Bloody kiss/ Harry Styles

mission begins

נקודת מבט: ורוניקה 

"היי! קומי כבר!" שמעתי צעקות והרגשתי את השמיכה נמשכת ממני. חיפשתי אחריה עם ידי כשעיניי עדיין עצומות, אך לא הצלחתי למצוא אותה. פתחתי את עיניי, מתרגלת לאור שנכנס מהחלון. "יופי עכשיו קומי!" ראיתי את ג'סי עומדת מולי ומחזיקה את השמיכה בידה האחת, וזוג נעליים בידה השנייה. "מה, למה?" שאלתי עם קול עייף בזמן שהיא הפילה את הדברים מידיה ומשכה את ידי, מכריחה אותי לעמוד. אך ברגע שעזבה אותי נפלתי בחזרה על מיטתי בלי שליטה. "הכל בסדר?" ג'ס שאלה עם מבט מבולבל. "כן אממ.. נראה לי שאני יכנס למקלחת לכמה דקות." נעמדתי שוב, מרגישה את הכאב החד ברגליי אך מנסה להתעלם ממנו. לקחתי כמה בגדים מהארון ונכנסתי למקלחת. פתחתי את הברז ושטפתי את גופי במים החמים , נזכרת בכל מה שקרה אתמול. אני כל כך רוצה לספר על זה לג'סי, אבל הבוס אמר לי לא לספר.. אני כנראה הולכת לספר לה בכל מקרה.. אני פשוט צריכה למצוא את הזמן המתאים, אני לא צריכה שהיא תתחרפן לי.

כשיצאתי מהמקלחת ג'סי כבר הייתה מוכנה. "את מרגישה יותר טוב עכשיו?" שאלה אותי. "כן.. סתם הייתה לי סחרחורת מקודם. היא צימצמה את עיניה והסתכלה עלי במבט ספקני. "כן, אוקיי" אמרה והביאה לי את המסרק. "למה כל הפגישות האלה מתחילות כל כך מוקדם, היה הורג אותם להתחיל ב10?!" שאלתי עצבנית בזמן שסירקתי את שערי. "את מוזמנת לשאול את.. מר סטיילס בעצמך" אמרה והסתכלה לעברי, בוחנת את פני. "כן, אני אשאל" אמרתי בציניות וגלגלתי את עיני. סיימתי להסתרק ונעלתי את נעלי. ג'סי פתחה את הדלת ויצאה, אני אחריה. התחלנו ללכת, ועיני נעצמו כמה פעמים. אך ג'סי דאגה שהם ישארו פתוחות בכך שהכתה בראשי. הגענו לדלת והתכוונו להיכנס. נזכרתי שמר סטיילס יהיה שם. זה הולך להיות כל כך מוזר לראות אותו אחרי אתמול. "רגע!" אמרתי כמעט צועקת ופערתי את עיני מעט כששמעתי אותה אומרת בדיוק את אותו הדבר. "מה יש?" שאלתי. "נייל הולך להיות שם?" שאלה וקיווצה מעט את גבותיה "אוי.. אממ כן, נראה לי" אמרתי. היא פלטה נשימה שקטה והסתכלה אליי. "ומה הבעיה שלך?" שאלה אותי. "אני אממ.. ה.. הסחרחורת חזרה לי" אמרתי והחזקתי את הקיר עם ידי כדי להמחיש. היא הסתכלה עלי "אחרי שהחרא הזה מסתיים יש לנו כמה דברים לדבר עליהם" היא אמרה וחיוך ערמומי על שפתיה. גלגלתי את עיניי בזמן שהיא פתחה את הדלת. רוב היחידה כבר הייתה שם, אך אני לא רואה את מר. סטיילס. "את רואה אותו?" ג'סי שאלה אותי ובחנה עם מבטה את כל החדר, מחפשת אחר נייל. חיפשתי אחריו בעיני. "הנה הוא" אמרתי והצבעתי לכיוון השולחן. הוא הסתכל לכיוונינו וג'סי מיד הסתובבה לאחור. "למה הוא מסתכל עלי ככה? שיפסיק להסתכל עלי ככה!" היא לחשה צעקה לי. גלגלתי את עיניי והתיישבתי בשולחן, בקצה הכי רחוק מנייל, היא באה אחרי, מביטה לכל מקום חוץ מאליו. 

הדלת נפתחה והפנתי את מבטי אליה. מר. סטיילס ומר. טומלינסון נכנסו אל תוך החדר והתיישבו בראש השולחן. הפעם מר. סטיילס לא בחן את פני כולם, אלה ישר הנחית את עיניו על שלי. הלחיים שלי התחילו לבעור ומיהרתי להסיט את מבטי. "בוקר טוב לכולם" מר טומלינסון התחיל להגיד. "אספנו הרבה מידע שיעזור לנו, ואני יודע שזה מרגע לרגע, אבל המשימה האמיתית תתקיים היום" כולם פערו את עיניהם "ה- היום?" סיזר שאל. "אנחנו עדיין לא יודעים כלום, לא היה לנו זמן להתכונן" אוסקר אמר. "אנחנו יודעים, ואנחנו ננסה להדביק פערים עכשיו" מר טומלינסון אמר. ראיתי את מר סטיילס קם מכיסאו ומתחיל להסתובב מאחורי השולחן בזמן שמר טומלינסון המשיך לדבר. "היום בצהריים הם יוצאים לחופשה. ככה שלא יהיה מי שיפריע לנו. זה הדגם של הבית" אמר מר. טומלינסון והצביע על הולוגרמה שהופיע על השולחן. עיניי התחילו להיעצם, והעייפות חזרה להשתלט עלי. לפתע הרגשתי יד מונחת על כתפי ומיהרתי לפתוח את עיני ולהסתכל לאחור. ראיתי את מר סטיילס מביט בי עם חצי חיוך על פניו, מהנהן לכיווני וממשיך ללכת. הסתכלתי לכיוון ג'סי, אך זה לא נראה כאילו היא קלטה משהו ממה שקרה. "אנחנו מתכננים להיכנס משער הכניסה" אמר מר. סטיילס והצביע לכיוון השער הקדמי. "אבל אם הם סחרו מנקה או משהו כזה? היא ישר תראה אותנו מהכניסה הקדמית. לא עדיף להיכנס מהשער האחורי?" שאלתי בשקט. הרגשתי את מבטו של מר. סטיילס מונח עלי וזזתי מעט באי נוחות. "יש משהו במה שהיא אומרת.." מר סטיילס. פנה למר. טומלינסון. "אממ כן, כנראה" אמר לו. "אנחנו ננסה לבנות את הפריצה מחדש מהשער האחורי" אמר מר. סטיילס והצביע על כל מיני מקומות שונים בבית. ניסיתי להתרכז בדבריו, אבל היה לי קשה מדי כשכל כמה שניות הוא הפנה את מבטו אלי, והעייפות שלי לא בדיוק עזרה בזה. 

הישיבה נגמרה כשכל אחד ידע מה התפקיד שלו, גם אני.. בערך. כולם יצאו מחדר הישיבות. ג'סי ואני התכוונו לצאת גם. כשפתאום מר. סטיילס קרא בשמי. הסתובבתי לעברו, הוא עמד ליד השולחן. "את יכולה להשאר פה לדקה, אני רוצה לדבר איתך" אמר לי. סובבתי את ראשי לעבר ג'סי. היא שלחה לי מבט של 'זה בסדר?' הנהנתי לכיוונה. "אני כבר באה" אמרתי לה והיא חייכה אלי ויצאה. התקדמתי לכיוון מר. סטיילס ונעמדתי לידו כשידי מושענת על השולחן, והשתדלתי לשמור על עיני פקוחות. "את בסדר? את לא נראית כל כך טוב.." הוא אמר והסתכל עלי במבט דואג. "מה? לא, אני בסדר, אני רק קצת עייפה.." אמרתי. "את בטוחה שזה רק זה? את נראית ממש חיוורת" אמר. "אני רק צריכה להתאפס על עצמי ואני ירגיש יותר טוב" "יופי, כי אני צריך אותך עם אנרגיה למשימה היום" חייכתי חיוך קטן והנהנתי בזמן שהוא בהה בעיני עם העיניים החלומיות שלו. "אוקיי, אז.." אמרתי מטה את ראשי מעט לכיוון הדלת. "אה.. כן" הוא אמר. הנהנתי לכיוונו והתחלתי להתקדם לכיוון הדלת. "ורוניקה.." הוא קרא. הסתובבתי אליו. "אני חושב שאנחנו צריכים לדבר על.. אתמול, את יודעת." הוא אמר לי. לא לא לא לא אני ממש לא רוצה לדבר על זה, ובטח שלא עכשיו. "אממ כן.. אבל, אולי עדיף בזמן אחר, שאני ירגיש קצת יותר טוב?" אמרתי לו. "אה כן, זה כנראה רעיון יותר טוב" הוא אמר והתחיל להתקדם לכיווני, נעמד מולי. "לכי לישון קצת. זה יעזור לך להרגיש יותר טוב" הוא אמר והסיט קבוצת שיערות אל מאחורי אוזני. "אממ כן אני אלך" אמרתי. הוא הביט על שפתיי לכמה שניות, ואז התקרב לעברם, הסטתי את פני לצד במהירות, כך ששפתיו פגעו בצד שפתיי, אך לא ממש נגעו בהם. הוא הרחיק את ראשו מעט, ושיחרר אנחה בזמן ששפשף את מצחו. "א- אני אלך עכשיו" אמרתי. הסתובבתי לאחור ויצאתי בצעדים מהירים.

אני לא יודעת מה בדיוק המצב ביננו. לפי מה שהצלחתי להבין, זה היה מקרה של פעם אחת, טעות. לא משהו שאמור לחזור על עצמו. אבל אז הוא ניסה לנשק אותי שוב. מה זה אמור להביע? הוא רוצה שזה יהיה יותר מסתם לילה אחד? או שהוא בעצמו לא יודע. כל הדברים האלה עושים לי כאב ראש גדול יותר. אני פשוט אלך לישון לכמה שעות. כשאקום אני יהיה חייבת לקבוע זמן לדבר איתו על זה. אי אפשר להשאיר את הדברים תלויים באוויר. אבל עד אז אני ייתן לעצמי כמה זמן להירגע. בכל זאת, יש לי משימה להתכונן אליה היום.