ההתערבות

פרק ח'

אני כל כך מתרגשת, היום הבת מצווה שלי.
היום קמתי יחסית מאוחר כי אני לא הולכת לבית הספר. קמתי בתשע, שתיתי את השוקו שלי ועליתי לחדר להתארגן כי אני ואמא צריכות ללכת לספר.
התארגנתי מהר ויצאנו למספרה של שלום. לי עשו שתי צמות בצד עם פן חלק ולאמא שלי עשו בייביליס. אחרי זה נסענו לחנות תכשיטים ואמא שלי קנתה לי כתר מזהב.
באותו הזמן ארן ורועי סיימו את הלימודים. כשהיה צילצול רועי ראה את ארן ואמר לו שלום מרחוק וארן לא היתיחס. רועי חשב שארן לא ראה אותו אז הוא רץ אליו ואמר "מה קורה?", "הכל רגיל אצלי" אמר ארן בלי להסתכל על רועי. רועי נאנח ואמר  "אני יודע", ארן נראה מופתע, "מה אתה יודע?" שאל ארן, "הכל, אני יודע את מה שהיה איתך ועם אן, ואני מצטער על איך שאתה מרגיש אבל א-" ארן קטע אותו "אבל מה?" אמר והתעצבן "אתה לא יודע איך אני מרגיש. אני אוהב אותה". רועי עצר והסתכל על ארן "אני מצטער, לא ידעתי שיש בינכם סיפור כזה גדול", "לא נורא" אמר ארן. "אתה מתרגש?" שאל ארן, "ממה בדיוק?", יש לאחותך בת מצווה אולי", "אה, כן...נכון. אתה בא?", "תראה אני לא רוצה לאכזב אותך אבל אני לא רוצה לראות אותך ואת אן נמרחים אחד על השנייה שם", "אנחנו לא, תאמין לי, רק תבוא". ארן נאנח והסכים. רועי וארן הלכו כל אחד לביתו.
רועי הגיעה לבית, אכל ארוחת צהריים ונסע להביא את אן לביתו כי היא מתארגנת אצלנו.
אמא שלי הסיעה אותי חזרה הביתה והיא הלכה למאפרת.
נכנסתי הביתה וראיתי את רועי ואן. רצתי לאן ונתתי לה חיבוק ואן החמיאה לי, "איזה יפה את, ממש נסיכה" אני חייכתי,אמרתי "תודה" ועליתי למעלה לחדר בזמן שאן ורועי ראו סרט.
עבר שעה מאז שחזרתי הביתה ואמא עדיין לא חזרה. שמעתי צילצול ועניתי "הלו". זאת היתה אמא. "מה קורה מתוקה?, אני פה אצל המאפרת והיה פה עיכוב אז אני אבוא רק עוד 45 דקות בערך. אני לא אספיק לאפר אותך, אן כבר הגיעה?", "כן" עניתי, "יופי, אז תבקשי ממנה שתאפר אותך", "בסדר אמוש, אוהבת", "גם אני אותך, ניתראה יותר אוחר" ואז נשמע ניתוק.
ירדתי למטה לסלון ושאלתי את אן "את יכולה לאפר אותי? פשוט אמא שלי מתעכבת והיא לא תספיק אז-", "בטח" אן קטעה אותי. עלינו למעלה לחדר שלי ואן הביאה את הקופסת איפור שלה.
היא התחילה לשים לי קרם ואז סומק. באותו הזמן שאלתי "את חושבת שזה בסדר שיהייה לי חבר עכשיו?", אן היתה קצת המומה, "אמממ...ניראה לי שכן, למה?", "כי... יש לי חבר". אן חייכה אבל לא הוציאה מילה מהפה, ניראה שחשבה קצת על מה היא הולכת להגיד. "איזה יופי, אני שמחה בשבילך, אני רק מקווה שאת לא הולכת לעשות שטויות"ברור שאני לא הולכת לעשות שטויות, מה היא חשבה. היתה שתיקה מביכה. "מי זה? משהו מהכיתה שלך?" היא שאלה, "לא, הוא מהשכבה שלי והוא ממש חמוד וחתיך" באמת. אן ציחקקה ושמה לי מסקרה ואיילנר. "הוא בא היום לבת מצווה שלך?", "כן" אמרתי בהתרגשות יתר. "אז צריך לעשות אותך הכי יפה", היא אמרה וחייכה. אן שמה לי מבריק בשפתיים ואמרה "סיימתי". הסתכלתי במראה וזה היה "מהמם", נתתי לאן חיבוק וחייכתי ואן החזירה לי חיוך.
ראיתי מאחורי אן את רועי ליד המשקוף שלי הדלת מחייך. אן הסתובבה. "בואי, צריך להתארגן" רועי אמר לאן, "אני כבר באה". אן קמה, שמה את ידיה על כתפיי ואמרה "אני שמחה בשבילך אבל אל תעשי משהו שתתחרטי עליו".