ֿהוגוורטס נגד מחנה החצויים
הוגוורטס
אוקיי, אז כמה דברים בנוגע להוגוורטס.
הם מחלקים את הילדים לפי מה שמצנפת אומרת להם.
בואו תחשבו על זה רגע, הם די מחליטים את הגורל שלך לפי איזו מצנפת מדברת.
הם נותנים למורים להיות עם העדפה ברורה לתלמידים, כאילו אני מאוד אוהבת את סנייפ אבל לדעתי הוא לא מורה טוב. אני חושבת שמורים צריכים להתנהג שווה לכל התלמידים. זה שלילד מסויים יש אבא שאתה לא אוהב לא אומר שאתה צריך להתאכזר אליו! וגם, למנהל בית הספר יש העדפה ברורה. זה ממש מגעיל לדעתי. אני חושבת שגם אם יש לך תלמיד מועדף אתה לא צריך להראות את זה!
הוגוורטס מאוד מפרידים בין הילדים. לכל אחד יש את הבית שלו ואתם יריבים של הבית השני, איזה מסר מעולה, הא?
עונשים. בואו רגע נחשוב על עונשים.
עשית משהו לא בסדר.
מה אתה מצפה שיקרה?
יתנו לך עוד שיעורי בית, ירתקו אותך. כל מיני שטויות כאלה.
אבל לאאאא
אתם נשלחים לתוך יער מפחיד בלילה ועושים שם משימות. שלא לדבר שבמקרה אתם גם פוגשים שם את המורה שלכם, שבוגד והוא בעצם וולדמורט.
או יותר גרוע, אתם יושבים כמה שעות במשרד של אחת המורות ואתם כותבים עם עט שפוצע אתכם מאוד איזה 10000 משפטים.
זאת ממש התעללות.
עוד משהו שלא הבנתי.
מה עם מתמטיקה?
מתמטיקה זה דבר חשוב.
צריך ללמוד אותו. זה צריך להיות חובה.
במיוחד אם אתה בעולם בלי מחשבונים.
איך מסתדרים בלי מחשבונים?
איך הם ידעו לספור?
וגם יש להם בחירה גרועה של מורים.
במיוחד בהתגוננות מפני כוחות האופל.
שנה ראשונה:
קווירל - הסתבר שהוא גופו של וולדמורט
שנה שניה:
לוקהרט - משוגע לגמרי
שנה שלישית:
המורה המשוגעת לגילוי עתידות.
וגם לצערי האגריד. האגריד הוא נחמד מאוד אבל הוא לא מורה טוב.
שנה רביעית:
מודי - מישהו שהתחזה למודי וגילו את זה רק בסוף של הספר!
שנה חמישית:
אמברידג׳ - אני יודעת שלא בחרו בה אבל היא מורה מתעללת. פשוט מתעללת.
שנה שישית:
אממ, אין? כאילו יש פשוט את המורים הרגילים.
שנה שביעית:
אין אף מורה אחד טוב. כולם רעים.
לא הבנתי גם, מה הם לעזאזל עושים עד גיל 11?
כאילו הבית ספר מתחיל בכיתה אממ ה? ו?
אז יש להם 11 שנים שהם לא עושים בהם כלום.
כי לא נראה לי שהם הולכים לבתי ספר של מוגלגים.
עכשיו דברים טובים על הוגוורטס!
מקום גדול ונוח.
לומדים דברים מגניבים.
אממ, אני מניחה שיש להם אוכל טעים, מקלחת חמה חברים.
תעזרו לי לחשוב על דברים. אני מתה כאן.... לא, סתם, הוגוורטס נראה לי אחלה מקום.
מחנה החצויים
אז מחנה החצויים הוא מאוד אממ נותן אמון מופרז בילדים.
כי כאילו נותנים להם להילחם אחד בשני.
לטפס על קיר מלא בלבה
נותנים לילדים בני 12 לצאת למסע מסוכן
ועוד מלא דברים מסוכנים.
אבל... מחנה החצויים זה מקום חוויתי. מאוד מגבש.
מלמדים שם את הילדים דברים חשובים, כמו איך להילחם, איך לשרוד.
אני אוהבת את זה.
גם נותנים לילדים עונשים נורמלים, אם התנגת לא טוב, אז תשתוף כלים, לא תקבל קינוח או דברים כאלה.
מי שמנהל את מחנה החצויים הוא גרוע. כאילו לא אכפת לו בכלל מהחניכים. זה לא טוב.
אני חושבת שמחנה החצויים הוא מקום שילדים מרגישים בו בבית. כאילו... זה פחות כזה בית ספר. זה ביתי, ואוכל טעים, וביתנים שאתה יכול לעצב, ושירים וריקודים סביב המדורה, וזה אחים שלך.
אבל יש שם משחקים מאוד מסוכנים... כאילו, אתה יכול למות בקלות שם.
כעיקרון מחנה החצויים, מספק הגנה - לחצויים שמפלצות תוקפות אותם. ובית - לחצויים שאין להם בית. אבל יש ילדים שבאים לשם בלי שהם צריכים הגנה או בית, הם באים לשם כי זה כיף להם. כי הם נהנים.
אממ עוד משהו - גם בהוגוורטס וגם במחנה החצויים נותנים לילדים להתמודד לבד עם הבעיות. נותנים להם את הכלים המתאימים - גם אם זה לחימה פנים מול פנים וגם אם זה לעשות קסמים, שני המקומות דואגים שלילדים יהיו דרכים להתמודד לבד עם הבעיות שלהם
בכללי אם אני הייתי צריכה לבחור, הייתי בוחרת במחנה החצויים.
כי, מחנה החצויים זה מקום כיף, יש פחות מסגרת, וזה יותר משחרר.
מקווה שנהנתם :)
YOU ARE READING
הארי פוטר נגד פרסי ג׳קסון
Non-Fictionאז... אני לא יודעת מה אתם חושבים כשאתם רואים את השם של הספר. אבל זה לא עוד סיפור כזה על זה שהארי ופרסי נפגשים. זה ממש לא כזה. אם אתם רוצים לדעת עוד אזזז תקראו.