"היא רק ידידה"...
אדריאן נוהג להזכיר זאת שוב ושוב.
"מרינט היא ידידה נפלאה", אבל לא יותר מכך.
נכון?
הרי אדריאן מאוהב בחיפושית, והוא בכלל יוצא עם קגאמי.
אז אין מצב שמרינט היא לא רק ידידה.
נכון?
הרי היא מאוהבת בלוקה, ויוצאת איתו.
אז אין שום סיכוי קלוש...
אדריאן אוהב את החיפושית, הוא תמיד אהב אותה. אבל היא אוהבת מישהו אחר... לכן אדריאן החליט "לשנות מטרה" כמו שאמרה לו קגאמי, ולהתחיל לצאת איתה. היא ילדה נחמדה! חמודה להפליא... (טוב... לרוב היא לא נעימה ויכולה לפגוע... למעשה, היא כמעט ולא מצליחה ליצור קשרים חברתיים בגלל התנהגותה שלרוב פחות הולמת, אבל זה בגלל שהיא הייתה סגורה בבית והתרכזה במטרות שהציבו לה הוריה כמעט כל חייה, זה לא מזכיר לכם מישהו?...) אבל... אדריאן לא אוהב אותה... לא באמת... היא רק "האופציה השניה" שלו, כיוון שהחיפושית לא מחזירה לו אהבה. האם זה פייר? האם זה נכון? האם יחסי אהבה יכולים להתנהל ללא... אהבה?
מחר ימלאו חודש ימים לזוגיות בין קגאמי לאדריאן! לכבוד המאורע, אדריאן(בעזרת השכנוע של קגאמי ששוכנעה בידי אמא שלה ואביו של אדריאן (שמרוצים , אגב, מאוד ממערכת היחסים בין קגאמי לאדריאן)) ארגן מסיבה גדולה! הוא הזמין את כל חבריו(כן, גם את הידידה הנפלאה שלו מרינט ובן זוגה הטרי(שאדריאן טוען שהוא מאוד לא הסגנון שלה...) לוקה) והבטיח להם(בעיקר כי קגאמי רצתה(ויכלה כי לטענתה יש לה קשרים מאוד טובים איתו משום מה...)) שהחתול השחור יבוא למסיבה לברך את הזוג הטרי!
"וואו! מסיבה עם החתול השחור! את זה לא רואים בכל יום..." אליקס הנהנה ברצון. "הוא הבחור הכי רומנטי שאני מכירה!" רוז פרצה בהתרגשות. "אבל, מה עם החיפושית? מה שווה מסיבה עם החתול השחור בשעה שהחיפושית לא לצידו?" קים קבע נחרצות. כל הכיתה הסכימה איתו... "אם כך, אני מבטיח לכם שאעשה את כל המאמצים שלי במטרה שהחיפושית תצטרף לחתול השחור ותברך אותנו גם" אמר אדריאן בקול קצת צרוד.
איזה מצב לא נעים... אדריאן מבטיח שהוא יזמין את החיפושית, אהבת חייו ומושא האהבה הגדול ביותר שלו, למסיבה לכבוד חודש של זוגיות בינו לבין קגאמי(שהיא לא החיפושית, לא אהבת חייו, ולא מושא האהבה הגדול ביותר שלו) בשעה שהוא בעצם מאוהב... בה. בהחלט לא נעים...
"תירוץ... תירוץ... תירוץ... תירוץ... אני חייב למצוא תירוץ ללמה לא הזמנתי את החיפושית" אדריאן נלחץ. "מה הבעיה שלך להזמין אותה?" פלאג שאל "פלאג... אני הייתי מאוהב בחיפושית במשך כל כך הרבה זמן... למעשה, אני עדיין אוהב אותה... אבל זה בטח ייעלם עוד כמה זמן... אני עם קגאמי, ואני מאושר, ו... נו, זה לא חשוב כרגע, העניין הוא שאני לא מסוגל להזמין אותה לאירוע שחוגג חודש של זוגיות ביני לבין קגאמי בשעה שעדיין יש לי רגשות אליה..." אדריאן הסביר. "אוי אדריאן, מה הבעיה? תזמין אותה לבוא למסיבה בתור החתול השחור! תגיד לה שאתה, כלומר החתול השחור, רוצה להתלוות לאירוע עם השותפה היקרה והאהובה שלו, כלומר היא, החיפושית. ושיש לו אישור ממך, כלומר אדריאן, שהיא, כלומר החיפושית, תתלווה אליו במסיבה. ככה תחסוך ממך את המבוכה וחוסר הנעימות. הרי זה לא האירוע של החתול השחור, נכון? והיא לא צריכה לדעת שאתה בעצם הזמנת אותה..." הציע פלאג. "וואו פלאג... בחיים לא חשבתי שיכול לצאת ממך רעיון כזה גאוני!" אמר אדריאן כשחיוך רחב עלה על פניו. "אני יודע, אני יודע, למעשה עכשיו שאני חושב על זה, מגיע לי תוספת של קממבר אחד לפחות בכל יום השבוע, אתה לא חוש-" פלאג נקטע. "אין לי זמן עכשיו, פלאג. יש לי ליידי להזמין למסיבה מחר. אני חייב לעשות זאת עכשיו לפני שאתחרט על כך. פלאג- ציפורניים!" מיהר אדריאן וקטע את פלאג.
החתול השחור חיפש את החיפושית בכל פריז, אך לא ראה אותה בשום מקום... "איפה היא יכולה להיות? הרי היום זה התור שלה לסייר בפריז ולבדוק שאין אקומות בסביבה..." אמר לעצמו חתול שחור. "אני מקווה שהכל בסדר איתה, היא אף פעם לא מאחרת לסיור" החתול השחור החל לדאוג. לאחר כמה זמן, הוא מצא אותה באחד מגגות הבתים שמול מגדל האייפל, יושבת לבד. הוא התקרב אליה והיא עדיין לא הבחינה בו. היא הביטה אל האופק, עיניה הכחולות השתלבו יפה עם השקיעה, הוא פתאום הבחין בדמעות נופלות מעיניה וגורמת להן להיות נוצצת ויפות עוד יותר. איך עיני השמיים הללו יכולות להיות יותר יפות ממה שכבר היו בעבר?! החתול התיישב לידה, ואמר "חיפשתי אותך..." כאשר החיפושית שמעה את קולו המוכר והבחינה בו היא מהר ניגבה את הדמעות. "מה קרה?" שאל החתול השחור "תקופה קשה..." ענתה לו החיפושית. "לכולנו זו תקופה קשה, "מ'ליידי" אבל אני יכול להבטיח לך שהכל יהיה בסדר" אמר החתול השחור. "אני מקווה..." השיבה לו החיפושית וחזרה להסתכל על הנוף עוצר הנשימה של פריז. היא כל כך יפה... איך אפשר שלא להתאהב בה...
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
"אז... למה חיפשת אותי?" שאלה החיפושית. אך החתול השחור לא ענה, הוא עדיין היה שקוע בעיני השמיים היפות של החיפושית. כעבור כמה שניות, לאחר שקלט מה קרה לו ומה החיפושית שאלה הוא מיד חזר למציאות, השתדל לא ליצור קשר עין עם עיניה הכחולות המהממות והמהפנטות של החיפושית ככל שניתן, וענה "רציתי להזמין אותך למסיבה שאני הולך אליה מחר באחוזת משפחת אגרסט, הזמינו אותי ועניתי בחיוב, אבל ככל שחשבתי על זה יותר, הבנתי שלא אוכל ללכת בלעדייך "מ'ליידי"" "שמעתי משהו על המסיבה הזו" אמרה החיפושית "היא של אדריאן אגרסט והחברה החדשה שלו, קגאמי, זאת שהשתמשה במופלא הדרקון, נכון?" שאלה החיפושית, למרות שידעה את התשובה המאכזבת שהיא הולכת לשמוע. "כן" ענה החתול השחור בקול צרוד. הוא כל כך רצה בליבו לענות תשובה אחרת מזו... החיפושית הרגישה דקירה בלב באותה השניה. למרות שהיא ידעה כי זו התשובה שהיא הולכת לשמוע, לדעת את האמת זה כואב. לדעת שהרגע הזמינו אותה למסיבה לחגיגות החודש של אהוב ליבה עם בת זוגתו החדשה זה בהחלט כואב. אולי אפילו כואב מידי...
החיפושית שתקה. לא אמרה דבר. רק הסתכלה בעיניים דומעות על החתול השחור. החתול הבחין במצב, אך לא אמר דבר. הוא רק תהה לעצמו למה? למה החיפושית דומעת עכשיו? האם התקופה הקשה שעוברת עליה מציפה אותה? דווקא עכשיו? האם זה רק צירוף מקרים שהיא בוכה לאחר התשובה שהיא קיבלה ממנו? או שאולי יש מצב שהיא מאוכזבת מהאמת? האם הנער שאותו היא אוהבת הוא בעצם... אדריאן? לא... זה לא יכול להיות, מה הסיכויים שזה נכון? אדריאן רק מדמיין את זה כדי לאפשר לעצמו לאהוב את החיפושית... נכון?
