ושכב על המיטה. היא משכה באפה ודמעות נזלו מעיניה, כאב לי עלייה, זה לא פשוט לעבור את כל מה שהיא עוברת.

״ל-לואי הכל ל-לא ב-בסדר״ היא התחילה למלמל.
״שום ד-דבר לא ב-בסדר כ-כאן״ היא המשיכה וליטפתי את ראשה ברכות.

״אני לא מפסיקה לחשוב על זה מאז אתמול, חשבתי שכשסיפרתי לך ולהארי ועכשיו גם לשוטר ג'קסון, אני ארגיש יותר טוב, אבל ע-עכשיו הכל רק גרוע י-יותר,״ היא מלמלה,
אני חשבתי שהיא מרגישה בסדר לפי מה שהיא אמרה ולפי איך שהיא סיפרה לנו על הכל אתמול, אבל מסתבר שלא, טעיתי, ולוטי לא צריכה לסבול שום דבר ממה שקורה עכשיו.

״לוטי אני כל כל מצטער, לא היה לי מושג שאת מרגישה ככה, אני איתך פה, אני דואג לך, גם הארי, אנחנו איתך, את יכולה לספר לנו תמיד הכל ואנחנו נגן עלייך,״ אמרתי לה והמשכתי ללטף את ראשה ברכות,
״לוטי אל תדאגי, אני כבר אחשוב על משהו שישפר לך את המצב רוח אבל ביינתים בואי לאכול איתנו, אוקיי?״ שאלתי אותה בעדינות והיא לאט לאט קמה ממני והנהנה שוב,
מאז שזה קרה היא לא רעשנית כמו שהיא הייתה פעם, תמיד העיניים שלה היו מוארות ועכשיו זה נראה כאילו משהו כיבה אותם לנצח, אבל לא, אני אדאג לה ואני אדאג לזה שצבע עיינים יחזור לכמו שהוא היה תמיד. אבא שלנו יילך לכלא. ולוטי תהיה בסדר, אני מקווה.

וזהווו להיוםםם,
רציתי להגיד לכן חג פורים שמחחחח🎊🎊
וסליחה שהפרק עצובב,
אני מקווה שאתן נהנות בפורים והתחפשתן כי אני לא ואין לנו פורים בכלל, רק מהזוםם.
בקיצור חג שמח❤️❤️