My Best Friend

פרק 34❤️

נקודת מבט אמה
אחרי שהרופא אמר שהכל טוב הערתי את כולם ואמרתי להם ללכת לבתים שלהם
״מעניין מי התעלל בו ככה?״ שאלתי את קאי
״כן מעניין״ הוא אמר אבל משהו בדיבור שלו היה נשמע שהוא יודע משהו
״קאי חסר לך שאתה יודע משהו ואני לא״ הזהרתי אותו
״מה את רוצה אני לא יודע כלום״ אמר אבל עדיין זה נשמע שהוא כן יודע

נקודת מבט שון
״אח.. אמממ״ מילמלתי
פתחתי את העיניים וראיתי שאני בבית חולים
״פאק איך הגעתי לכאן?״ מילמלתי
״רוי? איפה רוי״ לחשתי לעצמי
״אחות!״ ניסיתי לצעוק אבל אין לי כוחות בגוף
ניתקתי את עצמי מכל המחטים ומכל הדברים שהיו מחוברים לי לגוף
ונעמדתי לאט לאט
״סעמק אחח..״ אמרתי שנפלתי מהמיטה
הלכתי למראה והורדתי את הבגדים
״אני לא מאמין... כל זה מהבן זונה הזה״ אמרתי והסתכלתי על הגוף שלי בגועל
תמיד השקעתי בגוף שלי אני הייתי מתאמן אכלתי נכון וטיפחתי אותו והוא הרס לי את כל העבודה הקשה
טוב טוב להתרכז איפה הבגדים?!
״הנה״ ראיתי שהם מונחים על כורסא ליד המיטה
התלבשתי מהר והתחלתי ללכת בחדר עד שזה יראה שאני הולך רגיל
״יאלה שון קטן עלייך״ עודדתי את עצמי
פתחתי את הדלת ויצאתי כמו רוח משם, התחלתי ללכת מנסה לא להראות חשוד
״סליחה אדוני״ איזה אחות פנתה אליי
״כן?״ נבהלתי
״את מי אתה מחפש?״ שאלה
״אהה.. אני? את זאתי נו... את אישתי״ נפלט לי
״אשתך אתה נראה בן 17?״ שאלה
״היופי לא בוגד בי... סתם סתם אני בן 24״ שיקרתי
״חחחח חמוד איפה היא נמצאת?״ שאלה ״מי?״ שאלתי כמו מפגר
״אישתך״ אמרה ועשתה פרצוף
״אהה אישתי היא במחלקת יולדות, ילד ראשון ובדיוק באתי מהעבודה ואני לא יודע איפה זה״ שיקרתי שוב
״תראה אתה...״ התחילה לדבר ונגעה לי ביד
״אח!״ צעקתי מכאב ״קרה משהו?״ שאלה ״לא לא אני פשוט...״ גימגמתי
״פשוט מה?״ שאלה ״פשוט... אממ הרגשתי כאב חד ביד אבל זה בסדר כנראה חשמל סטטי״ אמרתי
וואו אני תותח נודר
״אה חחח אז אתה עולה לקומה 5 פונה ימינה למחלקת יולדות ומשם תשאל״ אמרה וחייכתי אליה
״תודה״ אמרתי ״בכיף ומזל טוב״ אמרה והלכה
יואו זה היה קרוב! עוד שנייה והיא הייתה מגלה
המשכתי ללכת לכיוון היציאה ובום! אני בחוץ
הכנסתי את הידיים לכיסים ״יש הארנק פה״ לחשתי
אחרי כמה דקות המונית שהזמנתי הגיעה, נכנסתי אליה ״היי אני צריך לרחוב התמרים 27״ אמרתי
״זה שלושים שקל״ אמר והבאתי לו
הנהג החל לנסוע ״אז מה עשית בבית חולים?״ שאל
״אה.. אישתי בדיוק ילדה אז אני מביא את הסלקל״ אמרתי
״אישתך? בן כמה אתה?״ שאל
״אני לא מבין למה כולם שואלים אותי את זה... איך אני נראה לך?״ זרמתי עם השיחה
״17-18 ככה״ אמר ואני התחלתי לצחוק
״אני בן 24״ אמרתי והוא צחק
״אחי יפה אתה לא נראה״ אמר ואני הינהנתי
״הגענו״ אמר אחרי כמה דקות
״תודה לך״ אמרתי ויצאתי במהירות מהרכב
רצתי לכיוון הבית וטיקטקתי בדלת
*טוקטוקטוק*
הדלת נפתחה ואמא שם והפרצוף שלה היה בשוק
״איפה רוי?״ שאלתי בחדות והיא שתקה
״איפה רוי?!״ הרמתי את הקול
״אני לא מאמינה שון... אתה בסדר״ מילמלה
״בסדר אני לא״ אמרתי
״אבל זה קרה לא מזמן איך יצאת מזה כזה מהר?״ שאלה
״היה לי אנשים לצידי שאהבו אותי... עכשיו איפה רוי!?!?״ כמעט צעקתי
פתאום ראיתי מישהו מאחורי אמא
״אבא?״ לחשתי
״בן למופת״ חייך והרגשתי את העצבים בגוף שלי והפנים שלי רק מתחממות
״שרדת, זה קרה לא מזמן ואתה בסדר״ הסתכל בפליאה
״אצלנו השתחררו רק אחרי חודש, ובכלל דוד שלי השתחרר אחרי חצי שנה״ החל לספר ״אתה שברת שיא...״ לחש
״מעניין לי את הפאקינג תחת איפה רוי?!״ צעקתי
״אני כבר לא יכול להרביץ לך...״ מילמל אבא לעצמו
״מה זאת אומרת״ שאלתי
״זאת אומרת שמי שמשתחרר מהר עד חודש לא נוגעים בו יותר״ אמר כאילו מבואס
״איזה כיף לי! עכשיו איפה הוא?״ שאלתי שוב
״אין לי מושג הוא לא בבית כבר יותר משבועיים״ אמא אמרה
״סעמק!״ צעקתי
״אהה ועוד משהו...״ התחלתי לדבר
״אתם מפלצות... אתם לא אנושיים... אתם חראות..... ואותי ואת רוי אתם לא תראו יותר! לעולם!״ אמרתי והלכתי

אז אבא של שון עוד ירדוף אותו?
תהנו❤️