Bloody kiss/ Harry Styles

Simple but effective

נקודת מבט: ורוניקה

הרגשתי ביד גדולה מונחת על לחיי, מלטפת אותה. "ורוניקה" שמעתי קול אומר לי. התהפכתי עם ראשי במיטתי והוצאתי קול עייף. "ורוניקה את צריכה לקום" שמעתי קול גברי פונה אליי. גברי.. רגע מה. סובבתי את ראשי במהירות, משפשפת את עיניי, ומסתכלת על פני הגבר שנמצא לידי. צרחה קטנה בקעה מגרוני כשראיתי את מר. סטיילס יושב במיטתי ומלטף את לחיי. "את צריכה לצאת עם כולם למשימה בעוד פחות מחצי שעה,  כדאי שתתחילי להתארגן" הוא אמר והוריד את ידו ממני, קם מהמיטה. מה לעזאזל? מה הוא עושה בחדר שלי? "א- איך נכנסת לפה?" שאלתי, עדיין מבוהלת מהעובדה שהוא היה בחדר שלי בזמן שישנתי. "דפקתי בדלת ואף אחד לא ענה אז פתחתי את הדלת עם המפתח מסטר" אמר והסתכל לעיני. אז הוא פשוט יכול לפתוח את הדלת מתי שהוא רוצה, ואם הייתי במקלחת?? "את מרגישה יותר טוב?" שאל וחייך אלי חצי חיוך. "אממ.. כן, נראה לי" אמרתי, קמה מהמיטה והולכת לכיוון הארון, מוציאה מדים שחורים נקיים ומסתובבת בחזרה לעברו, מחכה שהוא יצא מהחדר. אחרי כמה שניות הבנתי שהוא לא מתכוון לצאת, נכנסתי לשרותים ונעלתי את הדלת אחרי, אני לא צריכה שהוא יכנס לי באמצע.  כשסיימתי להתארגן פתחתי את הדלת וראיתי אותו עומד ליד דלת החדר. "את מוכנה?" שאל ופתח את הדלת. הנהנתי אליו ויצאתי, הוא מאחוריי. הראש שלי עדיין כואב, אז שמתי את ידי על מצחי, מנסה לעסות אותו כדי להעביר את הכאב. "את בטוחה שזה בסדר שתצאי? אני לא רוצה שתלכי לשם אם את מרגישה שזה קשה לך" אמר וסובבתי את ראשי אליו. "לא זה בסדר, אני בסדר" אמרתי וחייכתי חיוך קטן. המשכנו להתקדם לחדר הנשקים. לפני כל משימה כל אחד מקבל נשק. נכנסנו שכולם כבר שם בוחנים את הכלים במבטם המתלבט. ראיתי את ג'סי ליד קיר הסכינים והתקרבתי לעברה. "היי" אמרתי והעברתי את מבטי על הסכינים. "איפה היית לעזאזל? אנחנו כבר התכוונו לצאת" אמרה. "נרדמתי ולא שמתי לב לשעה" אמרתי ומשכתי בכתפיי, בזמן שהוצאתי סכין קטנה וחיברתי אותה לשרוול המדים שלי. "טוב, לפחות הגעת לפני שיצאנו" אמרה, בזמן שעברנו לקיר של האקדחים. לקחנו כל אחת את האקדח שאנחנו משתמשות בו בדרך כלל ויצאנו מהחדר לכיוון השער, כשרוב האנשים כבר לידו. "תזכרו את התוכנית, אני לא רוצה לשמוע על טעויות שקרו, אתם נכנסים, לוקחים את מה שאתם צריכים, ויוצאים. לא מתעכבים על שטויות" מר. טומלינסון אמר בזמן שפנינו לכיוון הוואן שלנו. נכנסנו לתוכו והבוסים אחרינו. והתחלנו לנסוע לכיוון המקום.

************

לאחר בערך חצי שעה של נסיעה, שלאורכה ניזרקו אלי כמה מבטים מכיוון מר. סטיילס, הגענו לבית ענקי. הוואן נעצר מאחורי הבית והדלת נפתחה. מר. טומלינסון המשיך לקשקש על כמה דברים אך לא ממש הקשבתי. כל אחד לקח את את כליו ויצא מהדלת אחרי מר. טומלינסון. חיכיתי שכולם יצאו, עצמתי את עיניי ולקחתי נשימה עמוקה. הראש שלי מתפוצץ  ויש לי מעט סחרחורת, אבל אני ינסה לעשות את המשימה הזאת על הצד הכי טוב שאפשר. פתחתי את עיניי והתכוונתי לצאת כשהרגשתי יד מחזיקה בזרועי. הסתובבתי לאחור ופגשתי בעיניו של מר. סטיילס. הוא חייך חיוך קטן לעברי. "את בטוחה שאת יכולה לעשות את זה?" שאל אותי "הכל בסדר בוס, אני בסדר" אמרתי ושלחתי אליו חיוך קטן. הוא עזב את ידי וירדתי מהוואן, הוא יורד אחרי. "למקרה שתוקפים אתכם אני מחלק אותכם עכשיו לקבוצות ואתם לא עוזבים אחד את השני, ליאם ו.. זין, אתם קבוצה אחת" אמר מר. טומלינסון. "זה זאין" אמר לו זאין בשקט כשליאם גיחך מעט, וזאין נתן לו מכה קטנה בכתף. "כן אוקיי, ג'סיקה והאירי" ג'ס הרימה את מבטה במהירות וסובבה אותו אל נייל שעשה בדיוק את אותו הדבר. היא סובבה את מבטה אליי במהירות כך שנייל לא יוכל לראות אותה וזרקה לי מבט נואש, החזרתי לה מבט ומשכתי בכתפיי. "אוסקר ו.. אממ.. את שם" אמר והצביע עליי. "ורוניקה" מר. סטיילס מיהר לומר. "כן, אוסקר וורוניקה" אוסקר התקרב לעברי והחלפנו אגרופים, תוך כדי הוא קרץ לי ואני צחקתי בשקט. שמעתי את מר. סטיילס משתעל בשקט ומסתכל על אוסקר במבט מעט עצבני. "קדימה חברים, אני לא רוצה שיקרו בעיות, אתם מתקתקים את זה, בהצלחה" אמר מר. טומלינסון וכולם התקדמו לכיוון השער האחורי "בהצלחה, קטן עלייך" שמעתי את מר. סטיילס לוחש לי מאחורי גבי. חייכתי אליו חיוך קטן והתקדמתי עם כולם.