נקודת מבט: קנדל
שיעול קולני יוצא מגרוני, ואני שוכבת במיטתי. כמה צפצופים נשמעו, והוצאתי את מד החום מפי. "אמאאא" קראתי ושמעתי את הדלת נפתחת, ואת אימי מתקדמת לכיווני. "39.6" אמרתי לה והנחתי את ידי על ראשי. "זה כל כך לא הוגן! אני רציתי לצאת איתכם לחופשה" התלוננתי. "אני יודעת מתוקה שלי, אבל עדיף שתישארי בבית ותנוחי, הבריאות שלך יותר חשובה מהחופשה הזאת." אמרה והניחה את ידה על אחת מלחיי, מלטפת אותה בעדינות. "קלריס!" אימי קראה בקול. אחרי כמה שניות ראיתי את קלריס העוזרת שלנו. "תכיני לקנדל תה קמומיל, ותביאי לה את האקמול מהשיש." אמרה אימי לקלריס. קלריס הנהנה לכיוונינו והתחילה להסתובב לכיוון הדלת. "היום קלריס! את לא רואה שאני גוססת פה?!" צעקתי לעברה בעצבנות, והיא מיהרה לצאת מהחדר.
"אנחנו מתכוונים לצאת בעוד כמה דקות, אם את צריכה משהו תקראי לקלריס, אוקיי חמודה שלי?" אימי אמרה לי כשעמדה ליד דלת חדרי. "פשוט תלכי כבר! אין לי כוח לראות את הפרצוף שלך יותר" אמרתי בעצבנות כשפניי בתוך קבורות בתוך הכרית. אימי השמיע קול אנחה שקט ויצאה מחדרי. סוגרת את הדלת אחריה. הסתובבתי לכיוון השידה, ושיחררתי אנחה עצבנית. "קלריס!!" קראתי והחזרתי את פני לתוך הכרית. "כן?" שמעתי אותה פותחת את הדלת בזהירות. "תכיני לי עוד תה" אמרתי והיא הנהנה לכיווני ולקחה את הכוס הריקה מהשידה לידי לפני שיצאה מחדרי.
"למה, למה הכל קורה דווקא לי?? מה עשיתי רע בחיים? החיים שלי בזבל. בואו תהרגו אותי וזהו!" אמרתי לעצמי בשקט, ודפקתי את ראשי לתוך הכרית כמה פעמים. עד שהעייפות התחילה להשתלט עליי ונרדמתי מיד.
************
הערת הכותבת:
אני יודעת שהפרק היה קצר, אבל הפרק הבא יהיה יותר ארוך מהרגיל, אני ישתדל לסיים לכתוב אותו היום.
YOU ARE READING
Bloody kiss/ Harry Styles
Acción{הוקפא} ~הוא התחיל ללכת לכיוון שלי, והתחלתי להתרחק מהר יותר, עד שהגעתי לקיר ולא יכולתי ללכת לאף מקום. הוא המשיך להתקרב אליי עד שנעצר מולי, שפתינו קרובות יותר מתמיד "לא חבל ללכת עכשיו אחרי שהתאמצת כל כך להגיע לכאן?" לחש לאוזני. הרגשתי את נשמתי נעצרת...