אז היי !
אני שון
כן כן לא טעיתם שון ג'ולי הילד שכולם מדברים עליו
גם לי יש בעיות בחיים! לכל אחד יש לא?
כל הזמן חושבים שיש לי חיים מושלמים
חושבים שהמשפחה שלי מושלמת
חושבים שכל הבנות רוצות אותי
חושבים שכל הבנים רוצים להיות כמוני
חושבים שיש לי את...
נקודת מבט קיילי וואי אני לא מאמינה שהוא פאקינג נישק אותי באוטו והוא פאקינג אמר שהוא ינסה להיות איתי אימלה אני מתה!!!! התוכנית שלי הצליחה אבל כוסעמק עם האמה הזאת אני שונאת אותה ! שון עכשיו יצא להביא אוכל וניצלתי את ההזדמנות שאני לבד שיחה (ק- קיילי מדברת ב- ברנדון מדבר) ק נו עבד? ב כן ק איזה לא שמח אתה יש לך את אמה סוף סוף ב כן אבל לא רציתי ככה ק אל תשכח שהוא גנב לך אותה! אתה היית איתה קודם ב צודקת! והייתי צריך להשתמש באקדח ק זה בסדר אבל תדאג שהיא לא תדבר ב ברור ברור יאלה ביי ק בייוש סיום שיחה *השעה תשע בערב* חזרנו מהקניון וגרמתי לו לשכב איתי עוד פעם הייתי עייפה אחרי זה כאילו שון אתה ממש טוב אה ? נכנסתי להתקלח וישר אחרי זה נרדמתי *השעה עשר בערב* ״שון תביאי לי לשתות״ מילמלתי ולא היה מענה קמתי מהמיטה וראיתי שאין אף אחד לידי ״מה!?״ אמרתי מבולבלת ״איפה הוא?״ שאלתי שנית התקשרתי אליו לטלפון והטלפון היה בחדר טוב אז הוא לא נטש אותי פה איך אני יודעת אתם שואלים עקבתי אחריו (לא באינסטגרם) ואני קצת סטוקרית שלו ושון ג׳ולי בחיים לא זז בלי הטלפון שלו הלכתי לקבלה כולי הפוכה ועייפה מתה ״היי תקשיבי את זוכרת את שון?״ שאלתי ״כן ברור החבר שלך״ אמרה בחיוך מעצבן ״הבן זוג״ תיקנתי ״הוא אמר שאתם חברים טובים ולא יותר״ אמרה ״כן אנחנו פשוט בסתר האקסית המטורפת שלו רודפת אחריו לכל מקום״ שיקרתי ״אוקיי מה רצית גברת צעירה?״ שאלה האישה ״את יודעת אולי אם הוא יצא מהאזור או משהו?״ שאלתי ״הוא בא אליי בערך בשעות הבוקר ושאל איפה הבקתה השקטה ואז הסברתי לו שאיני יכולה לומר לו ואז הוא אמר לי שהוא הולך לבקר חבר״ אמרה בחיוך ״אה אממ איפה זה הבקתה השקטה?״ שאלתי ״את הולכת מהשביל הזה לאחר מכן פונה ימינה ואז ישר עד לבקתה״ חייכה ״אוקיי״ אמרתי בחוסר חשק התחלתי לעשות מה שהיא אמרה והלכתי והלכתי אבל איזה בקתה הוא יש פה איזה 60 בקתות ״שון!״ צעקתי ״שון!!!״ צעקתי שנית ״נו איפה אתה!?״ צעקתי עוד פעם ״תהיי בשקט אישה!״ מישהו צעק מאחד הבקתות ״סתום תפה ולך תזיין את חברה שלך או משהו״ כעסתי עליו חזרה ״גועל נפש של אנשים!״ צרח נו מה יש לו איפה הוא הגעתי כבר לבקתה ארבעים והייתי עייפה הרגליים שלי כאבו ״זה היום אני מתה״ מילמלתי ״שון!״ צעקתי פתאום אחת הדלתות נפתחה ״קיילי״ מישהו אמר והקול הזה היה לי מוכר זה לא הקול של שון בדוק הרמתי את ראשי והייתי בשוק! מה הוא עושה כאן? ״וואט דפאק״ מילמלתי ״קיילי זאת את?״ שאל ״זה אתה!״ אמרתי ״כן״ מילמל ״מה.. רגע אבל אתה לא..?״ שאלתי ״סיפור ארוך שון יספר לך אותו אם באלך״ אמר ״רגע שון?״ שאלתי ״הוא אצלך?״ הוספתי ״כן הוא קצת איבד את ההכרה אז תחזרי לפה מחר בבוקר״ אמר ועשיתי כדבריו אני אפילו לא יודעת למה
נקודת מבט אמה *חזרה לבוקר של אותו היום* קמתי בבוקר בידיעה שאני הולכת לפגוע בשון עוד יותר בכיתי את חיי בלילה הזה חזרתי לבית באיזה שלוש בלילה וכל הדרך רק בכיתי ״אמא״ אמרתי והיא לא שמעה ״אמא!״ צעקתי ״מה!?״ צעקה חזרה ״את יכולה לבוא?״ אמרתי עוד שנייה בוכה ״מה חיים שלי?״ שאלה ונכנסה לחדר ״נפרדנו״ אמרתי והתחלתי לבכות ״יפה שלי זה בסדר זה החיים״ אנא אמרה ״הוא החיים״ אמרתי כמו ילדה בת 4 ״חחחח אני אוהבת אותך אמה אבל אין מה לעשות החיים מפרידים אותך מאנשים שאוהבים ויש משפט אחד שאמא שלי תמיד הייתה אומרת לי או שאתה מאבד אנשים שאתה אוהב או שאתה מאבד את עצמך״ אמא ניסתה לנחם ״פרידות זה לא דבר קל בשוב שלב בחיים אבל ככה העולם שלנו מתנהל״ הוסיפה ״אני אוהבת אותו״ אמרתי ״אני בטוחה בזה״ אמרה וליטפה אותי ״את רוצה אני אספר לך סיפור?״ אמא שאלה ואני הינהנתי ״סיפור ילדות שלי את אוהבת את הסיפורים שלי נכון?״ אמא שאלה ״את יודעת שאני יכולה לשמוע אותם שעות״ אמרתי בחיוך תקשיבו שהסיפורים של אמא זה הדבר הכי מעניין בעולם ובעיקר הסיפורי ילדות שלה ״תקשיבי כשהייתי בת 6 אני עברתי מניו יורק לוושינגטון והייתי צריכה להתחיל את כיתה א כמה ימים אחרי שעברנו לא היה לי חברים ולא היה לי אף אחד פשוט אף אחד אני בכיתי לאמא שלי שאני לא רוצה ללכת לבית ספר ובאלי להישאר עם החברים בניו יורק ואמא אמרה שאין מה לעשות ואני הולכת בלי רצון או עם רצון החלטתי לתת צ׳אנס והלכתי הגעתי וזה נורא שונה מהגן כל הזמן בכיתה ישבתי בשקט ולבד ואז הגיעה הארוחת צהריים שיש חדר אוכל וכולם יושבים ביחד עם החברים אני התיישבתי לבד מכיוון שלא היו לי עוד חברים ואכלתי את האוכל של אמא פתאום באה אליי ילדה קטנה בשם מתילדה ואמרה לי למה אני יושבת לבד ואני שתקתי״ אמא נעצרה כי קטעתי אותה ״למה שתקת?״ שאלתי ״כי פחדתי בקיצור היא אמרה לי שזה בסדר וגם היא חדשה מפה לשם אני והיא היינו החברות הכי טובות מכיתה א עד סוף יב בכיתה י הכרתי מישהו שקראו לו שלום הוא היה אהבת חיי ככה אני הרגשתי לפחות אני באמת אהבתי אותו היינו ביחד משהו כמו חמש שנים גם לאחר בית הספר יום אחד הגעתי לבית של מתילדה וראיתי את שלום ואת מתילדה שוכבים נפגעתי נורא בכיתי את החיים שלי יום לאחר מכן מתילדה באה אליי ואמרה לי שהיא מצטערת ושהיא אהבה אותו עוד מלפני שאני ושלום נהינו ביחד״ אמא נעצרה ונחרבה את הדמעות ״אז למה היא לא אמרה לך?״ שאלתי ״אני לא יודעת אבל מה שכן אני סלחתי לה בקיצור אני והיא היינו חברות עוד לאחר המקרה והיא ושלום היו ביחד לי לקח זמן להתגבר עליו אבל אז מצאתי את אבא, שלום ומתילדה התחתנו ושנה לאחר מכן אני ואבא התחתנו שלום ומתילדה ניסו להביא ילד מלא זמן ואני ואבא הצלחנו להביא את קאי מה שגרם למתילדה לקנא בי אחרי שנה הם נכנסו להריון עם ילד ראשון ואנחנו עם השני״ אמא נשמה עמוק לרגע ״אימוש אם קשה לך אז תגידי״ אמרתי ״ לא לא זה בסדר אחרי שהם הביאו את הילד שלהם אז הכרנו בינך לבינו הייתם החברים הכי טובים עד כיתה א זוכרת?״ ״ברור שאני זוכרת״ אמרתי בחיוך ״ואז שסיפרת לי שהם מתעללים בו ובאחיו הקטן רבתי עם מתילדה ממש וזה גם היה אחת הסיבות שעברנו היה לי מאוד קשה להתגבר על זה לחשוב שהחברה הכי טובה שלי מכה את הילדים שלה״ אמרה וחייכה חיוך מאולץ ״טוב אמא כבר שבע וחצי כדאי שאני אתארגן״ אמרתי ואמא היהנה ויצאה מהחדר לקחתי בגדים מהארון
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
הכנתי לעצמי נס ויצאתי לבית ספר ״בייבי!״ היילי קפצה עליי משום מקום ״היי״ אמרתי בחוסר חשק ״מה קרה לב שלי?״ שאלה ״בגלל אתמול?״ הוסיפה ואני הינהנתי ״אני אעזור לך״ אמרה ועשיתי פרצוף לא מבין ״הרי אין מצב שאת התנשקת עם ברנדון בכוונה את יותר מדי אוהבת את שון״ אמרה ואני חייכתי ״תודה״ מילמלתי ״אבל היילי...״ אמרתי בלחש ״אני יודעת שאת צריכה להיות ברנדון״ אמרה וחייכה ״את יודעת שאין לי שום רגש אליו חוץ משנאה״ אמרתי ״אני יודעת״ אמרה וחיבקה אותי ״שלום שלום אהובתי״ ברנדון פתאום חיבק אותי מאחור ״היי״ אמרתי בגועל ״מה אתה נוגע בה יא דוחה?״ ג׳יימס בא פתאום ״באלי אנחנו ביחד עכשיו אתה יודע?״ ברנדון אמר בחיוך גועלי
נקודת מבט שון קמתי עם כאב ראש חזק ״איפה אני?״ אמרתי ״קום קום יא חמור סוף סוף מצאת אותי!״ הוא אמר בחיוך רחב
