***נקודת המבט של ולריה***
הכרחתי את לוקאס לבוא לראות איתי את אירוע השנה החדשה בניו יורק, שהתקיימה במרחק של רק שעה וקצת מאיתנו במכונית. הוא ממש סרב בהתחלה, והיה ממש נגד זה מסיבה כלשהי שלא יכולתי להסביר מהי, אבל זה היה נראה רציני יותר מסתם חוסר רצון. בסופו של דבר הכרחתי אותו, ומצאנו את עצמנו בניו יורק, זאת הייתה הפעם הראשונה שלי בעיר הזאת.
הסתכלתי מסביב ולמעלה לבניינים הגבוהים, האורות הנוצצים. הצוואר שלי כבר כמעט נתפס. לא יכולתי להוריד מהם את העיניים, אבל לא היה נראה שזה עניין את לוקאס, הוא היה נראה לחוץ והסתכל מסביב כל הזמן בחשד. היד שלו החזיקה בשלי והאצבעות שלנו השתלבו ולא עזבו זה את זו. הרגיש לי כאילו הוא מחזיק אותי ברצועה בזמן שאני מתלהבת מכל מה שקורה מסביב וצריכה שישגיחו עלי. הרגיש לי עוד מוזר להיות ככה עם גבר, זה חדש לי, אבל זה היה מוזר טוב.
היו המון המון המון אנשים, והיה קריר ומושלג. כבר יכולתי לראות את הכדור הענקי עומד במרכז הבמה עם כל מיני כתבים מפורסמים מתחתיו. היה לא זול להכנס לכאן, אבל עשינו את זה בכל זאת. "למה אתה כל כך לחוץ?" שאלתי אותו כשהלכנו ברחוב השמח. הייתה אווירה מדהימה, אני אוהבת שהשנה החדשה מגיעה ישר אחרי חג המולד. זה מחבר הכל יחד.
הוא הסתכל לעוד שתי שניות לצד שמאל כשבחן את הכיוון הזה זמן מה ואז העביר את המבט לאט בחזרה אלי, כאילו לא רוצה לנתק את העיניים ממשהו שראה שם, או לפחות שחיפש לראות או שרצה לראות.
"כלום.. בואי נמשיך" הוא ניסה לחייך אלי אבל היה לו קשה לצאת מהמבט הרציני. חייכתי בחזרה והכנסתי אותנו בין קהל האנשים הגדול שעמד וחיכה לראות את הספירה לאחור.
האומנים שהופיעו והמארחים שהציגו את הערב כבר עלו על הבמה והתחילו לחמם את הקהל שהיה צמה רק לזה. "חכי כאן, אל תזוזי" הוא אמר ואני נלחצתי כשידעתי שזה אומר שהוא הולך. "לאן אתה הולך?" שאלתי לא הכי רוצה להשאר לבד עם כל הקהל העצום הזה. ואין לי מושג איך הוא ימצא אותי כאן.
"אני חייב לבדוק משהו חשוב... חכי לי פה אל תזוזי אני אמהר" הוא אמר ממהר מיד ללכת לאותה נקודה שבהה בה זמן מה ממקודם. מה יכול להיות פה באמצע ניו יורק שקשור אליו?? זה היה כל כך מוזר זה כאילו הוא תמיד יודע משהו יותר מכולם.
הזמרים התחילו לשיר וזה היה מדהים. ניסיתי להנות מזה כמה שיותר, אף פעם לא יצאתי בערב ראש השנה החדשה, ובטח שלא לניו יורק! ובטח שלא לאירוע כזה מטורף ויקר!
בדקתי את הפלאפון שלי והופתעתי לראות שאף אחת מהבנות לא חיפשה אותי, כנראה הבינו שלוקאס יותר שומר עלי מאשר מסוכן לי. הסתכלתי למעלה על הכדור הענקי הזה ותהיתי כמה זמן לקח לבנות אותו. תמיד הייתי רואה אותי בטלווזיה. לא עבר הרבה זמן מאז שעברתי לכאן, אבל כבר נראה לי שטוב לי יותר כאן... אני לפעמים מרגישה כמו אדם חדש לגמרי.
״עשר! תשע! שמונה!" הספירה לאחור התחילה והתרגשות המונית של אנשים מסביב גדלה. כולם צעקו יחד את עשרת המספרים וחיכו לשעה העגולה שתופיע על השעון הענק שעל הכדור.
היה לי חבל שלוקאס מפסיד את זה. "שלוש! שתיים אחת!! שנה חדשה טובה!" שמעתי ברקע וראיתי את הכדור הענק עושה את שלו, כמו כל שנה. לא הספקתי אפילו לבחון את האנשים מסביב לאחר השנייה האחרונה בספירה כי מיד הרגשתי זרוע תופסת בי ומסובבת אותי אליו, מצמידה אותי אליו ואז מיד זיהיתי את השפתיים של לוקאס שהוחתמו על שלי.
לא יכולתי שלא לחייך בנשיקה, לא החזקתי מעמד. לגמרי צחקקתי כשהרגשתי אותו מחייך. לא יכולתי לתאר כמה הייתי שמחה באותו רגע. לוקאס עושה לי רק טוב, וכן... אני מרגישה בטוחה איתו, במיוחד כשלכל אחד מסביב יש שפתיים שמתחברות לשלו כרגע, ולוקאס הוא השפתיים שלי. הרגשתי יד אחת על הפנים שלי כשהוא נישק אותי באיטיות והיד השנייה בעדינות מחבקת את הגב התחתון שלי. זה הרגיש כל כל טוב.
YOU ARE READING
Badboy Theory
Romanceולריה, נערה בת 17, חכמה, חצופה ואפילו דיי ביישנית, שנשארה לבד לגור עם אביה, אחרי שאמה עזבה כשהייתה בת 6. היא מתמודדת עם אביה השתיין והשיכור עד שהם עוברים לעיר חדשה. החיים שלה משתנים לגמרי כשהבחור הלא נכון מתחיל להתעסק איתה. לוקאס, נער שמסתבך עם האנש...
