היייי אני ממש משקיעה בסיפור הזה אז בבקשה תצביעו.. לאב יו :))
נקודת מבט: ג'סיקה
אני ונייל נמצאים כרגע בחדר הקולנוע שנמצא בקומה התחתונה של הבניין. כן, יש לנו חדר קולנוע במבנה. יש לנו טונות של כסף למקרה שעדיין לא הבנתם, אז למה שלא נבזבז אותו על שטויות.
בכל מקרה, לפני כמה שעות נייל דפק על דלת חדרי, פתחתי אותה והוא עמד מולי עם חיוך קטן "היי ניל" אמרתי בכוונה לעצבן אותו. הוא קיווץ את גבותיו וצימצם את עיניו לעברי. פלטתי צחוק קטן וחזרתי להסתכל אליו. "אתה צריך משהו?" שאלתי אותו. "הו כן.. תקשיבי" אמר והרמתי את גבותיי מעט. "מה את אומרת על.. תופים תופים תופיםםם" אמר. ואני עשיתי עם ידי תנועות תיפוף. "סרט אימה היום בערב!" אמר והניף את ידיו לצדדים בזמן שנופף בהם בהתרגשות. "דווקא סרט אימה?" שאלתי. אני לא הטיפוס של סרטי אימה. "כן כן! יש את הסרט החדש הזה עם הליצן הרוצח אנחנו חייבים לראות אותו!" קבע "ליצן רוצח?!" אמרתי ופערתי את עיני. "נו קדימה, זה יהיה כיף, מבטיח" אמר ושם יד על ליבו. פלטתי נשיפה קטנה וגילגלתי את עיני "בסדר אני אבוא איתך.." אמרתי ביאוש "הוא חייך חיוך גדול "יופי! את לא תתחרטי על זה" אמר. "אני כבר מתחילה להתחרט.." החזרתי. "את הולכת לאהוב את הסרט. היום, 8 בערב, חדר קולנוע" קבע. "אוקיי, אבל לך מפה עכשיו לפני שאני יתחרט" קראתי "טוב טוב אני הולך, בבבבביי ג'ססס" משך את מילותיו, וצפיתי בו בגיחוך בזמן שקיפץ במורד ימסדרון.
והנה, אנחנו כאן הסרט כבר התחיל, ואנחנו יושבים על 2 מהכיסאות הקדמיים, עם שמיכה מעלינו ופופקורן גדול בידינו. "אאההההההה" קפצתי כשראיתי את הליצן מתקרב לילד התמים עם סכין גדולה. הרמתי את השמיכה מעל ראשי והתנשמתי בבהלה. שמעתי את קולו של נייל צוחק בקול בזמן שגם הוא הכניס את ראשו מתחת לשמיכה. "דווקא ממך לא ציפיתי לצרחה של ילדה קטנה" אמר והמשיך לצחוק. "אוי תיהיה בשקט ניל!" אמרתי וזרקתי לפניו כמה חתיכות של פופקורן. מבעד לשמיכה שמעתי את קולו של הילד מהסרט צועק בקולי קולות. "ת- תעצור את הסרט!" צעקתי אל נייל. הוא הוציא את ראשו מהשמיכה לקח את השלט ועצר אותו. אחרי כמה שניות הוא הכניס את ראשו בחזרה מתחת לשמיכה. "את יכולה לצאת מהשמיכה עכשיו את יודעת" הוא אמר לי. "אני יודעת. אבל יותר נוח לי ככה" אמרתי עם חיוך תמים "כן אני בטוח" אמרה וצחק, צחקתי ביחד איתו. הוא הפסיק לצחוק והסתכל עלי עם חיוך. הסתכלתי עליו בחזרה וחייכתי גם כן. הוא העביר את מבטו מעיני לשפתיי, והסתכלתי עליו במבט מבולבל. "נייל, מ-" התחלתי לומר, אך הוא קטע אותי ונישק את שפתיי בעדינות עם עיניים עצומות. הסתכלתי עליו תוך כדי הנשיקה עם עיני פעורות, אך לבסוף נסחפתי גם אני ונישקתי אותו תוך כדי שתפס את לחיי עם ידיו. פתחתי את עיני בחזרה. לא, זה לא קורה עכשיו. זה לא נכון. עצרתי את הנשיקה ודחפתי אותו ממני. הורדתי את השמיכה מראשי ונעמדתי במהירות. "מה נראה לך שאתה עושה??" אמרתי כמעט צועקת עליו. "א- אני אממ ל- לא ה-" הוא מלמל. "זה היה דוחה עכשיו נייל" אמרתי ורצתי לכיוון הדלת, פותחת אותה ומביטה בו שוב, מבטו היה מבולבל. הנדתי בראשי לכיוונו, והמשכתי לרוץ לכיוון חדרי.
מה קרה כאן עכשיו? המשכתי הגעתי לקומה שלי והאטתי את צעדיי. זה לא יכול לקרות. אני אוהבת את הילד הזה יותר מידי בשביל לתת לזה לקרות. כן, אני אוהבת אותו, בתור ידיד. אבל מסתבר שהוא מחבב אותי בדרך קצת שונה. פאק! הכל הולך להיות כל כך מביך עכשיו ביננו. מההתחלה נמנעתי ממערכות יחסים עם אנשים בתוך הבית. אני לא צריכה עוד בעיות. אך הנה, בדיוק מה שהכי ניסיתי להימנע ממנו. אולי הייתי קצת קשה מידי עליו? נזכרתי במבט המבולבל שהיה על פניו לפני שעזבתי. זה לא שאפשר להאשים אותי, זה פשוט הגיע משום מקום ונבהלתי. אני ממש לא רוצה שהקשר שלנו יהרס, אני באמת אוהבת אותו, אני לא רוצה לפגוע בו. למה הכל חייב להיות כל כך מסובך?
נכנסתי לחדרי ונעלתי את הדלת ראיתי את רוני שוכבת על מיטתה. היא נראית מוטשת. "היי, איך היתה המשימה?" שאלתי והתיישבתי על מיטתה. "טוב אז, בהתחלה הל-" "כן אוקיי, זה לא משנה, אנחנו צריכות לדבר" קטעתי אותה. היא הסתכלה עלי עם גבה למעלה, ובחנה את בגדי. "איפה היית?" היא שאלה. נשמתי נשימה עמוקה. "אז ככה, נייל הציע לי לבוא לראות סרט רק שנינו ו-" "רק שניכם?? כאילו.. לדייט??" שאלה ופערה את עיניה. "מה? לא! זה ממש לא היה דייט! לפחות הוא לא הציג את זה ככה.. בכל מקרה, איכשהוא הגענו למצב שהיינו שנינו מתחת לשמיכה ו-" "איכשהוא?" היא שוב קטעה אותי עם חיוך ספקני. "כן איכשהוא, עכשיו תפסיקי להפריע לי! אז בקיצור, היינו מתחת לשמיכה ויצא מצב שהוא נישק אותי ואנ-" "הוא עשה מה???" היא צעקה "את מוכנה לתת לי לדבר?? טוב, אז הוא נישק אותי ובהתחלה נבהלתי, אבל ניסחפתי לזה ואני סוג של.. טוב, נישקתי אותו בחזרה, אבל אחרי זה דחפתי אותו התעצבנתי.. ממש בקטנה, לא משהו רציני, ואז, טוב.. רצתי לכאן" אמרתי והסתכלתי עליה. מחכה שתגיב "נו??" אמרתי אחרי כמה שניות של שקט "אה סיימת?" אמרה. הסתכלתי עליה במבט עצבני והיא גיחכה.
"אוקיי אני צריכה שתסתכלי לי בעיניים ותגידי לי את האמת" היא אמרה לי. הסתכלתי אליה. "מה את באמת מרגישה לנייל?" אמרה עם גבה מורמת. נשכתי את שפתי התחתונה מעט "תאמת, אני כבר לא יודעת, אני אוהבת את המטומטם הזה אוף! אני כל כך לא רוצה שהמצב ישתנה ביננו עכשיו. אני רוצה שהוא ימשיך להיות הדביל שמצחיק אותי. שימשיך להיות החבר הכי טוב שלי-" "אממ אממ." רוני השתעלה לעברי "סליחה, הבן חבר הכי טוב שלי" אמרתי. נשכבתי לידה והסתכלתי על התקרה. "תחשבי על זה לשנייה, ניילר הוא אולי הבנאדם הכי חמוד ורגיש שאנחנו מכירות, הוא תמיד יודע איך לגרום לך להרגיש יותר טוב כשאת בבאסה, אם את לא מתכוונת לתת לזה צ'אנס לפחות תדברי איתו על זה, וכמה שיותר מהר, לפני שזה יהיה מאוחר מידי ותאבדי אותו" אמרה. נאנחתי בשקט "כנראה שאת צודקת" אמרתי. קמתי והסתכלתי לעברה. הרגליים שלה רעדו מעט. "מה יש לרגליים של-" התחלתי להגיד. ואז פערתי את עיני ופתחתי את פי. "אין שום דבר עם הרגליים שלי! פשוט קר פה" היא אמרה וכיסתה את רגליה בשמיכה. "כן, פשוט קר פה" אמרתי וקרצתי לכיוונה. היא עשתה פרצוף חמוץ וכיסתה את פניה בשמיכה. אני לא יציק לה היום כי היא גם ככה מוטשת מהמשימה. אבל אל תדאגו אני יוציא ממנה את הכל מחר. צחצחתי את שיניי ועליתי על מיטתי "לילה טוב רון" אמרתי לה. אך היא כבר נרדמה.
YOU ARE READING
Bloody kiss/ Harry Styles
Action{הוקפא} ~הוא התחיל ללכת לכיוון שלי, והתחלתי להתרחק מהר יותר, עד שהגעתי לקיר ולא יכולתי ללכת לאף מקום. הוא המשיך להתקרב אליי עד שנעצר מולי, שפתינו קרובות יותר מתמיד "לא חבל ללכת עכשיו אחרי שהתאמצת כל כך להגיע לכאן?" לחש לאוזני. הרגשתי את נשמתי נעצרת...
