נקודת מבט: מר. סטיילס
הגענו למבנה וכולם כבר יצאו מהרכב. "היי, ורוניקה" אמרתי בשקט וליטפתי את לחיה. "ורוניקה הגענו" היא השמיעה קול המהום קטן והתחילה לפתוח את עיניה והפנתה את מבטה אלי. ואני יכול להישבע שצבע עיניה הפך מחום שחור, לאדום, כאילו.. כאילו אפשר לראות להבות בתוך עיניה. ככה הם נראו אתמול כשהיינו בחוף. כאילו העיניים שלה מנסות להפנט אותי, וזה מצליח. הילדה הזאת כל כך מיוחדת, ואני רוצה אותה לעצמי.
הבטנו אחד בשני לכמה שניות כשידי עדיין מלטפת את לחיה. אבל לא יכולתי יותר. התקדמתי עם פניי לעברה באיטיות והנחתי את שפתיי על שפתייה. עצמתי את עיני, מנשק אותה בעדינות. אבל לא היה צריך יותר מזה כדי שיעברו צמרמורות בכל גופי. השפתיים שלנו נעות בצורה מושלמת, כאילו נועדו אחד לשנייה. היא הרימה את ידה והעבירה אותה על שערי, היא הניחה אותה על עורפי והתנתקה ממני באיטיות, אך פנינו עדיין קרובות.
היא פתחה את עיניה והסתכלה בעיני. "אתה יכול להסביר לי, בבקשה" אמרה והורידה את ידה ממני. "להסביר את מה?" שאלתי בשקט. "את.. את כל המצב הזה, מה זה אמור להיות, אני רוצה הסבר" אמרה. לקחתי נשימה עמוקה ושחררתי. "תקשיבי לאב, את מיוחדת, את גורמת לי להרגיש דברים שלא הרגשתי לפני, אני רוצה אותך,כל כך רוצה אותך" אמרתי. היא ליקקה את שפתה התחתונה. "אתה יודע שזה" אמרה והצביע על שנינו "זה לא יכול לקרות, זה לא יעבוד, זה פשוט לא נכון." אמרה והשפילה את מבטה. אני יודע, לא מערבבים רגשות עם עבודה.
העברתי את ידי לסנטרה והרמתי את ראשה. "היי, תסתכלי עלי, אנחנו יכולים לעשות את זה, ואני לא מתכוון לוותר על מה שאני מרגיש כלפייך בגלל איזה חוק מטופש" אמרתי ובהיתי ישר בעיניה. "אני לא רוצה לאבד את מה שיש לי, המקום הזה הוא הכל בשבילי, והאנשים פה חשובים לי, המקום הזה הוא כל מה שאני מכירה" אמרה בלחש. "אל תדאגי לגביי זה, הכל יהיה בסדר, אני מבטיח" אמרתי והיא הינהנה. חוץ מזה.. אף אחד לא צריך לדעת מזה כלום, נכון?" אמרתי. "אתה באמת חושב שאפשר להסתיר את זה מכולם?" שאלה אותי. "אפשר לנסות" אמרתי. "כל מה שאני יודע זה שאני לא מתכוון לוותר עלייך" היא חייכה והינהנה. "נישקתי עוד נשיקה אחת קטנה על שפתיה וקמתי.
"כדאי שנצא" אמרתי והושטתי לה את ידי. היא תפסה בידי וקמה. היא יצאה, ואני אחריה. הגענו לשער ועצרתי אותה. "היי, תזכרי, שום מילה לאף אחד. היא הינהנה ופתחה את השער. אני כל כך מקווה שזה יעבוד, אני לא רק רוצה אותה, אני צריך אותה, אני חייב שהיא תהיה רק שלי. זה כל כך לא מתאים לי, אני בן אדם של סטוצים, בחורה אחרת כל לילה, אבל הילדה הזאת פשוט משגעת אותי. "אז נתראה מחר" אמרתי. כשהגענו למדרגות. "כן, ביי" היא אמרה וחייכה אלי לפני שעלתה במדרגות לקומה השלישית. זה לא נכון, זה אסור, אבל אני פשוט לא יכול לשלוט ברגשות שלי אליה, ואני שונא את זה, אני שונא להיות בחוסר שליטה.
עליתי לקומה הרביעית והתקדמתי לכיוון חדרי. "היי, הארולד, מה לקח לך כל כך הרבה זמן?" ראיתי את לואי יוצא מהחדר שלו. אם הוא יגלה משהו על זה, הלך עליי, ועליה. "הייתי צריך קצת אוויר" אמרתי ונכנסתי לחדר שלי, סוגר את הדלת אחרי ומונע ממנו לשאול עוד שאלות. הורדתי את חולצתי, החלפתי את המכנס שלי לטרנינג אפור, ונכנסתי למיטתי. אני לא יודע איך, אבל אני יגרום לזה להצליח, גם אם זה יעלה לי בלאבד את כל מה שיש לי.
YOU ARE READING
Bloody kiss/ Harry Styles
Acción{הוקפא} ~הוא התחיל ללכת לכיוון שלי, והתחלתי להתרחק מהר יותר, עד שהגעתי לקיר ולא יכולתי ללכת לאף מקום. הוא המשיך להתקרב אליי עד שנעצר מולי, שפתינו קרובות יותר מתמיד "לא חבל ללכת עכשיו אחרי שהתאמצת כל כך להגיע לכאן?" לחש לאוזני. הרגשתי את נשמתי נעצרת...