התיישבתי בבית חולים והתחלתי לבכות
"זה לא קורה לי...." התחלתי למלמל
"אמה.." שמעתי את שון
הרמתי את ראשי והתרוממתי מהכיסא משכתי באפי ופשוט נפלתי על שון בחיבוק
"זה קרה בגללי!" צרחתי
"שששש..... אמה זה ממש לא בגללך!" הוא אמר וליטף אותי
"הוא לא זכה להביא ילדים, הוא לא זכה להתחתן, הוא לא זכה בחיים" בכיתי
"אמה את רוצה שאני יעזור לך לארגן את הלוויה ואת השבעה?" שאל
והנהנתי
למה קאי צעק הרופא?
אני חייבת לגלות....
למרות שזה לא משנה עכשיו כי הוא מת....
אח שלי פאקינג מתתתתת!!!!!
אחרי יומיים
אירגנו את הלוויה ... זאת אומרת שון אירגן
אמא ואבא שלי עדיין לא מעכלים שעכשיו במקום שני ילדים יש ילד אחד
הדודים שלי לא מפסיקים לבכות
ואני פשוט הסתגרתי בחדר לא אכלתי ולא שתיתי
קשה לי!
"את מוכנה אמה?" שון שאל
"כן!" אמרתי ועליתי למין במה קטנה כזאת והכנתי נאום על קאי
משכתי באפי ניקיתי את הדמעות האחרונות והתחלתי
"קאי שלי! בובי שלי! אהבת חיי! אח גדול שלי! והחבר הכי טוב שלי!
נטשת אותי.... אתה פשוט הלכת ממני בדרך הכי לא צפויה שיש.....
אני לא רואה את עצמי ממשיכה בלעדייך... תמיד היית שם לצידי ועכשיו אין לי את זה !
מי יציק לי כל בוקר? מי יצחק איתי כל לילה? מי יעשה איתי שיחות נפש? מי יאכל איתי? מי יצחק עליי שאני לא יודעת לעשות דברים? רק תגיד לי מי?
אני מקווה שיותר טוב לך עכשיו
אני בחיים ולעולם לא אשכח אותך
אתה חרוט לי בלב אל תשכח!
אתה תמיד איתי!
אוהבת ותמיד אוהב אמה!" אמרתי בבכי מר
ירדתי מהבמה וחיבקתי את היילי חזק
נקודת מבט שון
"עכשיו תורי..." אמרתי לג׳יימס
נשמתי נשימה עמוקה והתחלתי
"קאי... קאי הוא אחר מבין שני הילדים שאני קורא להם חבר!
הוא היה חבר אמת!
הוא היה תומך בי, הוא היה צוחק איתי, הוא היה כועס ומתעצבן אבל ככה אצל כולם....
רק שקאי כבר לא ....
אתה תמיד תישאר בליבי ותישאר החבר הכי טוב שלי
אני מקווה שטוב לך עכשיו!
כן.... יהיה קשה להמשיך בלעדייך
בלי הצחוקים , בלי החיוך שלך, בלי ההצקות שלך, בלי התירוצים שלך ובלעדייך בכללי
אוהב אותך תמיד שון...." אמרתי וירדתי מהבמה
פתאום ראיתי את אמה רצה לעברי והתחילה לצעוק דברים לא ברורים
"אמה חכי.... חכי.... לאט.." הרגעתי אותה
"האיש הזה..." מילמלה
"איזה איש?" שאלתי
ואז היא הצביעה לי על איזה מישהו
שלבוש בז׳קט שחור ומשקפיים שמכסות את עיניו
"הוא חטף את קאי" היא אמרה
בתכלס אני לא מאמין לה ... קאי מת וראיתי את זה במו עיניי היא פשוט לא מעכלת
"אמה תסתכלי עליי" אמרתי והיא הסתכלה לתוך עיניי
"חיים שלי אני יודע שקשה לך ואני מבין אותך אבל את סתם לא מעכלת קאי מת והוא לא יחזור אף אחד לא חטף אותו" אמרתי בנעימות
"לא אתה לא מבין אותי.... אח שלך לא נפטר נכון!
אתה ממש לא מבין כמה זה קשה!!!" התחילה לצרוח עליי ואז משכתי אותה לחיבוק והיא בכתה בזרועותיי
"הוא באמת חטף אותו..." מילמלה אך התעלמתי
קשה לה! אני מבין אותה!
ואז הביאו את הארון של קאי
"הכל טוב יפה שלי!" אמרתי לאמה וליטפתי אותה
הם הכניסו את הארון לתוך האדמה והתחילו לכסות
כשהם סיימו כולן הלכו ורק אני אמה וההורים של קאי נשארו
נקודת מבט אמה
נשארתי בסוף אחרי שכולם הלכו
"שון אתה יכול ללכת..." אמרתי והוא עשה כדבריי
"גם אתם אמא ואבא!" והם הלכו בוכים
"קאי אני מצטערת.... הכל באשמתי..... אני הייתי אמורה להיות כאן..... לא אתה ..... אני מצטערת ואני אשכח אותך בחיים!
אוהבת אותך יפה שלי!" אמרתי והלכתי לכיוון הרכב של אמא ואבא
נסענו בערך כמו עשר דקות והגענו הביתה
לא היה לי כח להתקלח אפילו פשוט החלפתי בגדים והלכתי לישון
סליחה שאחרי מלא זמן עלה פרק
פשוט לא יצא לי להעלות
אז מה אומרים על זה שקאי מת!
מקווה שתאהבו
תהנו ❤️
YOU ARE READING
My Best Friend
Romanceאז היי ! אני שון כן כן לא טעיתם שון ג'ולי הילד שכולם מדברים עליו גם לי יש בעיות בחיים! לכל אחד יש לא? כל הזמן חושבים שיש לי חיים מושלמים חושבים שהמשפחה שלי מושלמת חושבים שכל הבנות רוצות אותי חושבים שכל הבנים רוצים להיות כמוני חושבים שיש לי את...
