Bloody kiss/ Harry Styles

First thing first

התעוררתי בבוקר לדפיקות חזקות על הדלת "רוני.." שמעתי את ג'סי אומרת בשקט. "ממ..?" עניתי לה. "מישהו דופק בדלת.." אמרה לי. "אני יודעת.." אמרתי. "אז קומי תפתחי אותה" אמרה לי. "למה אני?" עניתי בעצבנות. "כי אני ישנה.." אמרה. "מ- מה הקשר?? טוב עזבי אני אקום.." אמרתי, וקמתי באיטיות לכיוון הדלת. פתחתי אותה וראיתי מולי את בילי וארי. (בילי אייליש ואריאנה גרנדה.) הם גם עובדות עם היחידה שלנו, אבל היה להם יום חופש אתמול. "בוקר טוב" אמרה בילי בחיוך. "בוקר.." אמרתי לה בחזרה. "מר. סטיילס ומר. טומלינסון קוראים לכולם לבוא לחדר ישיבות." אמרה בילי. "מה.. אבל זה היום חופש שלנו.." אמרתי. ואם לומר את האמת.. לא כל כך רציתי לראות את מר. סטיילס אחרי אתמול בלילה. "לא יודעת.. אבל תיהיו שם תוך 10 דקות" אמרה ארי ומשכה בכתפיה. "אוקיי, אנחנו באות, ביי" אמרתי להם, הם החזירו לי להתראות והלכו לחדרים האחרים. בילי וארי הם חברות הכי טובות. כמוני וג'סי. אנחנו סוג של רביעייה כזאת. יוצאות ביחד לבילויים, ומשתפות אחת את השנייה כמעט בהכל.

"הבוסים קוראים לכולם לבוא לחדר ישיבות" אמרתי לג'סי בעייפות בזמן שפתחתי את הארון, והוצאתי חולצת גולף שחורה וצמודה. "מה? למה? יש לנו חופש היום!!" אמרה ג'סי בעצבנות. "אני לא מתכוונת לבזבז את החופש שלי על הבלבולי מוח שלהם!" "את מוזמנת להגיד להם את זה.." אמרתי לה והחלפתי את חולצת הפיג'מה שלי בחולצה השחורה. "איזה מכנס לשים??" שאלתי אותה, והמשכתי להסתכל על הארון. "למי אכפת.. מה שהכי למעלה" ענתה לי ג'סי. אבל לי היה אכפת.. לא רציתי שמר. סטיילס יחשוב שאני מוזנחת. הוצאתי גינס שחור עם מעט קרעיים וחגורה שחורה. "נו קומי כבר! אנחנו מאחרות!" צעקתי לג'סי שעדיין לא קמה ממיטתה, "וופ, בסדר, אני קמה!" צעקה אליי בחזרה, וקמה לכיוון הארון. הלכתי לכיוון חדר האמבטייה. וצחצחתי את שיניי, לאחר כמה דקות ג'סי הצטרפה אלי. "הכל בסדר רון? היית מאוד לחוצה שחזרת לפה אתמול.." אמרה ג'סי. "הכל בסדר, פשוט הייתי עייפה" עניתי. "חיימי אנחנו מכירות יותר מ3 שנים, באמת נראה לך שתשקרי לי ככה ואני לא אדע?" אמרה לי. נשפתי לשנייה, ואז הסתובבתי לכיוונה. "אני יגיד לך הכל אחרי הפגישה.. אבל תבטיחי לי שלא תבעטי באף אחד אחרי זה!" אמרתי לה "אני לא יכולה להבטיח את זה.." היא אמרה לי "אז כנראה שאני לא יכולה לספר לך כלום-" "לא, לא, בסדר אני מבטיחה!! אבל את לא חוסכת אף פרט!" אמרה לי. "בסדר, אבל אל תגידי כלום בזמן הישיבה" אמרתי לה. היא הינהנה לכיווני, נעלנו את הנעליים, ויצאנו לכיוון חדר הישיבות.

************

כשנכנסנו לחדר רוב היחידה שלנו כבר הייתה שם. "בוקר טוב" קראו אלינו ליאם וזאין בחיוך, הסתובבנו אליהם וחייכנו כשראינו אותם מחזיקים ידיים "בוקר טוב לזוג האהוב עלי!" קראתי אליהם. הם רק חייכו והסמיקו. ומיד הדלת נפתחה ובפתח עמדו מר. סטיילס ומר. טומלינסון. זאין וליאם שחררו את ידיהם באותו הרגע, והתרחקו אחד מהשני. אם הבוסים ידעו שהם ביחד, הם יסלקו אותם. כן, זה החוק, לא מערבבים רגשות בעבודה.