פרק 19 ❤️

324 19 0
                                    

׳אז לא נראלי שאתה יודע מי אני ואתה גם בחיים לא תאמין וזה אחת הסיבות שתצטרך להבין לבד מי אני, אני ביקשתי ממנו לשלוח לך את המכתב הזה כי אני יודע שאני לא יוכל לעמוד בזה, קשה לי ואני מאמין שגם לך, רק בבקשה שון תעשה חושבים עם עצמך ותגלה מי זה אני סומך עליך! אולי זה יקח ימים או חודשים או אפילו שנים אבל אני סומך עליך! שתמצא אותי! בבקשה שון אני מתחנן׳
״וואט דפאק״ מילמלתי לעצמי
מי שלח לי את המכתב הזה?
מי כתב את המכתב הזה?
למה המישהו הזה סומך עליי כל כך?
ואת מי אני צריך למצוא?
כל השאלות האלה לא מפסיקות להדהד לי בראש
בזמן שאני מנסה להבין כבר איזה כמה דקות לא שמתי לב שדפקו בדלת
״מי?״ צעקתי
״תפתח!״ שמעתי בקול בכי
מה? זה היה רוי?
רצתי לכיוון הדלת ופתחתי אותה במהירות ואני רואה את רוי כולו דם ומכות וסימנים
״מה קרה? חשבתי שנפטרנו מזה״ אמרתי מחבק אותו
והוא לא הגיב לי חזרה
״טוב תעלה להתקלח ונדבר?״ שאלתי והוא הנהן
אחרי עשר דקות שהוא מתקלח הוא בא לסלון
״עכשיו תספר לי מה קרה״ אמרתי ברכות
״נכון כתבתי שאני אצל שי?״ אמר ״נו״ האצתי בו
״אז לא באמת הייתי אצלו״ אמר בשקט
״אז איפה היית?״ שאלתי
״ב..במש...במשטרה..״ גימגם
״מה אתה דפוק רוי לא הבנתי! אתה פאקינג רוצה להרוג את עצמך? אה ילד מפגר?!״ צעקתי עליו
״זה לא עוזר שאתה צועק עליי!״ צעק חזרה ואני נרגעתי
״בקיצור הלכתי להתלונן אצלם, ואמרתי שהם התעללו בנו ושיש לי אח גדול ואני גר איתו, ואז פתאום אמא ואבא היו שם מאחוריי והם אמרו ׳הנה אתה מותק, למה ברחת חמוד שלנו, אנחנו מצטערים׳ והם כאילו שיחקו אותה חמודים ואז אבא הלך לפקיד ואמר ׳הוא ברח מהבית כי לא נתנו לו לשחק עם החבר שלו ואין לו אח גדול בכלל׳ ואז הפקיד אמר ׳אה בעיות של מתבגרים שיהיה יום טוב׳ אמר ואז אמא ואבא דחפו אותי לרכב לקחו אותי לבית שלהם והתעללו בי ואז הם קשרו אותי והצלחתי לברוח ובאתי לפה״ אמר
ופה שלי היה פעור! אני בפאקינג שוק! נשמתי עמוק, כולי הייתי רותח מבפנים
״חסר לך רוי! חסר לך אם אתה זז מפה!״ אמרתי ויצאתי מהדלת בעצבים
הלכתי לכיוון ביתם ואחרי שתי דקות של הליכה הגעתי
כנראה הלכתי ממש מהר
״תפתחו!״ צעקתי בעודי מטקטק
״שון שכחת שאתה לא גר פה?״ אמא אמרה בקול מגעיל
״לא לא שכחתי תאמיני לי! עכשיו איפה הבן זונה השני?״ שאלתי בעצבים
״ילד! סע לי מהבית!״ אבא פתאום צץ
״תקשיבו ותקשיבו לי טוב יא בני שרמוטות פעם אחרונה שאתם מתקרבים או אליי או לרוי חסר לאחד מכם אם אתם רק מתקרבים לסביבה שלנו ולא לא אכפת לי שאתם ההורים שלי כי אתם לא, הורים לא מתנהגים ככה בקיצור אחד מכם שיתקרב אני הורג אותו! במלוא המובן של המילה שמעתם! רוצח, הורג, מתעלל, קובר ועוד כמה דברים, לא מעניין אותי כלום!״ אמרתי או יותר נכון צעקתי ויצאתי מהבית שלהם
חזרתי לבית כולי עצבני ואני רואה את אמה מנקה את הדם של רוי
״מה את עושה פה?״ שאלתי ושניהם העבירו את מבטם אליי
״אמרת שאני יבוא אליך ורוי פתח לי וראיתי אותו בוכה וכולו דם״ אמרה בלחש
״מה קרה לו?״ הוסיפה
״הסתום הזה רב מכות עם ילד בכיתה י״ אמרתי עצבני
״ולמה אתה כועס?״ אמרה וקמה לעברי
״כי כל פעם אני דואג לבעיות שלו״ אמרתי בכעס
״רוי מאמי תעלה לחדר״ אמרה אמה והוא עשה כדבריה
״שון מאמי אני יודעת כמה שהוא אוהב אותך ותאמין לי שהוא אוהב אבל חיים שלי הוא ילד קטן כולה כיתה ט אנחנו עוד שנייה מסיימים יב והוא, עדיין פיצי, ונכון שהוא מסתבך בשטויות אבל זה ילדים״ אמרה ברכות ובנעימות
״צודקת״ אמרתי ונישקתי אותה
״הוא אכל?״ שאלתי
״כן, הכנתי לו חביתה״ אמרה
״באמת שמזל שיש לי אותך את רוי ואת ג'יימס״ אמרתי
״ואל תשכח את...״ אמרה ונתנה לי להמשיך
״אממ עם כל הכבוד היילי וקיילי לא חשובות לי כל כך״ אמרתי בהיסוס והיא נאנחה
״מטומטם! ואל תשכח את ההורים! אלו שהביאו אותך לעולם!״ אמרה בהתלהבות
״כן לגבי זה..״ אמרתי
״מה?״ שאלה
״זה ארוך..!״ אמרתי מתחמק
״יש לי זמן״ אמרה
אני מת! מת לומר לה את האמת! אבל אני לא יכול! הבן אדם היחידי שסיפרתי לו לקח איתו את הסוד לקבר! אני שונא את זה אבל אני חייב לשקר!
״ההורים שלי נפטרו״ אמרתי
״אוי מאמי סליחה! אני מצטערת לא ידעתי!״ היא אמרה וחיבקה אותי
״זה בסדר זה קרה לפני חמש שנים בתאונה״ חירטטתי
״טוב אממ.. הכל לטובה לא?״ אמרה מנסה לשפר את האווירה
״חחחח כן מאמי!״ אמרתי ונישקתי אותה




My Best FriendWhere stories live. Discover now